"יהיה בלגן מחר", אומר המשפטן ד"ר אדם שנער על ההצבעות המתוכננות מחר בוועדת חוקה, חוק ומשפט על שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים ועל חוק שמגביל את בג"ץ בפסילת חוקים. "האופוזיציה מתכוונת לעשות כל שביכולתה כדי לעכב ולדחות את ההצבעה, אבל אם היו"ר שמחה רוטמן ירצה לקיים הצבעה, הוא יקיים אותה. זו הסמכות שלו. אני מניח שאם הוא אומר שתהיה הצבעה, אז תהיה.

שנער הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן וחבר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה. "ליו"ר רוטמן יש פררוגרטיבה ברורה איך הוא מנהל ישיבה", הוא אומר. "חשוב לו מאוד להראות שהוא נותן לכולם לדבר, גם אם הרבה אנשים מוצאים מהישיבות כי הם 'מתפרעים'. 

"חשוב לו להראות שהתהליך היה אינקלוסיבי, שאם בעתיד תהיה טענה שהליך החקיקה היה פגום, אפשר יהיה להראות שניתנה לכולם הזדמנות לדבר וכי לכל אחד הייתה אפשרות מעשית לגבש עמדתו לפני ההצבעה. +הוא יגיד: דיברנו על זה הרבה זמן במשך מספר ישיבות, התומכים והמתנגדים הביעו דעתם, הרבה אנשים קיבלו זכות דיבור. חשוב לו לייצר מצג של הליך חקיקה תקין".

מחר באמת יום כל כך משמעותי?

"זו חוליה חשובה בשרשרת החקיקה, אבל ההצבעה היא כמובן לא סוף סיפור. אחריה מביאים את הצעת החוק לכנסת (לפי תקנון הכנסת יש לוועדת חוקה סמכות להציע הצעות חוק משל עצמה בנושאים מסוימים, למשל בנושא חוקי יסוד). בהנחה שהיא תעבור קריאה ראשונה היא תחזור לוועדה להמשך דיונים ולהכנה לקריאה שניה ושלישית. 

"זה יכול לקחת הרבה זמן, אם היו"ר ירצה למשוך את זה ולרווח ישיבות ולהכניס עוד נושאים שהוועדה נדרשת לדון בהם. אבל מכיון שהרפורמה היא היהלום שבכתר ובבת עינו – היא מקודמת בעדיפות ראשונה והוא יתן לה תשומת לב מקסימלית. כמה שיותר ישיבות בזמן קצר כדי לקדם אותה. יכול להיות שנמצא את עצמנו באמצע מרץ מוכנים להשלים חקיקה עד אפריל – את כל החקיקה". 

למה המהירות?

"זו כבר הערכה פוליטית שלי: אני חושב שרוטמן ויריב לוין חוששים שנתניהו יתקפל ולכן חשוב להם להעביר את זה מהר. לא רק כי הם חוששים מהמחאה, אלא כי הם חוששים שאולי שהיא תימשך ותתעצם וזה יזלוג להייטק ולעובדים ולהשקעות כספים ובנקים והיא תפעיל לחץ על נתניהו, שישים להם בלם. הם לא סומכים עליו".

לא הסכמות ולא מו"מ

מה הבעיות הכי חמורות בעיניך בהצעה שתעלה מחר להצבעה?

"שני הדברים הראשונים שהם הולכים עליהם הם מינוי שופטים וביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד. הדברים קצת דינמיים. זו התכנית, אבל לא ברור אם זה באמת מה שיקרה. בעיקרון הממשלה רוצה להעביר תיקון ל'חוק יסוד: הממשלה', כך שבית המשפט לא יוכל להתערב בהחלטות על מינוי שרים, למעט מספר עילות מצומצם (למשל, אם הוא לא אזרח ישראלי). 

"במסגרת 'חוק דרעי' הם רוצים להעביר הוראה שבית משפט לא יוכל לבקר חוקי יסוד. זה מהלך משולב. יוכלו למנות את דרעי לשר הפנים ושר הבריאות, ואם תהיה עתירה לבג"ץ המדינה תטען, מעבר לטענות קונקרטיות לגבי חוק יסוד דרעי, שאי אפשר להתערב כלל בחוקי יסוד.

