עובדי מוסדות התרבות בתל אביב החליטו להתאגד, ואז ההסתדרות ניסתה לחבל במהלך

נציגי התאגדות העובדים של מוסדות התרבות בתל אביב היו נרגשים. ההודעה שלהם לכלל העובדים נשלחה רק הרגע, ובה סיפרו על האיגוד החדש שיצא לדרך בחסות ארגון כוח לעובדים. הם חיכו לשמוע את תגובות הקולגות שלהם וציפו להצטרפות המונית, שבעקבותיה יוקם איגוד חדש. אלא שאז להפתעתם התקבלו במכשיריהם מסרונים דומים, שקראו להם להצטרף להתאגדות החדשה בהסתדרות.

"כשהחלטנו להתאגד נפגשנו עם כוח לעובדים ועם ההסתדרות, שוחחנו עם הנציגים שלהם ובסוף ערכנו הצבעה והחלטנו לחבור לכוח לעובדים. ההסתדרות כנראה נפגעה שבחרנו לא ללכת איתם", אומרת סיגל רסקין ששון, אדמיניסטרטורית במרכז ספורט קהילתי השלום ומנציגות האיגוד. "יש להם קושי להכיר בבחירה של העובדים, ויש כעת ניסיונות נואשים מצדם להתחרות ברצון שלנו". 

עדי צ'צ'יק, מנהלת תחום תרבות וקהילה במרכז תרבות ביפו "בית הבאר" ואחד מנציגות האיגוד, פנתה לאחד מעובדי ההסתדרות וניסתה להבין מדוע יצאו בתזמון מעורר פליאה עם ההודעה על האיגוד שלהם. לדבריה, הוא ענה לה: "זה גדול על כוח לעובדים". "אין לי מושג איזה אינטרס עומד מאחורי הניסיון של ההסתדרות", מוסיפה צ'צ'יק, "בטח לא לדאוג לעובדים ולעובדות. חבל שגוף כמו ההסתדרות שטוען שהוא הבית של העובדים מתנהג בצורה כזו". 

"כשהסתדרות התקשרו אלי, אמרתי להם שאשמח לשתף פעולה למען המטרה", אומרת עלמה גיסיס, יוזמת ההתאגדות. "אבל כשביקשתי לדעת מי העובדים שהצטרפו אליהם, לא קיבלתי תשובה. הם נעלמו". 

גיסיס, שעובדת כרכזת מוזיקה במרכז הערבי יהודי ביפו, מספרת כי משיחות שערכה עם קולגות עלה כי נציגי ההסתדרות שפנו אליהם לא הציגו את עצמם כפעילים של ההסתדרות, אלא קראו לעצמם נציגי "התאגדות העובדים". "הם הגיעו אל אחד המרכזים כדי להחתים עובדים בלי לדעת שכולם נמצאים בחל"ת", היא אומרת. "זה רק מראה כמה הם מנותקים מהשטח", היא אומרת. 

"אנחנו עובדים סוג ב'"

בחברה העירונית "מוסדות חינוך, תרבות ושיקום שכונות תל אביב-יפו", מועסקים כ-3,200 עובדים. "התנאים של העבודה שלנו מינימליים", מסבירה גיסיס מדוע בחרו להתאגד. "אין לנו ביטחון תעסוקתי, אין צבירה מהיום הראשון של ימי חופשה ומחלה. יש לעתים טעויות במשכורות, אין התייחסות לוותק שלנו. פנסיה, קרנות והשתלמויות לא ניתנים לרבים מהעובדים, ושליש מהעובדים מועסקים בשכר שעתי, הרבה מהם מורים. באופן כללי אנחנו מקבלים את המינימום המגיע לפי חוק, ואת כל זה אנחנו רוצים לשנות".   

