תקציר הכתבה ב-101 מילים

הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל דנה בהארכת איסור ביקורי הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים, בדיון בזק שנמשך 16 דקות בלבד וללא חומרי רקע מספקים. חברי האופוזיציה מודרו מעיון בחוות הדעת המסווגת של שב"ס, בעוד הנתונים חושפים כי בבתי הכלא מוחזקים כיום 9,204 כלואים פלסטינים, ו-98 מתוכם מתו במשמורת מאז ה-7 באוקטובר.

למרות העתירות לבג"ץ והיעדר סמכות משפטית להארכה אוטומטית של הצווים, המדינה ממשיכה לנקוט בסחבת משפטית ומבטיחה "מנגנונים חלופיים" שטרם גובשו. יו"ר הוועדה, שטען כי הביקורים מסכנים את ביטחון המדינה, חתם את הדיון בניצול ציני של הלומי קרב שנכחו באולם, תוך הימנעות מפיקוח ענייני על מדיניות השר לביטחון לאומי.

הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל התכנסה אתמול (ב') לדון בהארכת האיסור על ביקורי הצלב האדום אצל עצורים ואסירים פלסטינים. בפתח הדיון ציין היועץ המשפטי לוועדה כי עשר דקות לפני כן התקבלה חוות דעת של שירות בתי הסוהר. בדיון הקודם בנושא, שהתקיים בספטמבר, נציגי שב״ס הגישו חו״ד מסווגת ליו״ר פוגל, בה גם עיינה, כך לטענתה, ח״כ לימור סון הר־מלך. כאשר ח״כ עאידה תומא-סלימאן פנתה לפוגל וביקשה לעיין בה, שכן על פי פוגל וסון הר־מלך היא קובעת כי ביקורי הצלב האדום בבתי הכלא מסוכנים לביטחון המדינה, היא נדחתה. 

תומא־סלימאן אמרה כי ללא הדוח של שב״ס שגישתה אליו נמנעה, היא אינה יכולה לגבש עמדה מקצועית, ודרשה לבטל את הדיון. עוד אמרה כי חברי הכנסת נדרשים להסתמך על אמנות בינלאומיות והוסיפה כי הסתרת המידע מהווה פגיעה בתפקידה כחברת כנסת וכחברת ועדה. ״לא מקרי שהשר, יו״ר הוועדה וחברת הכנסת היחידה שראתה את הדוח, כולם מאותה סיעה”, הוסיפה ועזבה את הדיון. 

על פי נתוני המוקד להגנת הפרט נכון לנובמבר 2025, בבתי הסוהר מוחזקים סה"כ 9,204 כלואים פלסטינים. 1,242 מתוכם עצורים בטחוניים שפוטים, 3,389 עצורים שאינם שפוטים, 3,368 עצורים מנהליים, ו-1,205 עצורים מכוח חוק לוחמים בלתי חוקיים.  סה״כ קרוב ל-8,000 בני אדם מוחזקים בישראל ללא משפט.

16 דקות דיון 

הדיון התקיים על רקע עדויות על החזקת כלואים פלסטינים תחת הרעבה, התעללויות ובתנאים קשים ומסכני חיים. על פי דיווח של אילי פארי במקום הכי חם בגיהנום, מאז 7 באוקטובר מתו 98 אסירים ועצירים פלסטינים כתוצאה מאלימות, התעללות ומניעת טיפול רפואי. 

לדיון, שארך 16 דקות בלבד, לא הוגשו חומרי רקע מלבד מכתב של יוזם הדיון והיו״ר – פוגל עצמו. "אוכלוסיית המחבלים בבתי הכלא מחולקת בעיקרה לעצורים, עצורים מנהליים, ׳לוחמים בלתי חוקיים׳, (ובתוך כך מחבלי הנוח'בה) ומחבלים שפוטים", כתב. אלא שפוגל טועה – אסירים מכוח חוק הלב״חים בהגדרה אינם מחבלי נוח׳בה. מדובר באזרחים עזתים שנעצרו בשטחי הלחימה ברצועה באופן גורף ולשב"כ לא היו ראיות לכך שהם חברים בארגון טרור.