"במסגרת 'חוק דרעי' הם רוצים להעביר הוראה שבית משפט לא יוכל לבקר חוקי יסוד. זה מהלך משולב. יוכלו למנות את דרעי לשר הפנים ושר הבריאות"

"החלק השני זה שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהוא הרבה הרבה יותר דרמטי וישפיע על כל המינויים של כל השופטים בכל הערכאות, ויתן כוח בלתי מוגבל לממשלה ולקואליציה במינוי שופטים. היום צריך רוב של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה כדי למנות שופט עליון, ולאף אחד אין רוב אוטומטי. חייבים משא ומתן כדי להגיע להסכמות.

"לפי ההצעה של רוטמן, לא צריך הסכמות ולא מו"מ, והכל טמון בשינוי ההרכב והרוב הנדרש: יהיו תשעה אנשים בוועדה, חמישה מתוכם חברי קואליציה, ורוב של חמישה מספיק. ההצעה שלו שיהיה ח"כ אחד קבוע מהאופוזיציה היא עלה תאנה, כי ברגע שצריך רוב של חמישה, מה זה משנה? 

יש חשש שהממשלה תמנה שופטים שנוחים לה, ושופטים אלה, שהקידום שלהם גם יהיה תלוי בוועדה, שהיא כעת ועדה פוליטית, יבחרו לפסוק באופן שיבטיח את קידומם. 

"יש חשש שהממשלה תמנה שופטים שנוחים לה, ושופטים אלה, שהקידום שלהם יהיה תלוי בוועדה, שהיא כעת ועדה פוליטית, יבחרו לפסוק באופן שיבטיח את קידומם"

"זה מחליש עוד יותר את יכולת בתי המשפט להיות בלם על הכוח השלטוני ואת יכולתם לפעול בעצמאות. הרעיון המארגן מאחורי ההצעות השונות הוא לתת כמה שיותר כוח לממשלה וכמה שפחות כוח למוסדות שמהווים מגבלות על הכוח. במקום איזונים ובלמים – להיפטר מהבלמים ומהאיזונים".

אין מקום לפשרה 

ומה יקרה להערכתך בהצבעה מחר?

"לקואליציה יש רוב בוועדה, אז אין חשש שזה לא יעבור. הקואליציה תצביע בעד, האופוזיציה נגד, והצעת החוק תעבור לכנסת. הדיון ככל הנראה ייקבע יחסית מהר, וגם בכנסת יהיה רוב להצעה. 

"הקואליציה מאד קוהרנטית כאן, כולם הסכימו שרפורמה משפטית היא עדיפות ראשונה שקודמת לכל וכולם תומכים בה, ולכן, לפי איך שהדברים כרגע, לא סביר שתהיה פרישה מפתיעה. לאחר ההצבעה ההצעה תחזור לוועדה ושם יהיו עוד דיונים לגבי הנוסח הספציפי שיעבור".

יש מקום לפשרות?  

"למיטב הבנתי אין כרגע הצעות פשרה משמעותיות מצד גורמים באופוזיציה. חברי הכנסת שלה תופסים את כל ההליך כלא תקין, כולל ביקורת על אופי ניהול הדיונים. ולכן הנכונות להתפשר, כאשר מוצמד לך אקדח לרקה, לא קיים עבורם. ההתנגדות היא כל כך טוטאלית, שחלק מהדיונים גם הוחרמו על ידי האופוזיציה. 

"בהונגריה כשאורבן רצה לשנות חוקה, האופוזיציה אחרי כמה זמן אמרה אנחנו לא במשחק, אנחנו עלה תאנה, סתם יושבים פה, ממודרים, אין לנו השפעה – לא נשים את השם שלנו על הדבר הזה. הם הבינו שמשתמשים בהם. טענות דומות עולות כעת מצד האופוזיציה. 

