השעה שמונה בבוקר, יום שישי. החלטתם לפרגן לעצמכם בקימה מאוחרת יותר מהרגיל, כשפתאום הטלפון מצלצל. במאמץ כמעט אוטומטי אתם עונים רק כדי לגלות שמדובר בעוד הודעה מוקלטת מעמיר פרץ, ניצן הורוביץ או יאיר לפיד. אולי זה נשמע כמו דבר קטן מכדי להתקטנן עליו, אבל האמת היא שזו רק סנונית לבעיה גדולה הרבה יותר.
בשנה האחרונה, שבה היו שלוש מערכות בחירות ברחבי הארץ, החיים שלנו היו תחת מתקפת תעמולה באתרי האינטרנט, ברשתות החברתיות ובמכשירים הסלולריים. הסיבה לכך היא שחוק הבחירות בישראל אינו מעודכן למציאות הטכנולוגית של 2019, ולמעשה הגבלות התעמולה שבו כמעט התרוקנו מתוכן בעידן הניו-מדיה. עדות קשה לכך ראינו השבוע בצ'אטבוט מעמוד הפייסבוק של נתניהו, שהסית נגד החברה הערבית בישראל במסר שנשלח להמונים – וללא כל יכולת להשתמש בחוק דרכי התעמולה כדי למנוע הישנות של מקרים כאלו.
חוק הבחירות בישראל אינו מעודכן למציאות הטכנולוגית של 2019, ולמעשה הגבלות התעמולה שבו כמעט התרוקנו מתוכן בעידן הניו-מדיה
ביסודם חוקי הבחירות בישראל הם מהשוויוניים ביותר בעולם הדמוקרטי. מימון הבחירות והקמפיינים על ידי המדינה מקשים על השפעות של בעלי הון וקבוצות לחץ על תוצאות הבחירות, בניגוד מוחלט לג'ונגל שקיים בנושא בארה"ב למשל. בנוסף, חוק הבחירות קובע למפלגות כללי משחק שווים ככל האפשר בנוגע לשידור חומרי התעמולה שלהם, על ידי הקצבת זמן מוסדר בערוצי התקשורת בטלוויזיה וברדיו ועל ידי הגבלות לפרסום סקרים או חומרי תעמולה בצמוד למועד הבחירות.
העובדה שמרגע הכרזת הבחירות הפכו המסכים שלנו לשבויים בידי המפלגות, עומדת בניגוד מוחלט למטרת חוק הבחירות הישראלי. ללא שינויים משמעותיים בבחירות הבאות תהליך זה רק יעמיק וירחיק אותנו עוד ממערכת בחירות שפויה ושוויונית.
מהלך שנחסם על ידי הליכוד
יש נזק ממשי בהיעדר אפשרות לפיקוח מהותי על התעמולה הנעשית באינטרנט. דבר זה יוצר סיטואציות שלא היו יכולות להיות אפשריות לפני הבחירות בתקשורת הממוסדת. לדוגמא, קניית פרסומות באתרי החדשות, בייחוד כאשר יש כתבה עיתונאית שלילית נגד מפלגה מסוימת או הפצת תעמולה בתקציבי עתק ושידורה לאורך כל מהלך מערכת הבחירות. כלומר, אפילו יכולת הסיקור הנייטרלי על ידי ערוצי התקשורת נפגמת תחת הוואקום שנוצר בהיעדר חקיקה.
יש לציין שבטרם פיזור הכנסת ה-20 נעשה ניסיון לבצע החלה של חוק הבחירות גם על הרשתות החברתיות, במטרה למנוע חלק מפגמים אלו. לדוגמא, איסור על קמפיינים אנונימיים ברשתות החברתיות מטעם המפלגות, אך מהלך זה נחסם על ידי מפלגת השלטון.
העובדה שמרגע הכרזת הבחירות הפכו המסכים שלנו לשבויים בידי המפלגות, עומדת בניגוד מוחלט למטרת חוק הבחירות הישראלי
עם זאת, גם הצעה זו אינה מספיקה – נדרשת התאמה משמעותית יותר של החוק למציאות הטכנולוגית של ימינו מאשר קופי פייסט של ההגבלות הנוכחיות. ניסיון שטחי כזה מקביל לניסיון להחיל את החוקים שהיו תקפים לעיתונות על הטלוויזיה. הקצב והאפשרויות הקיימות בתקשורת הממוסדת לא דומות למערב הפרוע של העולם הווירטואלי. עלינו להתאים את חוק הבחירות לעולם התוכן והמושגים של האינטרנט.
