"בחודשים האחרונים יש אצלנו עלייה גדולה מאוד בדרישה למוצרי מזון בסיסיים: קמח, שמן, פסטה", אומרת שרון גרגייר, עו"סית משפחה ממחלקת רווחה של אחת העיריות במרכז הארץ.
"חלק מהפונים חדשים, הרוב מטופלים שהמצב הכלכלי שלהם הידרדר בעקבות הקורונה והם נאלצו לפנות אלינו בפעם הראשונה בבקשה לסיוע במזון", היא מתארת. "יש בהם שכירים שיצאו לחל"ת, יש עצמאים שלא עובדים כבר חודשים, יש כאלה שהעסק שלהם נסגר והם מצאו את עצמם בלי עבודה, בלי כישורים ובלי יכולת למצוא עכשיו משהו חדש. הם מביעים דאגה ופחד, שלא יוכלו לפרנס את עצמם, את המשפחות שלהם. אנחנו יכולים לשלוח לפונים חבילות מזון מטעם העירייה רק באופן חד-פעמי, אז אני נאלצת להפנות אותם לעמותות שונות, אבל לצערי גם הן מלאות".
התיאור של גרגייר תואם את תוצאותיו של סקר שערך איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים בקרב 699 עו"סים, על מנת להבין את השלכות משבר הקורונה על השירותים החברתיים בישראל, ושממנו עולה תמונה עגומה במיוחד. 91 אחוז מהעובדות הסוציאליות דיווחו על קושי של המטופלים במימון צרכים חיוניים כמו מזון, דיור, מים וחשמל, ו-68 אחוז דיווחו על גידול בפניות עקב מצוקה כלכלית. 97 אחוז ציינו שנפגעו העבודה וההכנסה של מטופליהם השכירים ו-95 אחוז ציינו שיש פגיעה בהכנסה של עצמאים. 73 אחוז מהם הדגישו שהפגיעה היא במידה רבה או רבה מאוד.
יותר ממחצית מהעו"סים שהשתתפו בסקר דיווחו על פניות שהגיעו אליהם מאנשים שלא נזקקו לפני הקורונה לשירותי הרווחה. 85 אחוז מהם דיווחו על זינוק במספר הפונים, 72 אחוז ציינו כי חלה פגיעה ביכולתם לתת מענה לבעיות ו-43 אחוז סיפרו שנאלצו לדחות פניות יותר מאשר בעבר או לייצר רשימת המתנה לקבלת שירות. כשליש מהעו"סים דיווחו שהם נאלצים לצמצם עיסוק בפעילויות מניעה וכחמישית ציינו שיש להם יותר קושי מבעבר לתת מענה למקרי חירום.
״בשנה האחרונה אנו מתמודדים עם גידול של עשרות אחוזים בפניות ובהעמקה מטאורית של המצוקות", אומרת יו״ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ענבל חרמוני. "הילדים שנפגעים בבית, הנערים שנכבים מול הזום, הקשישים שמסתגרים בבדידותם, האלימות הגואה כלפי נשים. יש אוכלוסיות שמעולם לא היו בשירותי הרווחה וכעת מתקשות לסגור את החודש. המדינה לא השכילה להגדיל בהתאמה את המשאבים בשירותים החברתיים, ולכן לעובדות ולעובדים הסוציאליים אין יכולת לתת מענה, ובקושי לכבות שריפות. אם המדינה לא תתעורר היום ותשקיע את מה שנדרש – המגפה החברתית תתפוצץ לנו בפנים״.
יותר ניסיונות אובדניים
מהסקר עולה גם כי סגירת מערכת החינוך הובילה לפגיעה קשה מאוד באוכלוסיה של ילדים ובני נוער. 36 אחוז מהעו"סים דיווחו על מטופלים שנשרו מהמסגרות ושמתקשים בלימודים. 44 אחוז מהעו"סים מציינים כי חלה אצלם עלייה בפניות על רקע של אלימות במשפחה.
"במחלקות האשפוז ובמרפאות הילדים והנוער אנחנו עדים לעלייה גדולה של פניות סביב התמכרות ומצבי דיכאון וחרדה ויותר ביטויים של ניסיונות אובדניים והפרעות התנהגות", אומרת עמית נחום, מנהלת השירות הסוציאלי במרכז לבריאות הנפש באר יעקב. "בשונה משנים קודמות, אנחנו רואים שהגיל נעשה צעיר יותר ויותר".
לדבריה, הקשיים של בני הנוער והילדים מגיעים על רקע הבידוד החברתי, המצב הכלכלי של המשפחות, השהייה הממושכת ביחד ומשברים נפשיים של הורים. "הקורונה היא סיר לחץ שהביאה להחמרה אצל משפחות שהיה להן קשה קודם וגם הביאה אלינו אוכלוסייה שלא ראינו אותה בעבר – מבוגרים שמגיעים עם סימפטומים של דיכאון וחרדה".
כשהיא מתמודדת עם קיצוץ בכוח האדם, מדווחת נחום על עומס רב שמוטל על הצוות, שמתקשה לתת מענה למחלקות המלאות. "כשאין תקציב מדינה ותקציב הקורונה מופנה למחלקות הייעודיות למחלה, הקהילה הפסיכיאטרית ובתי החולים נמצאים בסוף התור", היא אומרת. "יש פה פגיעה רצינית בכל המערכות".
