נדב תמירהכותב הוא מנכ"ל ג'יי סטריט ישראל וקונסול כללי בבוסטון לשעברכל הכתבות של נדב תמיר ›מועדון הכוח, הכסף והכבוד: תמיכת טראמפ בנתניהו היא דוגמה כיצד הברית האישית הזו מסכנת את ישראל
תשעה ימים לפני הבחירות הכריז טראמפ על ״תמיכה מלאה ומוחלטת״ בנתניהו • אם התמורה שקיבל היא הבטחה לתקוף באיראן במקום ארצות הברית, אלה חדשות רעות לישראל | דעה
הטור ב-69 מילים
- טראמפ בחר להתערב בבחירות בישראל: תשעה ימים לפני הבחירות פרסם הצהרת תמיכה בנתניהו, ככל הנראה אחרי מסע לחצים ואולי גם עסקה בין השניים. התמיכה הזאת מחזקת את הרושם שישראל היא בעלת ברית של מחנה פוליטי אחד, ולא של אמריקה כולה. השאלה היא מה הבטיח נתניהו בתמורה. עד שתקום ממשלה חדשה, נותרנו עם ברית בין שני מנהיגים כושלים שמבקשת להפוך את ישראל למדינת חסות של טראמפ, לא של ארצות הברית.
עכשיו זה רשמי, הנשיא טראמפ בחר להתערב בבחירות בישראל. אמנם שלא כמו בהונגריה, הוא לא שלח לכאן את סגנו ג׳יי די ואנס כדי להשתתף בעצרת בחירות של נתניהו, אבל כן כתב הצהרת תמיכה, שסביר שהגיעה לאחר מסע לחצים מכיוון נתניהו ותומכיו בממשל, בראשם השגריר האקבי, ואולי גם עסקה כלשהי בין השניים.
Key Takeaways
- דונלד טראמפ מתערב בבחירות בישראל בתמיכתו בנתניהו, אך השפעת התערבות זו עשויה להזיק לישראל בטווח הארוך. ישראל זקוקה לבריתות יציבות המבוססות על ערכים דמוקרטיים ולא על מחויבות אישית בין מנהיגים. השאלה החשובה היא מה נתניהו הבטיח לטראמפ בתמורה לתמיכתו אם כי ההיסטוריה מצביעה על כך שהתערבויות של טראמפ במדינות אחרות לא היוו יתרון למועמדים בהם תמך.
תמיכתו של דונלד טראמפ בבנימין נתניהו אינה נובעת מדאגה ליחסי ישראל וארצות הברית. להפך: היא עלולה להוסיף ולפגוע באחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ישראל – התמיכה הדו־מפלגתית בוושינגטון שנתניהו פגע בה קשות במשך שנים, אבל במקום להתחיל ולתקן אותה לקראת בחירות האמצע שסביר שיביאו לשליטה דמוקרטית, לפחות בבית הנבחרים ואולי גם בסנאט, הצעד של טראמפ רק מעמיק את המשבר.
כאשר נשיא אמריקאי מזדהה בגלוי עם ראש ממשלה המזוהה עם הימין, הוא מחזק את הרושם שישראל היא בעלת ברית של מחנה פוליטי אחד, ולא של אמריקה כולה. ביום שבו תזדקק ישראל לתמיכת הדמוקרטים, היא עלולה לגלות שהמחיר של הברית עם טראמפ גבוה בהרבה מהתועלת המיידית שלה.
גם תרומתה האלקטורלית של הודעת התמיכה לא ברורה. טראמפ אמנם מגלם כמעט באופן מושלם את מה שבסיס התמיכה של נתניהו מעריץ: כוח, כבוד, כסף, זלזול בליברליזם וחשדנות כלפי זרים ומוסדות בינלאומיים. אלא שהזדהות בין מנהיגים אינה מבטיחה שהציבור יאמץ את המלצותיהם. הציבור הישראלי למד כבר להכיר את טראמפ ואת הפכפכותו, ויודע שמה שנכתב או נאמר על ידו יכול להתהפך מדי יום, מה גם שאף אחד לא סיפר לציבור הישראלי מה איש העסקים טראמפ קיבל מנתניהו בעבור אותה תמיכה.
ביום שבו תזדקק ישראל לתמיכת הדמוקרטים, היא עלולה לגלות שהמחיר של הברית עם טראמפ גבוה בהרבה מהתועלת המיידית שלה.