בהגדרתו, חוק הלב״חים שנחקק ב-2002, נועד כדי לאפשר לצבא לעצור גם את מי שאינו לוחם בצבא או חבר בארגון טרור, ולכן הטענה של פוגל מופרכת מיסודה. אם לא מדובר בטעות של פוגל, אזי שהוא שיקר בניסיון לייצר לגיטמציה להמשך כליאתם של אזרחים ללא משפט, ייצוג או ביקורים הומניטריים. על פי הפרסום של רויטל חובל במקום הכי חם בגיהנום, 43 אחוז מהעזתים שנעצרו במלחמה שוחררו על ידי צה״ל לאחר שהתברר שאכן אינם קשורים בטרור. 

בגלל השואה 

מאז ה-7 באוקטובר, פועלת המדינה בשני מסלולים מקבילים למניעת ביקורי הצלב האדום אצל הכלואים הביטחוניים. השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, הממונה על שירות בתי הסוהר, הורה על מניעה גורפת של ביקורי הצלב האדום אצל כלל האסירים והעצורים הביטחוניים המוחזקים במתקני שב"ס. בנוגע ללב"חים, עם פרוץ המלחמה הממשלה העבירה בהוראת שעה עדכון לחוק שהאריך את משך הזמן בו ניתן להחזיק את האסירים ללא ביקורת שיפוטית וללא ייצוג. על פי החוק נדרש צו של שר הביטחון על מנת להאריך את תוקף האיסור על ביקורי הצלב האדום. בחודש שעבר כ"ץ הוציא צו המוגבל לשלושה חודשים, אך הוא אינו ניתן להארכה אוטומטית.

נוכח פקיעתו הצפויה בסוף החודש הבא, קרא פוגל במכתבו לכלל הגורמים להעביר את התייחסותם להצעתו לבטל את הסעיף באופן קבוע, או לכל הפחות לאפשר לשר הביטחון לחדש את הצו ללא הגבלת זמן.

"מאוד הייתי רוצה להגיע למצב שבו אנחנו מקיימים את הדינים הבינלאומיים", אמר פוגל בדיון, "אבל לפחות במצב שאנחנו נמצאים בו היום לא רק שזה בלתי אפשרי זה אסור ואני לא עושה התחשבנות רטרואקטיבית עם מה היה עם החטופים שלנו", אמר פוגל למרות שציין את ההקבלה מפורשות במכתבו. "ארגון הצלב האדום, שגילה אדישות אכזרית לסבלם של היהודים בשואה, המשיך לגלות אדישות לסבלם של החטופים ותמך הלכה למעשה באינטרסים של חמאס, עליה ניתן ללמוד בין היתר מתביעה שהגישו 4 חטופים שחזרו מהשבי כנגד הארגון". 

אין אפשרות משפטית 

לאחר שנמנע מחברת הכנסת תומא-סלימאן לעיין בדו״ח, אנשי שירות הביטחון של עבירו דוח עם מידע חלקי. סגן גונדר אוהד בוזי משב״ס אמר כי הערכת הסיכון נותרה זהה לזו שהוצגה בדיון הקודם שהתקיים בספטמבר. בניגוד לעמדת שב״ס, גורמי מערכת הביטחון נשמעו פחות להוטים להאריך את האיסור על הביקורים אצל האסירים בחזקת הצבא. 

גילי מהולל, מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, הבהירה כי לפי תקנה 12ב' לחוק לוחמים בלתי חוקיים, החלטת שר הביטחון על מניעה של ביקורים מוגבלת בזמן ונבחנת מדי חודש, וכי אין אפשרות משפטית לקבוע מניעה לשלושה חודשים רצופים. לדבריה, עם פקיעת הצו, היה ויישאר חשש לביטחון המדינה בעניין הביקורים, תישקל אפשרות להארכה נוספת. פוגל שאל מי מחזיק בסמכות ההארכה, ונענה כי האפשרות בסמכותו של שר הביטחון בלבד.

בתשובה לשאלת יו״ר הוועדה האם קיימת עמדה ביטחונית מגובה, ציינה נציגת צה״ל כי הוצגה עמדה כזו בפני הדרג הביטחוני הבכיר, אך היא מסווגת. שמרית גולדנברג ממשרד המשפטים, הצטרפה גם היא למשרד הביטחון ואמרה כי ככל שיהיה צורך "ייבחנו הדברים".

מנגנון השהייה

בפברואר 2024 הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי שורה של ארגוני זכויות אדם, בהם האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט וארגון גישה. הארגונים דרשו לאפשר לנציגי הצלב האדום לבקר אסירים ועצורים פלסטינים מרצועת עזה ומהגדה המערבית אשר מוחזקים במשמורת צה"ל ושירות בתי הסוהר. עוד דרשו בעתירה שישראל תמסור לצלב האדום פרטים מלאים באשר לכלל הכלואים הפלסטינים המוחזקים בחזקתה.

