תקציר הכתבה ב-101 מילים
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל דנה בהארכת איסור ביקורי הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים, בדיון בזק שנמשך 16 דקות בלבד וללא חומרי רקע מספקים. חברי האופוזיציה מודרו מעיון בחוות הדעת המסווגת של שב"ס, בעוד הנתונים חושפים כי בבתי הכלא מוחזקים כיום 9,204 כלואים פלסטינים, ו-98 מתוכם מתו במשמורת מאז ה-7 באוקטובר.
למרות העתירות לבג"ץ והיעדר סמכות משפטית להארכה אוטומטית של הצווים, המדינה ממשיכה לנקוט בסחבת משפטית ומבטיחה "מנגנונים חלופיים" שטרם גובשו. יו"ר הוועדה, שטען כי הביקורים מסכנים את ביטחון המדינה, חתם את הדיון בניצול ציני של הלומי קרב שנכחו באולם, תוך הימנעות מפיקוח ענייני על מדיניות השר לביטחון לאומי.
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל התכנסה אתמול (ב') לדון בהארכה של האיסור על ביקורי נציגי הצלב האדום אצל עצורים ואסירים ביטחוניים המוחזקים בישראל. בפתח הדיון ציין היועץ המשפטי של הוועדה כי רק 10 דקות לפני תחילתה, התקבל מסמך חוות דעת בלתי מסווג של שב״ס. בדיון הקודם שהתקיים בספטמבר, נציגי שירות בתי הסוהר הגישו חוות דעת מסווגת ליו״ר פוגל, בה גם עיינה ח״כ לימור סון הר־מלך. ח״כ עאידה תומא-סלימאן פנתה ליו״ר הוועדה וביקשה לעיין בדוח שהוגדר "מסווג", שלטענת פוגל וסון הר־מלך מפרט כי ביקורי הצלב האדום בבתי הכלא מסוכנים לביטחון המדינה, אך נדחתה.
תומא־סלימאן אמרה כי ללא הדוח שגישתה אליו נמנעה, היא אינה יכולה לגבש עמדה מקצועית, ודרשה לבטל את הדיון עד שיתר חברי הוועדה יוכלו לעיין במסמך. תומא-סלימאן תקפה את חברי הוועדה מעוצמה יהודית, ואמרה כי חברי הכנסת נדרשים להסתמך על אמנות בינלאומיות וכי שלילת המידע היא “פגיעה בתפקידי כחברת כנסת וכחברת ועדה. לא מקרי שהשר, יו״ר הוועדה וחברת הכנסת היחידה שראתה את הדוח, כולם מאותה סיעה”, ועזבה את הדיון.
åעל פי נתוני המוקד להגנת הפרט נכון לנובמבר 2025, בבתי הסוהר מוחזקים סה"כ 9,204 כלואים פלסטינים. 1,242 מתוכם עצורים בטחוניים שפוטים, 3,389 עצורים שאינם שפוטים, 3,368 עצורים מנהליים, ו-1,205 עצורים מכוח חוק לוחמים בלתי חוקיים.
16 דקות דיון
הדיון התקיים על רקע עתירה ועדויות על החזקת כלואים פלסטינים תחת הרעבה, התעללויות ובתנאים קשים ומסכני חיים. על פי דיווחשל המקום הכי חם בגיהנום מאז 7 באוקטובר מתו 98 אסירים ועצירים פלסטינים במתקני כליאה בישראל – כתוצאה מאלימות, התעללות ומניעת טיפול רפואי.
לדיון, שארך 16 דקות בלבד, לא הוגשו חומרי רקע מלבד מכתב של יוזם הדיון והיו״ר – פוגל עצמו. "אוכלוסיית המחבלים בבתי הכלא מחולקת בעיקרה לעצורים, עצורים מנהליים, ׳לוחמים בלתי חוקיים׳, (ובתוך כך מחבלי הנוח'בה) ומחבלים שפוטים", כתב. אלא שבמקרה הטוב פוגל טועה, שכן אסירים מכוח חוק הלב״חים אינם מחבלי נוח׳בה, אשר מוחזקים מכוח סדר הדין הפלילי. מדובר באזרחים עזתים שנעצרו בשטחי הלחימה אשר לשב"כ לא היו ראיות שהם עסקו בטרור או פעילים חמאס ולכן הם סווגו כ"לוחמים בלתי חוקיים המסכנים את ביטחון המדינה" – המצאה ישראלית-אמריקאית המאפשרת כליאה המונית של אזרחים משטח אויב.
