בעת הזאת יש להרחיק את בנימין נתניהו מן הממשלה, לבודד אותו באחד ממעונותיו, לנתק אותו מטלפון או אינטרנט. כמה פתטי להגיד "אמרנו לכם", אבל הזוועה שהתרחשה בעוטף עזה התנפצה בפרצופים של מי שטענו שזה הכל פוליטיקה וההפגנות בקפלן נועדו רק כדי לעוות את רצון הבוחר, שבחר בנתניהו להנהיג אותנו אל התופת.
ועדת חקירה, כשתוקם, תבזבז את זמנה בניתוח המיקרו מחדלים שהפקירו חבל ארץ לחסדי המפלצת שהקמנו ברצועת עזה. מפלצת הניזונה שנים ארוכות מדם פלסטינים, מחיים שנחרבו, מגפיים מרוסקות, מפלצת השיכורה מדם ותשוקת מוות. מפלצת שגדלה בחצר האחורית שלנו, בתמיכתו של נתניהו ובכספי הקטארים שהוזרמו אליהם.
נתניהו בראיית העולם העקומה שלו, ראה בחמאס שותף ראוי לסירוב ישראל לכל משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. המפלצת טרפה את טובי האנשים, ביניהם צעירים שבאו לרקוד תחת כיפת השמיים שאינה מפרידה בין גברים לנשים, בין יהודים לערבים. טרוף טורפו אחינו ובנינו, חיה רעה אכלה אותם.
השאלות שיחקרו – מדוע הופקרה הגדר, מדוע הצבא לא פעל במהירות כשהגיעו הקריאות לעזרה מכפר עזה, מנחל עוז, מאופקים, משדרות – אין להן משמעות. רוח המפקד נתניהו היא שנחה על האירוע, לא התרשלות במפקדה זו או אחרת. רוח ההפקרות המוחלטת של אדם הדואג רק לעצמו.
השכל לא תופס כיצד הצבא החזק בעולם, המפיץ כלי נשק מתוחכמים למשטרים מושחתים, מוצג עתה על ידי ידידנו הרגשן בוושינגטון כנעבעך היהודי, פליט פרעות קישינב, המתחנן רחמו עלי.
רוח נתניהו, רוח שורפת וחורכת שבאה מדלת שמישהו שכח לסגור בגיהינום, היא רוח של הפקרות מוסרית, של שחיתות אישית, של התחמקות מכל ביקורת ציבורית. ידענו כי הנבל שהתיישב על כסא השלטון יעשה הכל כדי לא לרדת ממנו, כדי לא להישלח לבית הסוהר שם מקומו, לאחר שיימצא אשם בעבירות המיוחסות לו.
לא די להעמיד לצידו של נתניהו אחיות רחמניות כמו בני גנץ או גדי אייזנקוט, שירסנו אותו במידת הצורך – אלא להרחיק, לבודד אותו, לעצור את הזרם העכור שממשיך לזרום ברחובות, שמביא אמירות רהב של שר הבטחון יואב גלנט, שהתלבש בהתאם שחור על שחור כמלאך מוות זוטר.
רוח נתניהו ממשיכה לנשוב מאחורי המילים החלולות: השמדה, השטחה, הטלת מצור מוחלט על למעלה משני מיליון תושבי רצועת עזה. שפת המלחמה הטוטאלית שהשתלטה על השיח, של כתבים צבאיים המדווחים בהתרגשות כיצד הפכנו שכונת בעזה לעיי חורבות, שאין לדעת כמה אנשים שלא בחרו להיוולד בעזה קבורים תחתם.
המקשיב לשידורים הבלתי פוסקים מכל הרשתות יכול להניח כי מדובר במערכה על סטלינגרד ולא ברצח נוראי של חפים מפשע שבוצע על ידי מחבלים שהבחינו במה שכל אחד מאיתנו ראה והתריע, כי המדינה איבדה את דרכה. אוזני מנהיגיה אטומות לצפירות האזעקה, "זהירות קרחון", "זהירות, להקת כרישים". כל עין ראתה את הספינה השיכורה משוטטת בין עילת הסבירות לבין תיקון סעיף הנבצרות ואורבת לוועדה למינוי שופטים.
נתניהו הוא זן חדש של מנהיגים שהגיעו לתפקידם באמצעים הכי דמוקרטיים בעולם: בחירות והסכמים קואליציוניים, שהכריזו כלפי עם ועדה מה בכוונתם לעשות, איך יהפכו מדינה דמוקרטית לדיקטטורה שולית. הסכמים שזכו לסמיכת ידיים של 11 שופטים עליונים, שנזכרו מאוחר מדי להתקבץ כולם כדי להציל לעצמם את עילת הסבירות חסרת המשמעות.