החברה העירונית מפעילה כ-150 מוסדות ותוכניות חינוך, תרבות, חברה, קהילה, נוער, ספורט ופנאי בעיר תל אביב. בין היתר פועלים תחת חסותה מרכזים קהילתיים, בריכות ואולמות ספורט, מרכזי מוסיקה וקונסרבטוריונים, מרכזי תרבות ואומנות, מרכזים למבוגרים ונוער. "זו הסיבה שהיה קשה לנו לאסוף את השמות ומספרי הטלפון של כולם", אומרת צ'צ'יק. "נדרשה עבודה מאומצת". 

"אנחנו עובדים כתף אל כתף עם עובדי עירייה במרכזים, אבל אנחנו עובדים סוג ב' והפער ניכר", מוסיפה גיסיס. "עינינו לא צרה בעובדי העירייה אבל אין סיבה שנרגיש ונתנהל כך". 

משבר הקורונה, ששלח אלפים מעובדי מוסדות תרבות לחל"ת, בלי מתווה מסודר לחזרה לעבודה, היה הקש ששבר את גב הגמל והביא את גיסיס להחליט שהם חייבים איגוד עובדים חזק. לאחר שיצאו לדרך בתחילת החודש, הבשורה התפשטה במהירות ולדבריהם כיום מאוגדים תחתם כמה מאות עובדים.   

"בתחילת משבר הקורונה חשבתי שאני מוגנת כי אני עובדת במגזר הציבורי, אבל מיד הוציאו אותנו לחל"ת במכתב סתמי ונטול רגש", אומרת צ'צ'יק. "הרגשנו שבלי וועד אנחנו פגיעות וחשופות והחלטנו שאנחנו לא רוצים להיות נתונים לחסדי מעסיק. לא שהתנאים היו מושלמים קודם, אבל זה היווה טריגר, ההבנה שאין גוף שעומד מאחורינו. פתאום הבנו את החשיבות של עבודה מאורגנת". 

חלק מהעובדים סיפרו לחברי האיגוד המתהווה על כך שנדרשו לעבוד בהתנדבות בזמן החל"ת, אחרים התרענו על כך שעובדי העירייה לא נדרשו לצאת לחופשה ללא תשלום אלא קיבלו משכורת על חשבון ימי החופשה שלהם. היו שלא הבינו מדוע עובדי העירייה חזרו בשבוע שעבר לעבודה בעוד הם נשארו בבית, והיו מי שהביעו חשש שחרב הקיצוצים מרחפת מעל לראשיהם. "יש פחד מפיטורים", מוסיפה גיסיס. "כשיש צורך לצמצם אנחנו הראשונים בקו האש". השבוע קיבלו חלק מהעובדים כבר הודעות לשינוי הסכם ההעסקה, הדורש מהם הפחתה בשכר ובהיקף המשרה.

לפני כשבוע, כשיצאו חברות האיגוד אל האור, הן הגישו כנדרש מכתב לחברה העירונית ובו סיפרו על פועלן. "מיד אחרי ששלחנו את המכתב – חודשיים אחרי שיצאנו לחל"ת –  פתאום הזמינו עובדים לפגישה עם המנכ"לית", מציינת רסקין ששון. "איפה הם היו עד עכשיו?"  

תגובת ההסתדרות: "ההסתדרות מלווה מזה מספר שנים את ניסיונות ההתאגדות של עובדי חברת מוסדות חינוך ותרבות בתל אביב-יפו. לאחר שחלק מניסיונות ההתאגדות הקודמים כשלו, מאות מעובדי החברה נקלטו להעסקה ישירה בעיריית ת"א-יפו, ביוזמת ועד העובדים בעירייה, בראשות רמי בן גל. 

"חלק מעובדי החברה שהיו איתנו בקשר, בחרו לחבור לכוח לעובדים, בהתארגנות שכל כולה מכוונת נגד ארגון עובדי עיריית ת"א-יפו, בבחינת הפרד ומשול בין העובדים המאוגדים. עם זאת, עובדים רבים אחרים בחרו בדרך של סולידריות וביקשו שההסתדרות תייצג אותם. כבית של העובדים בישראל, ההסתדרות תמשיך להיות הכתובת לכל עובד שמבקש להתאגד".