דוח חדש על מצב הכלואים והעצירים הפלסטיניים בישראל, שפורסם על ידי ארגון רופאים למען זכויות אדם (רל״א) חושף כי בשנתיים האחרונות לפחות 98 פלסטינים מתו במתקני כליאה בישראל. ״זה מספר חסר תקדים שמעולם לא נתקלנו בו״, כתבו אנשי הארגון בנייר עמדה שפורסם יחד עם הדוח. ״סביר להניח שהמספר התקדימי אינו משקף את המספר המלא. רק בחודש האחרון נוספו ארבעה מקרי מוות המקרבים את מניין הקורבנות המאומתים למספר תלת ספרתי״. זאת, ציינו כותבי הדוח, ״כתוצאה ממדיניות מניעת הטיפול הרפואי והעינויים השיטתיים כנגד פלסטינים המוחזקים במתקני כליאה – מדיניות שנמשכת גם עכשיו, לאחר כניסת הפסקת האש״.
״דפוס עקבי של אלימות קשה הכוללת חבלות בראש, דימומים פנימיים ושברים בצלעות״
אנשי הארגון תיעדו 94 מקרי מוות בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2025. לשם השוואה, במהלך עשר השנים עד לאוקטובר 2023 מתו פחות מ-30 כלואים פלסטינים במשמורת ישראל. דוחות נתיחה לאחר המוות שפורסמו על ידי משפחות הכלואים שנהרגו, לצד עדויות שנאספו על ידי עורכי דין שביקרו בבתי כלא, מצביעים על דפוס של ״אלימות קשה הכוללת חבלות בראש, דימומים פנימיים ושברים בצלעות״, נכתב בדוח. בנוסף, ״תועדה הזנחה רפואית חמורה, כולל מקרים של תת־תזונה קיצונית, ומניעת טיפול מציל חיים״.
52 פלסטינים מרצועת עזה מתו במתקני כליאה ישראליים תחת משמורת של צה״ל – 29 מהם במחנה שדה תימן לבדו. תחת משמורת שב"ס (שירות בתי הסוהר) מתו 42 פלסטינים מרצועת עזה, הגדה המערבית ובעלי אזרחות ישראלית. מתקן השב״ס הקטלני ביותר הוא כלא קציעות עם 14 אסירים מתים. סה״כ 68 מתוך 94 המקרים המתועדים הם תושבי רצועת עזה, ו-26 מהגדה או בעלי אזרחות ישראלית. כפי שפרסמנו בחודש יוני, מתוקף חוק ״לוחמים בלתי חוקיים״, מאות עזתים שאינם חשודים בטרור נעצרו ונלקחו למתקני כליאה בישראל מבלי שאיש יידע להיכן נעלמו. כפי שנחשף בתחקיר של רויטל חובל, 43 אחוז מהעצורים העזתים שוחררו לאחר ארוכים, בהם בקושי נחקרו, מכיוון שהתברר שאינם קשורים לפעילות טרור.
״הרג שיטתי״
במהלך חודשי המלחמה זינק מספר האסירים והעצורים הביטחוניים הכלואים בישראל, עם 6,088 כלואים חדשים. מצבת הכלואים עומדת כיום על 22,441, מהם 9,272 אסירים ביטחוניים ו-13,169 אסירים פליליים. האסירים כלואים תוך חריגה משטח המחיה המינימלי של 3 מ״ר שנקבע בבג״ץ, וזאת בשל ״מצב החירום הכליאתי״ עליו הכריז בן גביר שבועיים לאחר ה-7 באוקטובר – ומאז מוארך מידי מספר שבועות בוועדה לביטחון לאומי.
חיי העצירים והאסירים לא הורעו רק מבחינת תנאי המחייה, אלא גם ביחס כלפיהם מצד צוותי הכליאה. סקירה של 10 נתיחות לאחר מוות שבהן השתתף רופא מטעם המשפחה הצביעה על דפוסים מדאיגים של אלימות פיזית לצד הזנחה רפואית. במחצית המקרים שנבדקו נמצאו על סימני אלימות קשים בנתיחה שלאחר המוות. בשני מקרים, חמישית מסך הנתיחות, נמצאו על הגופה חבלות ברורות התואמות הכאות או שימוש באמצעי איזוק שברים מרובים בצלעות, שטפי דם, קרעים באיברים תוך-בטניים. במקרה אחד נמצאה חבלה בראש בצורת דימום תוך-גולגולתי. הזנחה רפואית תועדה בשישה מקרים. לפחות שלושה מקרים נבעו ישירות מהזנחה: תת תזונה קיצונית, ממאירות המטולוגית שלא טופלה, וסוכרת ללא טיפול באינסולין. במקרים אחרים היו אלו זיהומים חמורים שלא טופלו או היעדר מעקב הולם אחר מחלות כרוניות.