בהגדרתו, חוק הלב״חים (לוחמים בלתי חוקיים, ר״ח) שנחקק ב-2002 נועד לאפשר לצבא לעצור גם מי שאינם לוחמים בצבא או ארגון טרור, ולכן הטענה של פוגל על השתייכותם למחבלי הנוח׳בה מופרכת מיסודה. במקרה הרע הוא שיקר ביודעין על מנת לייצר לגיטמציה להמשך כליאתם של אזרחים עזתים ללא משפט, ייצוג או ביקורים של הצלב האדום.על פי הפרסוםשל רויטל חובל במקום הכי חם בגיהנום, 43 אחוז מהעזתים שנעצרו במלחמה שוחררו על ידי צה״ל לאחר שהתברר שאכן אינם קשורים בטרור.
בגלל השואה
מאז ה-7 באוקטובר, פועלת המדינה בשני מסלולים מקבילים למניעת ביקורי הצלב האדום אצל הכלואים הביטחוניים. השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, הממונה על שירות בתי הסוהר (שב"ס), הורה על מניעה גורפת של ביקורי הצלב האדום אצל כלל האסירים והעצורים הביטחוניים המוחזקים במתקני שב"ס. בנוגע ללב"חים, עם פרוץ המלחמה הממשלה העבירה בהוראת שעה עדכון לחוק שהאריכה את משכי הזמן בהם ניתן להחזיק את האסירים שנתפסו ברצועת עזה ללא ביקורת שיפוטית וללא ביקורים, גם לא של עורך דין. על פי החוק נדרש צו של שר הביטחון על מנת להאריך את תוקפּה. באוקטובר האחרון כ"ץ הוציא צו המוגבל לשלושה חודשים ואינו ניתן להארכה אוטומטית.
נוכח פקיעתו הצפויה בסוף החודש הבא, קרא פוגל במכתבו לכלל הגורמים להעביר את התייחסותם להצעתו לתיקון הוראת השעה ולבטל את הסעיף באופן קבוע, או לכל הפחות לאפשר לשר הביטחון לחדש את הצו ללא הגבלת זמן.
"מאוד הייתי רוצה להגיע למצב שבו אנחנו מקיימים את הדינים הבינלאומיים", אמר פוגל בדיון, "אבל לפחות במצב שאנחנו נמצאים בו היום לא רק שזה בלתי אפשרי זה אסור ואני לא עושה התחשבנות רטרואקטיבית עם מה היה עם החטופים שלנו", אמר פוגל למרות שציין את ההקבלה מפורשות במכתבו. "ארגון הצלב האדום, שגילה אדישות אכזרית לסבלם של היהודים בשואה, המשיך לגלות אדישות לסבלם של החטופים ותמך הלכה למעשה באינטרסים של חמאס, עליה ניתן ללמוד בין היתר מתביעה שהגישו 4 חטופים שחזרו מהשבי כנגד הארגון".
אין אפשרות משפטית
לאחר שנמנע מחברת הכנסת תומא־סלימאן לעיין בדוח המסווג אנשי שירות בתי הסוהר העבירו דוח עם מידע חלקי. סגן גונדר אוהד בוזי משב״ס אמר כי הערכת הסיכון נותרה זהה לזו שהוצגה בדיון הקודם שהתקיים בספטמבר. בניגוד לעמדת שב״ס, גורמי מערכת הביטחון נשמעו פחות להוטים להאריך את האיסור על הביקורים אצל האסירים בחזקת הצבא.
גילי מהולל, מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, הבהירה כי לפי תקנה 12ב' לחוק לוחמים בלתי חוקיים, החלטת שר הביטחון על מניעה היא מוגבלת בזמן ונבחנת מדי חודש, וכי אין אפשרות משפטית לקבוע מניעה לשלושה חודשים רצופים. לדבריה, עם פקיעת הצו, היה ויישאר חשש לביטחון המדינה בעניין הביקורים, תישקל אפשרות לתיקון התקנה כך שתאפשר הארכה נוספת. יו"ר הועדה שאל את הנציגה מי מחזיק בסמכות ההארכה, והיא ענתה כי האפשרות בסמכותו של שר הביטחון בלבד.
בתשובה לשאלת יו״ר הוועדה האם קיימת עמדה ביטחונית מגובה, ציינה נציגת צה״ל כי הוצגה עמדה כזו בפני הדרג הביטחוני הבכיר, אך היא מסווגת. שמרית גולדנברג ממשרד המשפטים, הצטרפה גם היא למשרד הביטחון ואמרה כי ככל שיהיה צורך "ייבחנו הדברים".
מנגנון השהייה
בפברואר 2024 הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי שורה של ארגוני זכויות אדם, בהם האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט וארגון גישה. הארגונים דרשו לאפשר לנציגי הצלב האדום לבקר אסירים ועצורים פלסטינים מרצועת עזה ומהגדה המערבית אשר מוחזקים במשמורת צה"ל ושירות בתי הסוהר. עוד דרשו בעתירה שישראל תמסור לצלב האדום פרטים מלאים באשר לכלל הכלואים הפלסטינים המוחזקים בחזקתה.
