מי יחקור את החוקר – סדקים חדשים בתכנית לתחנת הכוח קסם

הסערה סביב הקמת תחנת הכוח קסם של חברת קסם אנרגיה באזור ראש העין וכפר קאסם לא שוככת. בחודש האחרון ערך חוקר הוועדה לתכנון לאומי (ות"ל) ברוך יוסקוביץ' מפגשי שימוע עם המתנגדים להקמתה – כ-3,000 אנשים ו-12 ארגונים. לדברי המתנגדים, בהם ראשי הרשויות בסביבה, התוכנית מסוכנת למקורות מים חיוניים והיא עלולה לפלוט חומרים מזהמים לאוויר ולסכן את חיי התושבים ביישובים הסמוכים. 

התחנה שתבנה קסם אנרגיה, שבעלת השליטה בה היא מבטח שמיר של איש העסקים מאיר שמיר, מתוכננת לקום מעל אקוויפר ירקון-תנינים, שבו מתבצעים קידוחים המספקים שליש ממי השתייה הנשאבים של ישראל. האקוויפר משמש גם מקור מים חלופי לתחנת ההתפלה במישור החוף (תחנת שורק) ומקור מים לשעת חירום. לפי תמ"א 1, השטח שבו אמורה לקום התחנה מוגדר כ"אזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה מאוד". באתרי קידוח כאלה, קובע משרד הבריאות "רדיוס מגן" – אזורים שאסורים בפיתוח. 

לדברי גורם בכיר בעיריית ראש העין, התוכנית כלל לא הייתה אמורה להגיע לשלב ההתנגדויות. "הוועדה לתשתיות לאומיות דרשה שלפני שהתוכנית תוגש להתנגדויות, היזם יהיה חייב להראות על גבי מפה שהמתקנים המזהמים – אולם הטורבינות, קו הדלק ומיכלי הדלק הגדולים – יהיו מחוץ לאזור שיש בו רגישות הידרולוגית גבוהה. התוכנית הופקדה לפני שלושה חודשים, שמיעת ההתנגדויות הסתיימה ועד עכשיו המסמך לא הוגש". 

כדי להתמודד עם הטענות, קיבלו היזמים בנובמבר 2019 אישור מרשות המים לערוך קידוחי ניטור. לפי הממצאים שלהם המליצה רשות המים לצמצם את רדיוסי המגן ולשנות את רמת הרגישות ההידרולוגית לבינונית. הסיכוי שתתרחש דליפה, אמרו היזמים בשלב ההתנגדויות, הוא 1 ל-100 אלף שנה. כלומר, סיכוי אפסי.

אלא שאחד המתנגדים לתוכנית, ההידרולוג אלכס פרידמן, שבחן את תוצאות הקידוחים באופן עצמאי, הראה כי יש בעיה באחד הממצאים. "באחד הדוחות שהציגו היזמים נראה שיש נטייה באחת השכבות בשיפוע חד לכיוון מערב. שיפוע כזה לא קיים בטבע. אם יש הפרש כזה גדול, זה יכול להצביע על נוכחות של שבר גיאולוגי ואז אם יקרה זיהום, הוא יתפשט בעוצמה ובמהירות גדולה, מה שעלול להוביל לסגירה של הרבה קידוחים. הם אומרים שיעשו מיגונים, אני לא שקט". 

"משרתים את בעלי ההון"

התנגדויות נוספות עסקו בפוטנציאל הגדול של התחנה לגרום לזיהום. באוגוסט 2019 פירסם המשרד להגנת הסביבה נייר עמדה שבסופו הובאה המלצת המשרד: להימנע מיוזמות להקמת מרכזי אנרגיה, שפולטים מזהמי אוויר שונים שגורמים לתחלואה ולתמותה מוקדמת בלב שכונות מגורים ובשטחים עירוניים צפופים. במקרה הזה המרחק של התחנה אל בתי כפר קאסם עומד על 50 מטרים בלבד, ומבתי שכונת נצבא של ראש העין המרחק הוא כ-770 מטר. 

"אנשים מתייחסים לתחנת כוח בצורה אפוקליפטית", אומר יוני ספיר מעמותת שומרי הבית שמתנגדת לפרויקט, "אבל הנזק הוא מצטבר. מדובר בשחרור הדרגתי של חומרים רעילים לאורך שנים. כתושב שמתגורר ליד תחנת כוח ההסתברות שלך לחלות במחלה קשה עולה".  

״הנזק הוא מצטבר. מדובר בשחרור הדרגתי של חומרים רעילים לאורך שנים. כתושב שמתגורר ליד תחנת כוח ההסתברות שלך לחלות במחלה קשה עולה"

"יש לי התנגדות עקרונית לתחנות כוח חדשות והתנגדות ספציפית לגבי תחנת קסם. הסיכון לזיהום אוויר והצורך בחלופות אמור להיות הקו המנחה", אומר ד"ר יובל ארבל מעמותת צלול. "משק האנרגיה מנוהל מההיבט של אספקת אנרגיה במקום להיות מנוהל בדרך של אספקת שירות. עם ניהול נכון של הביקושים, לא צריך להקים תחנות כוח חדשות". 