נתניהו הוא איש חלש ומנהיג חלש. דמות מטושטשת, איפור כבד, שיער מודבק, שקיות כבדות מתחת לעיניים. הודעותיו הקצרות בסגנון "מר הנחיתי" רחוקות מלעורר אמון, אין בו מאומה מן הכריזמה שאולי התחברה פעם לאיזה דימוי של ישראלי חדש, ליברל, השונה ממנהיגי השמאל שליוו אותנו מקום המדינה שנתפשו כמיושנים, סוציאליסטים, לובשי חאקי ומכנסיים קצרים, לעומת החליפות הגזורות היטב שקיבל נתניהו מהדוד באמריקה, והצטווה להחזיר.
הדרך המשפטית להיפטר מנתניהו אולי באמצעות בג"ץ, שיזכיר את ההתחייבות שלו לבג"ץ, שאותה הפר, לחתום על הסכם ניגוד אינטרסים ארוכה ומייגעת. הדרך הקצרה והדמוקרטית לשקם את החברה הישראלית ולתקן את השגיאה הטרגית של העמדת נתניהו חלש ומבוהל ממשפטו הפלילי בראש הממשלה, נמצאת בידיהם של חמישה חברי כנסת, המשתייכים עתה לאחת ממפלגות הקואליציה.
על פי סעיף 28 לחוק יסוד הממשלה, המצולק בכל גופו בתיקונים שנועדו לחלק תפקידים ושררה למפלגות הקואליציה, רשאית הכנסת בהחלטה של רוב חבריה (61 חברים) להביע אי-אמון בממשלה ולהביע אמון בממשלה אחרת, שתודיע על קווי היסוד של מדיניותה ועל חלוקת התפקידים בין שריה. הממשלה החדשה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון. הוגשה בקשה לאי אמון על ידי 61 חברי כנסת, יתקיים הדיון בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע ימים מיום הגשתה.
הדרך האחרת של הצבעת אי אמון בממשלה על ידי 61 חברי כנסת, אך מבלי שתביע הכנסת אמון בממשלה אחרת, היא ארוכה ומורכבת ומביאה לבחירות חדשות וממשלת מעבר בראשות נתניהו לתקופה ארוכה, עד שתבחר כנסת חדשה שספק אם תצליח להרכיב ממשלה חדשה – וחזרה אל חלום הבלהות של בחירות אחרי בחירות.
הממשלה נתמכת עתה על ידי 64 חברי כנסת. חמישה חברי כנסת ממפלגות הקואליציה שיצביעו נגד הממשלה בהצבעת אי אמון ויצליחו יחד להציע ממשלה חדשה שלא תתמך על ידי מפלגות פשיסטיות או סחטניות, יחלצו אותנו מן הסיוט של הטבח שקשה למצוא לו דומה גם במרתף הזוועות של העם היהודי.
ממשלת החירום מקדמת את האפשרות להזזת נתניהו: אם יובטח הרוב הדרוש, תבחר ממשלת החירום באחד מהם שאינו משתייך לפלוגת ההרס של נתניהו, להיות ראש ממשלה – אדלשטיין או גנץ או אייזנקוט, ו-61 חברי כנסת יכולים בעזרת אצבע אחת שתצביע אי אימון בממשלה, להקים ממשלה חדשה בלי נתניהו.
גורלנו תלוי בחמישה חברי כנסת שירכיבו ממשלה חלופית, חילונית, ליברלית, שתכהן לפחות עד לבחירות הבאות. הזמן קצר, ממשלת נתניהו בראשות שמחה רוטמן כיו"ר ועדת חוקה, עלולה למחוק את הסעיף המושיע.
הזמן קצר, ממשלת נתניהו בראשות שמחה רוטמן כיו"ר ועדת חוקה, עלולה למחוק את הסעיף המושיע
כך או כך בעוד חודש או חודשיים ייעלם נתניהו לתוך עצמו, החליפה המהודרת תנשור לרצפה ומבין קפלי המכנסיים ייחלץ עכבר מבוהל סמור שפם, יביט ימינה ושמאלה ויעלם לאיזו מאורה שהכין לעצמו לעת כזאת. האם לא מוטב להם להקדים ולעזוב את הספינה השיכורה ולמצוא מחסה במסגרת פוליטית חדשה?
זו שעת כושר להקים ממשלת מרפא, להיפטר מהזוהמה שדבקה בעצמות וממראות הזוועה בעוטף עזה. עידן נתניהו חלף, ומה שהיה ומי שהיה לא יחזור. האם אין חמישה אנשים שמבינים את גודל השבר אליו הגענו ויצטרפו לכל חברי האופוזיציה ויעבירו את ממשלת הזדון מן הארץ?