קביעת תקרה להשקעה
יש מספר שינויים בסיסיים שיש לבצע כדי שחוק הבחירות יהיה תקף בתכליתו גם על הכלים הטכנולוגיים החדשים. תחילה יש לקבוע הגבלה על כמות המסרונים וההודעות המוקלטות שהמפלגות יכולות לשלוח בתפוצה רחבה. העובדה שהטלפונים שלנו מקבלים מסרונים ושיחות טלפון כמעט על בסיס יומי מכמה מפלגות היא בלתי נסבלת ולא הגיונית. מדובר במהלך פשוט לביצוע שהיה צריך להיעשות מיד אחרי הניצנים הראשונים בבחירות 2015.
בנוסף יש לקבוע כללים לשידורי תעמולה בעמודים של המפלגות והמועמדים ברשתות החברתיות, כך שזמן הפרסום בהם יוגבל לפי גודל המפלגה, בדומה לנעשה בערוצי הטלוויזיה והרדיו. בזמן שבהתאם לחוק הבחירות שידורי התעמולה הגיעו לטלוויזיה ולרדיו רק בשבוע שעבר, סרטונים מושקעים המציגים את בנימין נתניהו כמציל בים או מדריך טיולים מלווים אותנו כבר כמה חודשים.
כמו כן יש לאסור בצורה מוחלטת על העלאת פרסומות תעמולה באתרי החדשות – שכן מציאות השיווק הפוליטי הנוכחית מעקרת את היכולת לשדר ללא הפרעה ידיעות חשובות אשר משפיעות על הליך הבחירה של הצופה. יש להדגיש שלא מדובר בהשתקה של הפוליטיקאים; עדיין תהיה אופציה להעלות קטעי ראיונות, פוסטים או לשדר בלייב אירועים וחוגי בית – בדיוק כפי שאין הגבלה עליהם בתקשורת הממוסדת.
ודבר אחרון, יש לקבוע תקרה להשקעה תקציבית בפרסום ממומן בפייסבוק ובאתרי האינטרנט השונים. בשונה מהטלוויזיה והעיתונות, אנחנו נתקלים בפרסום באינטרנט לאורך כל מערכת הבחירות, ללא כל בקרה. קמפיינים רבים משקיעים את מרב כספם בפרסום ממומן, דבר שרק מגדיל את הפערים בין המפלגות הגדולות לקטנות, שכן תקציב הבחירות מחולק לפי מנדטים. נתניהו, למשל, הוציא מסוף חודש יולי ועד היום כ-825 אלף שקל על פרסום ממומן בעמוד הפרטי שלו בפייסבוק.
יש לקבוע הגבלה על כמות המסרונים וההודעות המוקלטות שהמפלגות יכולות לשלוח בתפוצה רחבה. העובדה שהטלפונים שלנו מקבלים מסרונים ושיחות טלפון כמעט על בסיס יומי מכמה מפלגות היא בלתי נסבלת ולא הגיונית
אלו רק כמה דוגמאות לאופן שבו התאמת החוק למאה ה-21 תאפשר לנו מערכת בחירות שקטה יותר, נקייה יותר ושוויונית יותר. אם לא נדרוש את השינויים האלו עכשיו, כשעדיין אפשר לראות את התוצאות של היעדר הבקרה, הם עלולים לא לצאת לפועל, בדיוק כפי שנבלמו ערב פיזור הכנסת ה-20. ועם השינויים הטכנולוגיים שצפויים לפני הבחירות לכנסת ה-23, המצב עלול להיות גרוע אף יותר.
רפורמה שורשית בחוק הבחירות נדרשת כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה עמוקה יותר בנייטרליות ובתקינות של מערכת הבחירות הבאה. חברי וחברות הכנסת יצטרכו להכיר בעובדה שאי אפשר לנהל מערכת בחירות דמוקרטית כשחוק הבחירות מעלה אבק מחוסר רלוונטיות.