"יש לי התנגדות עקרונית לתחנות כוח חדשות והתנגדות ספציפית לגבי תחנת קסם. הסיכון לזיהום אוויר והצורך בחלופות אמור להיות הקו המנחה"

"אין למשק החשמל צורך אמיתי בתחנת הכוח קסם", אומר ספיר. "בהחלטת ממשלה הגדיר משרד האנרגיה תוספת של 4,000 מגה וואט כמלאי תכנוני שיידרש ל-2030. אם מתייחסים לתוכניות שמוקדמות כעת במוסדות התכנון, מקבלים תוספת של 6,000 מגה וואט. המהלכים של משרד האנרגיה אינם משרתים את הציבור תמיד, אלא את חברות האנרגיה ובעלי ההון". 

לפי המתנגדים, אפשר לייצר כמחצית מצריכת החשמל של ישראל באנרגיה סולארית, ובעלות נמוכה יותר מאשר תחנות כוח. בשדות סולאריים עלות קילוואט לשעה הוא כ-17 אגורות לעומת 30-20 אגורות לקילוואט מגז. 

״בהחלטת ממשלה הגדיר משרד האנרגיה תוספת של 4,000 מגה וואט כמלאי תכנוני שיידרש ל-2030. אם מתייחסים לתוכניות שמוקדמות כעת במוסדות התכנון, מקבלים תוספת של 6,000 מגה וואט״

"משק האנרגיה עקום לחלוטין", אומר ספיר. "על אף שיש סובסידיות למשק הגז ותחנות כוח מקבלות 80 אחוז מעלות התחנה ומאות מיליוני שקלים עבור זמינות, כלומר תשלום על כך שהן מעמידות את התחנה לטובת חברת החשמל – אין סובסידיות לאנרגיות מתחדשות".

התנגדות נוספת, שהגיש עו"ד תומר מירז שמייצג את חברת ניצבא, המקימה את המתחם המסחרי-עירוני בראש העין, היא לגבי החוקר מטעם הות"ל. בפנייתו לות"ל בחודש מרץ ציין מירז כי החוקר משמש גם כחבר המועצה הארצית מטעם מינהל התכנון. "מדובר בניגוד עניינים מוסדי", הוא אומר כעת. 

במכתבו כתב כי "במסגרת תפקידו כחבר מועצה ארצית הוא משתתף קבוע ושותף לדיונים והחלטות לגבי משק החשמל, העקרונות לבחינה שהותוו במועצה הארצית, וסוגיות נוספות הקשורות לתחנות כוח ותשתיות אנרגיה, שמשליכות בצורה ישירה על כל תוכנית לתשתית כזו שמקודמת בהליך בות"ל". 

"יש פה חוקר שאמור להיות בלתי תלוי ולא מוטה, שצריך לבדוק הכל מאפס. מצד שני הוא חבר מועצה ארצית שהיה שייך לכל החלטות שקשורות לתחנות הכוח", אומר מירז. "יכול להיות שהוא איש מקצוע נהדר, אבל מראית פני הצדק היא בעייתית והמראית הזו מתגברת אם לוקחים בחשבון את העובדה שהחוקר הזה מעולם לא פסל שום תוכנית".

"יכול להיות שהוא איש מקצוע נהדר, אבל מראית פני הצדק היא בעייתית והמראית הזו מתגברת אם לוקחים בחשבון את העובדה שהחוקר הזה מעולם לא פסל שום תוכנית".

תגובת משרד האנרגיה: "ההצעה של משרד האנרגיה להגדלת היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030 ל-30%, אושרה באוקטובר 2021. החלטה זו מצמצמת משמעותית את מספר תחנות הכוח שייצרו חשמל בגז טבעי שיש להקים. אין בהחלטה התייחסות לתוכנית ספציפית. מדובר במהלך שימצב את ישראל כאחת המדינות המובילות במערב בייצור מאנרגיה סולארית. מוסדות התכנון הם הגורם שיחליט אילו תוכניות לתחנות כוח יקודמו ויאושרו.

בנוגע לטענה על אנרגיות מתחדשות, הרי שממשלת ישראל, בהובלת משרד האנרגיה, פועלת באופן נרחב להגדלת ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, תוך הסרת חסמים ואתגרים לאור מאפייניה הייחודים של ישראל, ביניהם גידול בביקוש לחשמל, גידול האוכלוסייה ומגבלת שטח. הגדלת הייצור באנרגיות מתחדשות הוא אירוע לאומי חשוב ומורכב ועל כן, לאחרונה הקים משרד האנרגיה צוותי עבודה בינמשרדיים, שדנו בפוטנציאל להגדלת הייצור מאנרגיות מתחדשות, בחסמים וכן בצעדי המדיניות הנדרשים". 

מרשות המים וממנהל התכנון לא נמסרה תגובה