"כשאין תקציב מדינה ותקציב הקורונה מופנה למחלקות הייעודיות למחלה, הקהילה הפסיכיאטרית ובתי החולים נמצאים בסוף התור"
79 מהעו"סים שהשתתפו בסקר דיווחו על גידול בפניות הנוגעות למצוקה רגשית ונפשית. לצד הילדים ובני הנוער שסובלים מההשלכות הנפשיות והרגשיות של הקורונה, גם אוכלוסיית הקשישים חווה את התקופה הזו כקשה, במיוחד בהקשר של הבדידות. 59 אחוז מהעו"סים דיווחו על עלייה בפניות שעסקו במצוקות שנובעות מבדידות.
"הבדידות מובילה קשישים רבים יותר לפנות לרופא ולאחות עם תלונות על תחלואים שונים", מספרת ניצן שפק, עו"סית בבית אבות חרדי בנתניה. "יש להם יותר קשיים בשינה, יש יותר חרדות. חלק מהקשישים אוכלים פחות, התיאבון שלהם נפגע, אחרים מדווחים על חוסר חשק לקחת את התרופות שלהם. האנרגייה ירודה יותר. וכל זאת בבית אבות, שהוא מקום עוטף ומחבק, ושנמצא בקהילה חרדית, שהיא חמה ותומכת".
שפק מספרת שהבדידות הביאה לעלייה בפניות אליה גם מצד הקשישים וגם מצד בני משפחותיהם. "פונים אלי מחוץ לשעות העבודה, בימים שבהם אני לא עובדת", היא מציינת. "המצוקה קשה יותר וצריך לשים לב לשינויים שעוברים עליהם".
המתמכרים החדשים
אחת מתופעות הלוואי של הקורונה היא עלייה בהתמכרות. התמכרות למסכים, לנוגדי דיכאון, לאלכוהול, סמים, הימורים ושופינג באינטרנט. הסקר של העובדים והעובדות הסוציאליים מעלה כי 23 אחוז מהם קיבלו מטופלים שדיווחו על בעיה של התמכרות. בנושא הזה מגיעים מקרים רבים לטיפול בקליניקות פרטיות.
ד"ר שירה סובול, עו"סית קלינית, חברת סגל ומרצה באוניברסיטת בר אילן ומומחית בטיפול בחרדות ובהתמכרויות: "יש עלייה תכופה ומוגברת בפניות לעזרה סביב התמכרויות, והן הולכות וגדלות. אני ממש מוטרדת", היא אומרת ומוסיפה: "השעה עכשיו עשר בבוקר וכבר קיבלתי שלוש פניות חדשות. יש תחושה של חוויה של התפרקות".
"הקורונה הביאה איתה הסלמה של מצוקות רגשיות", היא מסבירה. "אם מישהו היה מדוכדך קודם, הוא נהיה בדיכאון. אם מישהו היה בודד, הוא נהיה בודד יותר. העוצמות הולכות וגדלות, ויש נהירה אחרי התנהגויות ממכרות, גם אצל מבוגרים וגם אצל בני נוער – אנשים שכדי להרגיע את עצמם צריכים להצטייד בגורמים ממסכים, שיסייעו להם לווסת את עוצמת הרגשות הקשים".
סובול מספרת על אנשים שהיו מכורים ונגמלו, שבעקבות הקורונה חזרו להתנהגויות הקודמות שלהם, ויש כאלה שאין להם "גן התמכרותי", שמצאו את עצמם מתמכרים בכל זאת. "הקורונה הביאה להתנהגויות קצה", היא מבהירה.
ד"ר שירה סובול, מומחית בטיפול בהתמכרות: יש עלייה תכופה ומוגברת בפניות לעזרה. השעה עכשיו עשר בבוקר וכבר קיבלתי שלוש פניות חדשות. יש תחושת התפרקות".
כשהיא חושבת על היום שאחרי הקורונה, ד"ר סובול מוטרדת. "אם אימצת בלית ברירה הרגל התמכרותי לא טוב, שהושרש בך במשך שנה, לא יהיה קל לחדול ממנו ולצאת מזה".
כדוגמה לכך היא מביאה את נושא ההתמכרות למסכים. "יש התנהגויות שהיום מתייחסים אליהם כנורמליות במצב לא נורמלי, למשל שילדים נמצאים שעות ארוכות מול המסכים. מתייחסים לכך בסלחנות, כי גם ככה אין להם מה לעשות והחירות נלקחה מהם.
"אבל הורים רבים מודאגים ובצדק, שכשנחזור לשגרה יהיה קשה להוציא את הילדים מהמסכים. אז כבר לא נתייחס להתנהגויות האלה בסלחנות. יצפו מאנשים לעמוד במטלות בקצב מוגבר יותר ואז הסטרס יכול להחמיר את המצוקות הרגשיות. ברור לי שבנושא ההתמכרויות החזרה לשגרה תהיה אחד התחומים הקשים, והיא לאו דווקא תוביל להטבה".