לא רק ח"כ שמחה רוטמן דוהר קדימה עם החקיקה המשפטית, גם חברי הכנסת החרדים לא מבזבזים זמן ועושים עוד צעד בדרך להפיכת ישראל למדינת הלכה.
היום בצהריים תעלה לוועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת החוק הפרטית של ח"כ משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר וינון אזולאי בעניין "שיפוט בתי דין רבניים (בוררות)", שתאפשר לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים ולא רק בענייני נישואים וגירושים, בהסכמה של שני הצדדים.
עוד בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד לשותפות שלה לפני הכניסה לקואליציה הנוכחית, הובהר כי פני הממשלה הן לעבר מהפכה משפטית דתית. ההסכמים דרשו להכיר בבתי הדין הרבניים כערכאת שיפוט לנושאים אזרחיים או כבוררות שלא מצריכה אשרור של בית המשפט.
בתי הדין הרבניים לא רואים עצמם כפופים לעקרון השוויון, לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הם לא רואים עצמם כפופים לשום עיקרון אזרחי חוקתי. זוהי מערכת שמורכבת רק מגברים ומדירה נשים משורותיה בגלוי.
כיום בתי הדין הללו לא עוסקים בנושאים של חלוקת רכוש בתיקי גירושין, הצעת החוק הזו לא מחריגה בצורה מפורשת את הענייני הממון, כך שעולה חשש כי נשים ייאלצו להסכים להדיין בנושאים אלו בפני בית הדין הרבני. כבר כעת מופעל על נשים לחץ להיעתר לתנאים שונים שמציבם הבעלים בתמורה לגט, כך שהרחבת הסמכויות תוסיף נשק רב עוצמה בידי הבעלים ועלולה לפגוע פגיעה חמורה בנשים מתגרשות.
חברי הכנסת טענו בהצעת החוק שלהם כי "בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים אך ורק בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. צורך זה משתלב בעקרון 'הפלורליזם השיפוטי', לפיו מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהם".
על סוגייה זו ענו קבוצת מרצים לדיני משפחה – בהם מרצים דתיים כמו פנחס שיפמן, שחר ליפשיץ ואבישלום וסטרייך – שהעבירו הבוקר מכתב לוועדת השרים ובו הם מביעים "דאגה עמוקה" מהצעת החוק וקוראים למשוך אותה מסדר היום.
הם כותבים כי כבר כיום קיימים בתי דין רבניים פרטיים המנהלים בוררויות על פי דין תורה והוסיפו, "בתי המשפט בישראל מכבדים את קיומן של תניות בוררות בהסכמים ואף מעכבים את ההליכים בפניהם על מנת לאפשר לצדדים למצות את ההליך בפני המנגנון החלופי ליישוב הסכסוך אשר נבחר על ידיהם.
"בניגוד לטענה אודות הגברת הפלורליזם, למעשה, ההצעה עלולה להוביל דווקא לפגיעה בבתי דין פרטיים הואיל ובתי הדין הרבניים עשויים להיחשב מבחינה הלכתית כ'בית דין קבוע', ולכן כעדיף הלכתית על בתי דין פרטיים. למעשה, ההצעה מקדמת שינוי של ממש בסמכות בתי הדין והרחבה של הסמכות לשלל סוגיות אזרחיות, והחלה של הדין הדתי עליהן".
חברי הכנסת שהציעו את החוק חוזרים ומדגישים כי הדיון בבתי הדין הרבניים יתקיים רק בהסכמת שני הצדדים. "יש קהילות שבהן אין לגיטימיות שלא 'להסכים'", אומר פרופ' צבי טריגר, מומחה לדיני משפחה ומרצה במכללה למנהל. "ההסכמה היא פיקציה. מה גם שכשיש פערי כוחות בין הצדדים, החזק מכתיב את התנאים, כמו למשל את סמכות השיפוט במקרה של סכסוך. אם יש אישה מקהילה דתית – חרדית, מוסלמית דתייה, נוצרייה דתייה – שבה אין זה מקובל תרבותית שהאישה לא מצייתת לגברים, ואף יכול בחלק מהקהילות לעלות לה בחייה, אז אין שום משמעות ל'הסכמה'".
מכתב בנוסח דומה הועבר בשבוע שעבר לחברי וועדת השרים לענייני חקיקה על ידי מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן, ועליו חתמו ארגוני נשים, בהם פורום נשים דתיות "קולך". "הסכמה מלאה ואמיתית יכולה להתקיים רק בין שני כוחות שקולים ומאוזנים", כתבו. "עולה החשש כי במקרים רבים תיכפה על צדדים חלשים הסכמה להתדיינות, ובפרט על נשים… דין תורה כפי שהוא מיושם כיום בבתי-הדין הרבניים הממלכתיים הוא דין מפלה ובעייתי לנשים ולאחרים. הדין שיחול על התדיינות בבתי הדין כערכאת בוררות הוא דין תורה הנתון כיום לפרשנות שמרנית על פי השקפת עולם של הדיינים המכהנים מכח הממסד".
חותמות המכתב מציינות כי הרחבת סמכות לבוררות, גם כאשר היא מבוססת על הסכמת הצדדים, מייצרת בפועל שתי מערכות משפט, המבוססות על גוף דינים שונה, ומושתתות על תפיסות צדק שונות.
"בתי הדין הדתיים מאוד לא עקביים", אומר פרופ' טריגר. "למשל בבתי הדין הרבניים יש דיינים, גברים בלבד כמובן, מכל מיני זרמים, לפי מפתחות פוליטיים. כך שתיקים בעלי עובדות זהות מסתיימים לפעמים בפסקי דין הפוכים, כי הרכב אחד נשמע לפוסק מזרם א', והרכב שיפוטי אחר נשמע לפוסק אחר, מחמיר יותר או פחות. זה מתכון בדוק להכנסת הכאוס שקיים כיום בגירושים גם לחיי הכלכלה במובנם הרחב יותר".
גפני, מקלב ושאר חברי הכנסת החתומים על הצעת החוק מציינים כי היא מתייחסת לסמכות של בוררות ולא של שיפוט, "מאחר שעל פני הדברים נראה כי לגביה יקל לגבש הסכמה רחבה". יחד עם זאת, הם כותבים, לכל סוג של סמכות יש יתרונות וחסרונות, "ואלו יידונו בפירוט ובכובד ראש בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מתוך כוונה שסוג הסמכות שיוחלט לגביו יגובש בהסכמה רחבה ככל האפשר".
בכתבה של חן שליטא מ"שומרים", שעלתה בחודש שעבר "המקום הכי חם" ועסקה בהפיכה הדתית כפי שמופיעה בהסכמים הקואלציוניים, ציין עו"ד ד"ר רפי רכס, סגן היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים כי "ב-2018 כבר ניסחנו תזכיר חוק שעבר בקריאה ראשונה, וקיבלנו על עצמנו חוקים שנהיה כפופים אליהם. אני מאמין שהצעות החוק שיעלו בכנסת הזו יהיו דומות. ושתהיה הסכמה ברורה, נוסח שיתואם עם משרד המשפטים, שאומר שאת מגיעה מרצונך החופשי".
שאלנו כעת את משרד המשפטים ואת בתי הדין הרבניים האם הנוסח תואם ביניהם, ולא קיבלנו תשובה. אם אפשר להסיק שחוסר התגובה כמוה כתשובה שלילית, קשה להאמין שיתקיים דיון "בפירוט ובכובד ראש" על ההצעה, כפי שמבטיחים חברי הכנסת החרדיים.