בחוות דעת של המדינה מאוקטובר 2025 נטען כי האסירים עשויים להוציא פיגועים באמצעות אנשי הצלב האדום. במהלך הדיונים הוגשו 20 בקשות ארכה, מרביתם ללא טיעונים וצידוקים ממשיים. את כולן בית המשפט העליון אישר

באפריל 2024 המדינה טענה כי היא מנהלת שיחות עם הבריטים על מנגנון חדש. ביוני 2024, הודיעה המדינה לבג״ץ כי היא מקדמת מנגנון חדש, שאינו מערב ארגונים בינלאומיים, שיחליף את ביקורי הצלב האדום. לפי העדכון שניתן אז, הקבינט אישר בסוף אפריל את הקמת המנגנון, והמטה לביטחון לאומי גיבש טיוטת נוהל שהועברה להתייחסויות משרדי הממשלה, לקראת אישור סופי בתוך שלושה שבועות. באוגוסט 2024, לאחר בקשות דחיה חוזרות ונשנות מטעם המדינה הוציא בית המשפט צו על תנאי בעתירה בו הורה למדינה לנמק מדוע לא יוחזרו ביקורי הצלב האדום, ומדוע לא יועברו לצלב האדום פרטי העצורים. בנובמבר 2024, המדינה טענה שיש ניסיון להקמת מנגנון חלופי בשיחות – הפעם עם ארצות הברית.

בחוות דעת מסווגת שהגישה המדינה באוקטובר 2025 נטען כי האסירים עשויים להוציא פיגועים באמצעות העברת מידע על ידי אנשי הצלב האדום. במהלך הדיונים בעתירה הוגשו על ידי המדינה למעלה מ- 20 בקשות ארכה, מרביתן ללא טיעונים, כאשר האחרונה הוגשה שלשום (א'). את כולן בית המשפט העליון אישר.

לנצל את הלומי הקרב

לאור דפוס העיכובים המערכתי, אי אפשר שלא למצוא קשר בין הדיון הקצר שקיים ח"כ פוגל, לבין העובדה שבית המשפט מאשר למדינה עשרות בקשות ארכה מאז הגשת העתירה.

במקום לקדם פתרונות ממשיים למצוקת הלומי הקרב, משתמשים בהם כדי לממש את מדיניות השר בעניין האסירים הביטחוניים בעודם נאלצים להמשיך את מחאתם באוהל מעבר למשכן הכנסת

כמו בדיונים רבים המתקיימים בימים אלו בוועדות הכנסת, גם הפעם נכחו באולם הלומי הקרב. לאחר העיכובים ומשנותרו כ־30 דקות לדיון, התיר להם פוגל לדבר. מחווה צינית במיוחד שכן פוגל וחברי סיעתו, המחזיקים בעמדות כוח קואליציוניות, במקום לקדם פתרונות ממשיים למצוקת הלומי הקרב, משתמשים בהם כדי לממש את מדיניות השר בעניין האסירים הביטחוניים בעודם נאלצים להמשיך את מחאתם באוהל מחוץ למשכן הכנסת. 

פוגל סיכם את הדיון ואמר כי כניסת משלחות הצלב האדום למסגרות הכליאה “מסכנת גם את לוחמי הכליאה וגם את מדינת ישראל”, וקרא לשר הביטחון “למנוע אסון”. עוד ביקש להעביר לשר כ״ץ פנייה אישית כדי שיקים גוף מקצועי לטיפול בהלומי הקרב. רק לאחרונה שם קץ לחייו ויטל מישייב – שוטר שסבל מפוסט טראומה והצטרף אל שלושה שוטרים ששמו קץ לחייהם מתחילת המלחמה, בהם כאלה שנלחמו בעוטף ב-7 באוקטובר. הוועדה לביטחון לאומי טרם קיימה דיון בנושא תגובת קרב בקרב שוטרים או בסיוע, הטיפול והעיבוד שמשטרת ישראל ממאנת להעניק להם. תפקידה של הוועדה לביטחון לאומי, בין היתר, לפקח על עבודת המשרד לביטחון פנים ותפקודו של השר וראש מפלגתו של פוגל.