"הבעיה כאן היא שהאופוזיציה מפוצלת, ויש כאלה שיכולים ללכת רחוק יותר עם פשרות. בשבוע שעבר עלתה לרגע הצעה של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), להחליף את שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה (שרוטמן מבקש להחליף בפוליטיקאים – ע"פ) בשני דיקנים של פקולטות למשפטים, אבל לא נראה שיש בהצעה זו כדי לשנות משהו ולמעשה מאז שהוצעה היא לא זכתה להתייחסות. רוטמן לא רוצה גורמים עצמאיים שיפריעו לו, אני לא רואה סיכוי שהוא יתייחס לזה גם בעתיד.

"הבעיה כאן היא שהאופוזיציה מפוצלת, ויש כאלה שיכולים ללכת רחוק יותר עם פשרות" 

"האופוזיציה בצדק לא מזהה נכונות אצל הקואליציה להגיע לפשרה. יריב לוין אמר בראיון לגדי טאוב שאולי על המספרים אפשר יהיה להתגמש, אבל לא על הדברים העיקריים. אולי לא רוב של 61 להתגברות, אלא 63 או 64, אבל חלקים גדולים באופוזיציה מתנגדים באופן עקרוני לפסקת התגברות, ללא קשר לרוב הנדרש, ולכן בנקודת הזמן הנוכחית קשה לראות בסיס למו"מ. כרגע המצב הוא של מאבק והאופוזיציה אומרת אנחנו מנהלים קמפיין מאד גדול אזרחי ציבורי ופוליטי. אולי הם חושבים שיש למאבק סיכוי להכניע או לרכך את הממשלה. 

"אחרי שהחוק יעבור קריאה ראשונה, אז אולי הזמן להיכנס למו"מ. כרגע הם שם בשוחות. אם אין סיכוי לשנות והקואליציה נחושה ולא הולכת לשנות שום דבר, לא בטוח שיש טעם. אם אתה משתתף וכאילו מתפשר ולא השגת כלום, או פשרות קוסמטיות – בעצם נתת יד ולגיטימציה למהלך הרסני. אני אישית לא רואה הרבה טעם בניהול מו"מ במצב הדברים הנוכחי".

מה כן? 

"שלוש שעות בקפלן במוצ"ש זה חשוב, אבל לא יכריע בפני עצמו. כדי שהמאבק ינחל הצלחה צריך הרבה יותר הפגנות, לא רק בשבתות, במספר מוקדים רב. את זה כבר רואים מספר שבועות. ההתארגנות האזרחית מרשימה ומרגשת מאוד. אבל גם הפגנות לבדן זה לא מספיק. צריך לחשוב על צעדים נוספים, שיאותתו לממשלה שההתנגדות לשינויים המשטריים חוצת גבולות. לא רק מפגינים, אלא מגזרים נוספים: הייטקיסטים, מוסדות להשכלה גבוהה, סטודנטים, גופים פיננסיים, וארגוני עובדים. לכל אלה, ובדגש על המרחב הכלכלי, תהיה השפעה דרמטית. ירידה בדירוג אשראי, חשש מהשקעות זרות, ירידות בבורסה, לצד שביתות נרחבות, יהיו, אני מאמין, אפקטיביות מאוד בבלימת השינוי המשטרי.

"הפגנות לבדן זה לא מספיק. צריך לחשוב על צעדים נוספים שיאותתו לממשלה שההתנגדות לשינויים המשטריים חוצת גבולות" 

"יש פה קואליציה מאוד נחושה, וצריך נחישות אדירה מולה. אנחנו, מרצים למשפטים שמתנגדים לשינויים המשטריים, מסתובבים כרגע בכל הארץ בחוגי בית, בהרצאות במשרדים. אנחנו כותבים ניירות עמדה שמנתחים את ההצעות השונות שעל הפרק, ופעילים ברשתות החברתיות. 

"צריך להבין שאחת הבעיות היא גם פערי המידע. משני צדי המתרס לא תמיד יש הבנה של כל השינויים המשטריים שעתידים להתרגש עלינו, ולא תמיד יש הבנה כיצד השינויים האלה פועלים ביחד וכיצד הם ישפיעו על חיי היום יום שלנו. אנחנו מנסים לסגור את פערי המידע בנוגע למה שעומד לקרות פה, שאנשים לפחות יבינו".