את אי השוויון בתחום הבריאות בין המרכז לפריפריה אפשר לספר בהרבה אופנים. אפשר לתאר את זמן ההמתנה לבדיקות למשל, או לדון בפערים במיטות לנפש ובמספר הרופאים והאחיות – ואפשר לספר גם על בית המרקחת במועצה האזורית מרחבים. או ליתר דיוק, לדבר על היעדרו.

מאז שהוקמו יישובי המועצה האזורית מרחבים בצפון הנגב בראשית שנות החמישים, פעלה ביישוב מבועים מרפאה אחת, ששירתה ועדיין משרתת את תושבי האזור – תשעה יישובים וקרוב ל-4,000 אנשים. (גילוי נאות: קיבלתי שירותים במרפאה כילדה, הוריי עדיין מתגוררים באזור).

מאז ועד היום, החולים שקיבלו מרשמים לתרופות מרופאי המרפאה, השייכת לקופת חולים כללית, נאלצו לנסוע לערים סמוכות כדי לרכוש אותן. העיר הקרובה ביותר היא נתיבות, השוכנת במרחק עשרה קילומטרים.

תחבורה ציבורית, כמו במרבית היישובים המרוחקים גיאוגרפית מאזור המרכז, קיימת בקושי. ממבועים לנתיבות עובר אוטובוס ארבע פעמים ביום, ונסיעה שברכב אמורה לקחת עשר דקות נמתחת בו ל-40 דקות ויותר.

המועצה וקופת החולים פעלו על מנת לקדם פתיחת בית מרקחת כבר לפני כשש שנים. בטור שכתב ב-2016 ראש המועצה שי חג'ג' ב-ynet סיפר על המצוקה. "במרפאה אין בית מרקחת", כתב, "אלה לא שירותי בריאות ראויים. אלה אפילו לא שירותים מינימליים".

ומה מעכב את הפתיחה? בירוקרטיה. על פי פקודת הרוקחים ותקנות בתי המרקחת, אפשר לפתוח בית מרקחת רק כאשר גודל המבנה הוא מ-60 מ"ר ויותר. מבנה שגודלו פחות מכך – וזה המצב של המבנה במבועים – מוגדר כחדר תרופות המופעל על ידי רוקח.   

על פי תקנות הרוקחים (חדרי תרופות), אפשר לבקש הפעלה של חדר תרופות רק ביישובים הנמצאים ברשימה של תקנות הרוקחים. מבועים אינו נמצא ברשימה. קופת החולים פנתה לפני חצי שנה למשרד הבריאות בבקשה לשינוי התקנות ולהוספת הישוב לרשימה, אך עדיין לא התקבלה תשובה. 

"אני ואשתי כבר מבוגרים, לא הכי בריאים ונזקקים לתרופות קבועות", אומר א', מתושבי המועצה. "לא הגיוני שבכל פעם שנרצה לרכוש תרופות נאלץ להטריח את עצמנו לנתיבות. מה יהיה כשנתבגר עוד יותר והנסיעה כבר תהיה קשה מדי עבורנו?".

"לא הגיוני שבכל פעם שנרצה לרכוש תרופות נאלץ להטריח את עצמנו לנתיבות. מה יהיה כשנתבגר עוד יותר והנסיעה כבר תהיה קשה מדי עבורנו?"

בינתיים, המועצה המקומית הגדילה את מבנה המרפאה ובנתה בתוכו חדר המיועד לבית המרקחת, כולל חדר כספות לתרופות ספציפיות וחנייה גדולה ונגישה. הכל כבר עומד ומוכן כדי לספק את מרשמים לתושבים – אבל בית המרקחת לא נפתח.

בטויטת חוק ההסדרים שפורסמה ביולי, בסעיף הפחתת רגולוציה במערכת הבריאות, ביקשה הממשלה לתקן את פקודת הרוקחים ולהקטין את בתי המרקחת כך שגודלם יפחת מ-30 מ"ר. על השינוי חתום שר הבריאות הורוביץ בעצמו. שינוי נוסף בתקנות מאפשר לבית מרקחת להקים "שלוחות ניידות" לממכר תרופות. 

באוגוסט פנה ראש המועצה חג'ג' לשר הבריאות ניצן הורוביץ. "אנו מבקשים את עזרתך בקידום תוכנית שהוגשה לרוקחות המרכזית, שתכלול את בית המרקחת ברשימת היישובים בתקנת הרוקחים", ביקש. עד כה לא התקבלה כל תגובה ממשרד הבריאות.

גם אם תתקבל הוראה לאפשר את פתיחת בית המרקחת היחיד במועצה, ככל הנראה תיתקל קופת החולים בבעיה ידועה: קושי לאייש את בית המרקחת ברוקחים. הבעיה היא כלל ארצית, ובפריפריה הקושי גדול עוד יותר.

"רק בקופת חולים כללית חסרים 150-200 רוקחים", אומר שימי הללי, יו"ר איגוד הרוקחים. "יחד עם שאר קופות החולים, בתי החולים והפארמים, ההערכות על מחסור של 800 רוקחים הוא לא מופרך. בשל תנאי העבודה וההעסקה והשכר שאינו מתגמל, המקצוע הפך ללא אטרקטיבי, הרוקחים הוותיקים פורשים והשורות מידלדלות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "קופת חולים כללית ביקשה פתיחה של חדר תרופות בישוב מבועים הסמוך לעיר נתיבות. על פי החוק (פקודת הרוקחים) שר הבריאות רשאי לאשר פתיחת חדרי תרופות באופן חריג. בשלב זה מבוצע תהליך בחינה לבקשות פתיחה של חדרי תרופות שכולל שיתוף בעלי עניין ובהן גם היישוב מבועים. "כמו כן, יצוין כי בקופות החולים ישנו שירות של שילוח תרופות עד הבית, מגיל מסוים שיכול לתת מענה למתגוררים במקומות מרוחקים".