בחוות דעת של המדינה מאוקטובר 2025 נטען כי האסירים עשויים להוציא פיגועים באמצעות אנשי הצלב האדום. במהלך הדיונים הוגשו 20 בקשות ארכה, מרביתם ללא טיעונים וצידוקים ממשיים. את כולן בית המשפט העליון אישר
באפריל 2024 המדינה טענה כי היא מנהלת שיחות עם הבריטים על מנגנון חדש. ביוני 2024, הודיעה המדינה לבג״ץ כי היא מקדמת מנגנון חדש, שאינו מערב ארגונים בינלאומיים, שיחליף את ביקורי הצלב האדום. לפי העדכון שניתן אז, הקבינט אישר בסוף אפריל את הקמת המנגנון, והמטה לביטחון לאומי גיבש טיוטת נוהל שהועברה להתייחסויות משרדי הממשלה, לקראת אישור סופי בתוך שלושה שבועות. באוגוסט 2024, לאחר בקשות דחיה חוזרות ונשנות מטעם המדינה הוציא בית המשפט צו על תנאי בעתירה בו הורה למדינה לנמק מדוע לא יוחזרו ביקורי הצלב האדום, ומדוע לא יועברו לצלב האדום פרטי העצורים. בנובמבר 2024, המדינה טענה שיש ניסיון להקמת מנגנון חלופי בשיחות – הפעם עם ארצות הברית.
בחוות דעת מסווגת שהגישה המדינה באוקטובר 2025 נטען כי האסירים עשויים להוציא פיגועים באמצעות העברת מידע על ידי אנשי הצלב האדום. במהלך הדיונים בעתירה הוגשו על ידי המדינה למעלה מ- 20 בקשות ארכה, מרביתם ללא טיעונים וצידוקים ממשיים, כאשר האחרונה בהם הוגשה שלשום (א'). את כולן בית המשפט העליון אישר.
לנצל את הלומי הקרב
לאור דפוס העיכובים המערכתי, אי אפשר שלא למצוא קשר בין הדיון הקצר שקיים ח"כ פוגל בעצלתיים בנושא כה חשוב הנוגע לחייהם של אנשים ולזכויות הומניטריות בסיסיות, לבין העובדה שבית המשפט מאשר למדינה עשרות בקשות ארכה במשך שנה ותשעה חודשים מאז הגשת העתירה – בזמן שבני אדם נעצרים ומוחזקים בכלא ללא כל עילה או מתים מעינויים.
במקום לקדם פתרונות ממשיים למצוקת הלומי הקרב, משתמשים בהם כדי לממש את מדיניות השר בעניין האסירים הביטחוניים בעודם נאלצים להמשיך את מחאתם באוהל מעבר למשכן הכנסת
כמו בדיונים רבים המתקיימים בימים אלו בוועדות הכנסת, גם הפעם נכחו באולם הלומי הקרב. לאחר העיכובים ומשנותרו כ־30 דקות לדיון, הותיר להם יו"ר הועדה פוגל לדבר בזמן זה על מצוקותיהם. מחווה צינית במיוחד שכן פוגל וחברי סיעתו מחזיקים בעמדות כוח קואליציוניות ניכרות, אך במקום לקדם פתרונות ממשיים למצוקת הלומי הקרב, משתמשים בהם כדי לממש את מדיניות השר בעניין האסירים הביטחוניים בעודם נאלצים להמשיך את מחאתם באוהל מעבר למשכן הכנסת במשך חודשים ארוכים.
פוגל סיים את הדיון באמירה כי כניסת משלחות הצלב האדום למסגרות הכליאה “מסכנת גם את לוחמי הכליאה וגם את מדינת ישראל”, וקרא לשר הביטחון “למנוע אסון”. עוד ביקש להעביר לשר הביטחון פנייה אישית כדי שיקים גוף מקצועי שייטפל בהלומי הקרב. ראוי לציין כי בין היתר תפקידה של הוועדה לביטחון לאומי הוא לפקח על עבודת המשרד לביטחון לאומי ועל תפקודו של השר, העומד בראש מפלגתו של פוגל. רק לאחרונה שם קץ לחייו ויטל מישייב – שוטר שסבל מפוסט טראומה והצטרף אל שלושה שוטרים ששמו קץ לחייהם מתחילת המלחמה, בהם כאלה שנלחמו בעוטף ב-7 באוקטובר. הוועדה לביטחון לאומי טרם קיימה דיון בנושא תגובת קרב בקרב שוטרים או בסיוע, הטיפול והעיבוד שמשטרת ישראל ממאנת להעניק להם.
