שתי רשויות מקומיות מהגדולות בישראל, ירושלים ופתח תקוה, מפרות את החוק הנוגע לפרסום רשיונות כריתה לעצים, שנועד לאפשר לציבור להגיש ערר על ההחלטות המתקבלות בעניין. 

בעיריית פתח-תקוה מפרסמים את רשיונות הכריתה באיחור, לאחר תום תקופת ההתנגדויות ועם מידע חסר שמקשה על הגשת הערר. בעיריית ירושלים נוקטים דרך יצירתית אחרת ומנמקים לעתים קרובות את כריתת העצים בכך שהם מהווים סכנה בטיחותית, סיבה שהחוק מתיר בגינה כריתה מיידית. 

ברשויות מקומיות רבות הוסמכו פקידי יערות עירוניים לאכיפת החוק הקובע כי לא יכרות אדם "אילן מוגן" או עץ בוגר ולא יעתיקו אלא אם כן קיבל תחילה רישיון לכך מהפקיד. עצים בוגרים בישראל מוגנים וכל פגיעה בהם מהווה עבירה פלילית שבצידה עונש של עד חצי שנת מאסר.

התקנות מחייבות לפרסם כל רישיון באותו היום בו התקבלה ההחלטה לאשרו. ממועד זה, במשך 14 יום, ניתן להגיש ערר על ההחלטה לפני כניסתו של הרישיון לתוקף. 

באתר עיריית פתח תקווה ניתן למצוא עמוד עם הכותרת המחייבת ״שקיפות מלאה״ ובו גם את המידע העירוני על רישיונות לכריתת עצים בעיר, אשר בסמכותו של פקיד היערות העירוני, ישראל דרורי. ואולם נראה כי שקיפות לא עומדת בראש מעייניו של פקיד היערות של פתח תקווה, שכן בניגוד לחוק פקודת היערות, לחוק התכנון והבנייה ולנהלי העבודה של משרד החקלאות – רישיון הכריתה באתר מפורסמים באופן חלקי ורבים מהם מפורסמים בדיעבד, לאחר שתמה התקופה המחייבת לפרסום הרישיונות לעיון הציבור בה ניתן להגיש ערר על ההחלטה לאשר את כריתת העצים.

במקום לפרסם כל רישיון ביום בו הוגשה הבקשה ומרגע הפרסום לאפשר 14 יום להגשת ערר, פרסם דרורי ב-5 בפברואר טבלה אחת ובה מספר רשיונות כריתה בתאריכים שונים. חלקם לאחר התקופה לעיון הציבור וחלקם באיחור משמעותי שמותיר זמן מועט לעיון בהם מהזמן שמתחייב על פי הוראות החוק. מתוך 17 רישיונות אלה, 10 ניתנו מסיבה של ״בטיחות״ ולצידה נכתב כי ״לא ניתן לערער״. 

תיעוד מלא של העץ 

התקנות אכן מתירות לפקיד היערות לתת רישיון לכרות או להעתיק עץ באופן מיידי אם שוכנע שהוא מהווה סכנה בטיחותית משמעותית ומיידית לאדם או לרכוש, ולא ניתן למנוע את הסכנה באמצעים סבירים אחרים כמו תמיכה מכנית, טיפול אחר או גיזום להפחת משקל וסיכונים. סיבה נוספת לכריתה היא שהעץ מת או חולה ולא ניתן לשקם אותו. 

על מגיש הבקשה להגיש הנמקה מקצועית המתארת את סוג הסיכון ומידת הסיכון שהעץ גורם, ואת החלופות שנבחנו להקטנת הסיכון ללא כריתתו. 

גם במקרים כאלו נוהלי העבודה קובעים כי על פקיד היערות לנמק את החלטתו ולדאוג לפרסומה באתר האינטרנט, ולפרסם תיעוד מלא של העץ (כולל תמונות), טרם כריתתו.

לשאלת המקום הכי חם האם מועד כניסת הרשיונות לתוקף נקבע על פי מועד הפרסום או על פי מועד הבקשה, שכן עיריית פתח תקווה לא מפרסמת את הרישיון הסרוק הכולל את תאריך הבקשה והאישור, בניגוד לרשויות מקומיות אחרות, השיבה העירייה תשובות חלקיות ומתחמקות. לדרישה לתשובות קונקרטיות בדבר הפרסום הלקוי, בחרה העירייה שלא להגיב. 