״חייו ובריאותו של כל פלסטיני המוחזק במשמורת ישראל נמצאים בסכנה מיידית״
בינואר 2024 פנה הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לנציבת השב״ס, קטי פרי, וליועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה, עם 19 עדויות על אלימות פיזית שהובילה לפציעות חמורות ולכמה מקרי מוות של אסירים. ברל״א טוענים כעת כי מדובר בלא פחות מ״הרג שיטתי״ שמשמעותו היא אחת: ״חייו ובריאותו של כל פלסטיני המוחזק במשמורת ישראל נמצאים בסכנה מיידית״, הם כתבו. ״המידע שמביא הדוח מדגיש את הצורך הדחוף בחקירה בינלאומית עצמאית שתפסיק את מדיניות ההרג, תעמיד לדין את האחראים ותבטיח סגירת מעגל למשפחות הקורבנות״.
עם סימני אלימות, בלי מחלות רקע
בנספח לדוח צירפו רל״א את כל המידע שהצליחו לאסוף אודות זהותם ופרטי מותם של 73 אסירים מתוך ה-94 שנהרגו במתקני הכליאה בישראל בתקופה הנקובה. בין ההורגים היה גם עבד אל-רחמן מרעי, בן 33 מהכפר קראוות בני חסאן שבצפון הגדה המערבית. מרעי נעצר בפברואר 2023 ונפטר בכלא מגידו תשעה חודשים לאחר מכן. על פי דוח ראשוני שכתב רופא מטעם המשפחה שנכח בנתיחה, נמצאו על חזהו סימני חבלה וצלעותיו ועצם החזה שלו היו שבורות, מה שככל הנראה גרם למותו.
מותם של פלסטינים במשמורת ישראל
סיכום נתונים מרכזיים מדו"ח רל"א (אוקטובר 2023 – אוגוסט 2025)
היקף התופעה
94+
מקרי מוות מאומתים של פלסטינים במשמורת ישראל מאז אוקטובר 2023.
הדו"ח של רופאים לזכויות אדם (רל"א) חושף עלייה דרמטית ומצביע על דפוסים של הרג שיטתי, העלמה כפויה וטיוח.
פילוח לפי רשות כליאה
האחריות למקרי המוות מתחלקת כמעט שווה בשווה בין מתקני הצבא (המחזיקים בעיקר בכלואים מעזה) לבין מתקני שירות בתי הסוהר.
ממצאי נתיחות (10 מקרים)
בדיקת 10 מקרים בהם השתתפו רופאים מטעם המשפחות מצביעה על שילוב קטלני של אלימות והזנחה רפואית.
אלימות פיזית
חבלות, שברים ודימום פנימי תועדו ב-5 מתוך 10 מקרים.
הזנחה רפואית
תת-תזונה ומחלות שלא טופלו תועדו ב-6 מתוך 10 מקרים.
שילוב קטלני
בכל המקרים, השילוב תרם לתוצאה הקטלנית.
מוות במשמורת שב"ס (42 מקרים)
כלא קציעות מוביל את הרשימה הטרגית של מקרי מוות במתקני שירות בתי הסוהר.
מוות במשמורת הצבא (52 מקרים)
רוב מקרי המוות במשמורת הצבא התרחשו במחנה שדה תימן, בו מוחזקים כלואים מעזה.
סוגיות ליבה ומדיניות מערכתית
העלמה כפויה וחוסר שקיפות
- • גורלם של מאות פלסטינים מעזה שנעצרו אינו ידוע.
- • בין אוקטובר 2023 למאי 2024, ישראל סירבה למסור לצלב האדום מידע על עצורים מעזה.
- • זהותם של לפחות 18 כלואים מעזה שמתו במשמורת הצבא אינה ידועה.
טיוח חקירות
- • משפחות מעזה לרוב אינן מקבלות הודעה רשמית על מות יקיריהן.
- • עיכוב ממוצע של 14 ימים נרשם בין מועד המוות לנתיחה, מה שפוגע ביכולת האבחון.
- • לא הוגש אף כתב אישום נגד גורם צבאי או סוהר ב-10 מקרי הנתיחה שנבדקו.
החזקת גופות
- • ישראל ממשיכה להחזיק בגופות של כל הפלסטינים שמתו במשמורת מאז אוקטובר 2023.
- • על פי הדו"ח, מדיניות זו נועדה ככל הנראה להשתמש בגופות ככלי מיקוח.