נדב תמיר
רשת בינלאומית של מנהיגים
טראמפ נוהג להתערב בבחירות במדינות זרות – בהונגריה, בקנדה ובאוסטרליה, הקרבה אליו לא בהכרח הועילה למועמדים, ולעיתים אף הפכה לנטל פוליטי. באמריקה הלטינית התמונה שונה. שם הצליח טראמפ לסייע למנהיגי ימין פופוליסטיים, והוא מבקש להרחיב את השפעתו גם בברזיל, שבה הוא תומך במשפחת בולסונארו לקראת הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות הצפוי ב-25 באוקטובר. ההבדלים בין המדינות מלמדים שמדובר בניסיון לבנות רשת בינלאומית של מנהיגים החולקים תפיסת עולם: נאמנות אישית, ריכוז כוח, החלשת מוסדות מגבילים ועוינות כלפי הסדר הליברלי הבינלאומי. על רקע זה ניתן גם לראות את נטייתו של טראמפ לתמיכה בדיקטטורים דוגמת פוטין וארדואן ולידידות איתם.
שני מהלכים אמריקאיים השבוע מעוררים עניין מיוחד: הודעת התמיכה בנתניהו והנסיגה של טראמפ מהמהלך להטלת סנקציות על מגזר האנרגיה הרוסי, שנובע מחקיקה ביוזמתו של הסנאטור לינדזי גרהאם המנוח. בשני המקרים עולה אותה שאלה: האם מדובר באינטרסים אמריקאיים ארוכי טווח או בזניחה של תפקיד ארה״ב כמנהיגת העולם החופשי?
במקרה הישראלי, השאלה החשובה היא מה נתניהו הבטיח לטראמפ בתמורה לתמיכתו.
נדב תמיר
מה בתמורה?
במקרה הישראלי, השאלה החשובה היא מה נתניהו הבטיח לטראמפ בתמורה לתמיכתו. האם הנשיא האמריקאי מצפה שנתניהו יתקוף באיראן במקום שארצות הברית תישא באחריות למהלך שאינו פופולרי בציבור האמריקאי? אם זו העסקה, מדובר בחדשות רעות לישראל. למרות העליונות האווירית והמודיעינית הישראלית, תקיפה לבדה אינה מבטיחה שינוי משמעותי באיום הגרעיני והבליסטי האיראני, ועלולה לגרור את ישראל למלחמה נוספת, עם מחיר כבד בחיי אדם ובכלכלה.
אבל ייתכן שמדובר בהתחייבויות טובות לישראל הנוגעות דווקא לקידום תוכנית עשרים הנקודות של טראמפ בעזה שהביאה לנו את החטופים שלנו. מדובר בתוכנית טובה לישראל כולל נקודה מספר 19 הקובעת כי בסופו של התהליך עשוי להיפתח נתיב למדינה פלסטינית. ייתכן שמדובר בהסכמה להפסיק למנוע הסדר שיאפשר ללבנון להשתחרר בהדרגה מאחיזת חיזבאללה – מהלך שיחייב גם צעדים ישראליים, ובהם נסיגה מלבנון בהתאם להסדרים שיושגו. אם זו התמורה, אפשר יהיה לראות בתמיכה הזדמנות. אלא שאת התשובה לא נקבל מהצהרות, אלא מהמעשים, שנתניהו עד כה לא הצליח להוציא לפועל.
מועדון הכוח, הכבוד והכסף אינו מועדון של בריתות יציבות או של ערכים משותפים. הוא מועדון של אינטרסים אישיים.
נדב תמיר
בכל מקרה עד שתהיה ממשלה חדשה בישראל, נותרנו עם ברית בין שני מנהיגים כושלים, שמבקשת להפוך את מדינת ישראל למדינת חסות, לא של ארצות הברית אלא של הנשיא טראמפ, על שלל האינטרסים שלו באזור.
בסופו של דבר, מועדון הכוח, הכבוד והכסף אינו מועדון של בריתות יציבות או של ערכים משותפים. הוא מועדון של אינטרסים אישיים. וכשהאינטרסים משתנים, גם הנאמנות נעלמת. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לבסס את ביטחונה ואת עתידה על מחויבות אישית בין מנהיגים. היא זקוקה לבריתות אמיתיות, הנשענות על אינטרסים משותפים, על ערכים דמוקרטיים ועל אמון ציבורי משני צדי האוקיינוס. לשם כך צריך חילופי שלטון בשתי המדינות.
הכותב הוא מנכ״ל ג׳יי סטריט ישראל ולשעבר קונסול בבוסטון
הגיבו לכתבה
אין תגובות