לדרישה שלנו לתשובות קונקרטיות בדבר הפרסום הלקוי, בחרה עיריית פתח תקוה שלא להגיב

לטענת הגיאוגרף שי הרשקו, פעיל להגנה על עצים, המידע בדבר הפרסום הלקוי של פקיד היערות העירוני בפתח תקווה דווח עוד בשנת 2020 לפקיד היערות הראשי, ד״ר ארז ברקאי, אך הנושא לא טופל מעולם. 

50 אחוז סיבות בטיחותיות

גם במקרה של פקידת היערות של עיריית ירושלים, זיוה נוקראי, הסיבות הבטיחותיות גוברות על הכל. מתוך 387 רישיונות כריתה שהונפקו בירושלים ב-2022, 188 ניתנו בנימוק של סכנה בטיחותית. לעיתים – באופן מעורר תמיהה – כמות גדולה של עצים באותו רישיון, עבור אותה כתובת, מנומקת באותה סיבה, כמו סכנת קריסה, זווית בעייתית, או עץ יבש. 

באופן מעורר תמיהה כמות גדולה של עצים ניתנו באותו רישיון, עבור אותה כתובת, מנומקת באותה סיבה 

מתוך 62 רישיונות כריתה (לכמות גדולה בהרבה של עצים) שפורסמו מתחילת 2023 בירושלים, בחודש וחצי בסך הכל, 50 רישיונות הונפקו בסיבה בטיחותית או בנימוק שהעץ מת והונפקו באופן מיידי – מבלי שיהיו פתוחות לעיון הציבור ולהגשת הערר. בחלק מהמקרים הן היו פתוחות לעיון או להגשת ערר למשך 48 שעות בלבד. תמונות של העצים, נימוק מפורט של ההחלטה ושל הדרכים בהם ניסו למנוע את הכריתה לא פורסמו לעיון הציבור. 

רשיון כריתה תמוה במיוחד ניתן בירושלים ב-6 בינואר השנה, לכריתת 23 עצים. הסיבות שפורטו: יובש, פגיעה בתשתיות, סכנת שריפה. אלא שבדיקה של הכתובת בה ייכרתו העצים מעלה כי מדובר בבניין הנמצא בהליך של קבלת היתר בנייה לקראת תמ״א 38, שבמסגרתו יוגדל קו הבניין על מרבית שטח המגרש – שם שתולים מרבית העצים שעבורם אושר רשיון כריתת הבזק. 

מעיריית פתח תקוה נמסר כי "העירייה פועלת לנטיעת אלפי עצים מידי שנה, מול מספר זניח באופן יחסי של עצים המיועדים לכריתה. העירייה מפרסמת באתר את רישיונות הכריתה שהונפקו על ידי פקיד היערות ואכן הציבור מביע את התנגדותו בנושא מעת לעת. הרישיונות בחלקם נוגעים לעצים מתים או חולים העשויים לסכן את שלום הציבור ורכושו. העירייה מחמירה במתן רישיונות כריתה במסגרת פרויקטי בנייה והתחדשות עירונית, ובכל מקרה רישיון שכזה נכנס לתוקף רק בתום ההליך, כאשר מתקבל היתר הבנייה. במקרה זה הקבלן מחויב בפיצוי נופי שהולם את ערכי העץ".

מעיריית ירושלים נמסר כי "כלל הרישיונות לכריתה אשר פורסמו מתחילת 2023, נפתחו לעיון הציבור תוך מתן אפשרות ערעור בפני פקיד היערות הארצי כמתבקש על פי דין. משך הפרסום במקרים בהם התבקשה כריתה מסיבות בטיחותיות היה קצר יותר. זאת, בהתאם לרמת הסיכון והרצון להסיר את המפגע מהמרחב הציבורי בהקדם האפשרי ולשמירת בטיחות משתמשי הדרך.

 "עיריית ירושלים רואה חשיבות רבה בשמירה על העצים ובפיתוח ריאות ירוקות בעיר. כך, מתוכננת בשנת 2023 נטיעה של כעשרת אלפים עצים. זאת בהמשך למדיניות ראש העיר משה ליאון, לפיה יש לנטוע עצים בכל מקום שניתן, לצד שתילת פרחים וטיפוח המרחב הציבורי, ובכך ליצור איכות חיים מתקדמת וירוקה לתושבי העיר ומבקריה".