בדוח הראשוני נכתב כי שטפי דם נראו מעל החזה השמאלי, ומתחתיהם, התגלו צלעות שבורות ושבר בעצם החזה. שטפי דם נוספים נראו גם על הגב, הישבן, הזרוע והירך השמאלית, ובצד ימין של הראש וצוואר. מרעי היה אדם צעיר, בריא וללא מחלות רקע. אסיר משוחרר שחלק עימו תא העיד כי הוא היה נוכח בעת שמרעי ספג מכות קשות ימים ספורים לפני שמת. "הם התגרו במרעי וקיללו את אביו המנוח שנפטר לא מזמן. הוא החל לצרוח ולאחר מכן תקפו אותו כ-15 סוהרים, כולם עמדו סביבו והיכו אותו קשות. המכות נמשכו כחמש דקות והם התמקדו בלהכות בראשו ואז לקחו אותו ומאז לא ידענו עליו כלום". לאחר כשבוע, נודע לאסירים שמרעי מת.
מקרה נוסף שהובא בדוח הוא של וליד חאלד עבדאללה אחמד, בן 17 מהכפר סילוואד הסמוך לרמאללה שבגדה המערבית. הוא נעצר ב-30 בספטמבר 2024 והוחזק במעצר מנהלי בכלא מגידו, ונפטר חצי שנה לאחר מכן. משפחתו סיפרה שהוא היה ספורטאי שלא סבל מבעיות בריאותיות לפני המעצר, ורופא שנכח בנתיחת גופתו מטעם המשפחה כתב בסיכום הראשוני שהנתיחה מעלה חשד לתת-תזונה חריפה. הרופא ציין בדוח הראשוני שקיימות כמה אפשרויות לסיבת המוות, ובהן הרעבה כסיבה עיקרית.
הרוג נוסף הוא ד"ר עדנאן אל-בורש, בן 53, מהעיר עזה, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים א-שיפא שנעצר בדצמבר 2023. אל-בורש מת ב-19 באפריל 2024 בכלא עופר, ארבעה חודשים אחרי מעצרו. משפחתו סיפרה שלא סבל מבעיות בריאותיות. על פי עדות של עצור שהוחזק באותו אגף ד"ר אל-בורש הובל מוקדם באותו יום לאגף על ידי סוהרים, כאשר על גופו סימני אלימות מרובים: "הם זרקו אותו באמצע החצר, והוא לא יכל לעמוד. אחד העצורים עזר לו והכניס אותו לתא, אך לאחר מספר דקות שמענו צעקות שבישרו על כך שד"ר אל-בורש מת".
מוות שאפשר למנוע
בשבועות האחרונים עוקב המקום הכי חם בגיהנום אחר מעצרו של קטין אוטיסט בן 14 מיפו, שזכאי ל-100 אחוז נכות בשל אבחונו. הצעיר הרתיע באוזניהם של עורך דינו של הצעיר מהסניגוריה הציבורית, עו״ד יגאל דותן, וכן עורכת הדין סג׳א מישרקי-בראנסה מהוועד הארצי נגד עינויים, כי הוא סובל מהתעללות מצידם של האסירים בתאו, מהרעבה ומקור, וכן מאלימות שיטתית ומכוונת מצד הסוהרים.
״בכל דיוני המעצר, פרט לכל מיני המלצות בלשון רפה ׳לדאוג לילד׳, לא נעשה שום דבר (מצד בית המשפט, א״פ), למרות שבכל פעם התלוננו על אלימות ואירועים חדשים״, מספר עו״ד דותן. ״שב״ס כמובן דיווח לבית המשפט שהכל בסדר ושהוא זוכה לכל הזכויות שלו, אבל המדינה עומדת על כך שהוא יהיה עצור עד תום ההליכים המשפטיים, מה שאומר המשך ההחזקה שלו בתנאים בתנאים שעלולים לגרום לו נזק בלתי הפיך״.
באי כוחו של הקטין הרתיעו בפני שב״ס כי הוא בסכנה, אולם אלה השאירו אותו בתאו. ימים בודדים לאחר מכן הוא הותקף מינית על ידי אסירים נוספים, קטינים אף הם, ששהו איתו בתא. ״ישראל מטייחת את מקרי המוות ומונעות בירור וחקירה אמיתיות של נסיבותיהם״, צוין בדוח רל״א. ״כתוצאה ממדיניות טיוח זאת, עד היום לא הובא לדין אף גורם שהיה מעורב במקרי מוות אלו, עובדה שמצביעה על דפוס מתמשך של טיוח, היעדר פיקוח והכחשת אחריות ממסדית״.
משב״ס טרם התקבלה תגובה
