צעירים יותר וללא הכשרה צבאית: רפורמת הנשק של בן גביר עולה שלב

הוועדה לביטחון לאומי אישרה היום (ג׳) יוזמה של המשרד לביטחון לאומי להקלות נוספות בתבחינים להוצאת רישיון לשאת כלי נשק. בעקבות ההקלות שאושרו אזרחים שלא שירתו בצבא אך עשו שירות לאומי או אזרחי של שנתיים לפחות יוכלו להוציא רישיון לנשיאת נשק מגיל 21 ומעלה, ולא מגיל 27 כפי שהיה בתקנות עד היום. עוד הוחלט כי כל מי שהתגייס לצבא לפני 1999 ועבר הכשרת לוחם יהיה זכאי – כל עוד לא עברו 20 שנה ממועד שחרורו משירות סדיר או שירות מילואים. לשם השוואה, ברפורמת הנשק האחרונה שיזם בשנת 2018 השר לביטחון פנים לשעבר, גלעד ארדן, תנאי הסף לקבלת רישיון נשק היה שירות צבאי מלא והכשרת רובאי 07.

התקנות יתווספו לרפורמת הנשק שהעביר בן גביר ב-18 באוקטובר אשתקד ונכנסו לתוקף רק שבועיים לאחר פרוץ המלחמה. הרפורמה כללה הקלות מרחיקות לכת בתנאי הסף להוצאת רישיון נשק, כך שכל אזרח שעבר הכשרת רובאי 03 בעשרים השנים האחרונות הפך זכאי. מאות אלפי אזרחים פוטנציאליים נכנסו לרשימת הזכאים לרישיון נשק בעקבות הרפורמה, ולמעלה מ-300 אלף בקשות הוגשו בשנת 2023 לבדה. לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי שהועברו לבקשת ״המקום הכי חם״ בחודש שעבר, מאז אירועי ה-7 באוקטובר אושרו כ-172,550 רישיונות חדשים לכלי יריה. המשמעות היא שנכון לאותו חודש היו בישראל יותר מ-292 אלף אזרחים המחזיקים ברישיון נשק.

העובדה שבתקנות החדשות נכללים גם משלימי שירות לאומי או אזרחי מגיל 21 בלבד, ולא בגיל 27 כפי שהיה ברפורמה עד היום, מוסיפה עשרות אלפי זכאים נוספים נטולי הכשרה צבאית או מקצועית כלשהי, ובלי כל רקע ביטחוני. משמעות נוספת היא יצירת אבחנה ברורה וחד משמעית בין תושבים יהודים, שחייבים בשירות חובה לאומי או אזרחי בישראל, לבין תושבים מוסלמים, נוצרים ואחרים שאינם יהודים ולא מחויבים להתגייס על פי חוק. במקביל, לעומתם, התבחינים החדשים יוצרים הקלה משמעותית למשרתים בשירות הלאומי והאזרחי – שרבים מהם מגיעים מהמגזר הדתי.

״כל הדיון הוא האם אדם שעשה שירות אזרחי בעמותת רווחה, שלא נשא נשק, לא עבר טירונות, ולא חי בספירה שיש בה כללים של בטיחות בנשק – האם הוא יכול לקבל בגיל 21 נשק בלי שיש אלמנט של מסוכנות״, שאל בדיון הוועדה הבוקר ח״כ גלעד קריב, וגם ענה מיד – ״מדובר בחוסר אחריות נפשע מצידכם. לתת לאנשים בגיל 21 שמעולם לא עסקו בכלל בתרבות של שימוש זהיר בנשק? זו תרבות של הפקרות. יש כאן לחץ פוליטי של סקטור מאוד מוסים שלא שולח חלק גדול מצעיריו לשירות צבאי, אלא לשירות לאומי״. 

על פי תקנות כלי ירייה, את רישיון הנשק רשאי להוציא בוגר צבא ההגנה לישראל המחזיק בתעודת לוחם, אך צה״ל החל להנפיק תעודות לוחם רק משנת 1999. ״משכך, מוצע להוסיף סעיף שיאפשר לבוגר צבא ההגנה לישראל, אשר התגייס לשירות צבאי עד לשנת 1999, והוא בעל הכשרה ברמת רובאות ומקצוע כלוחם כפי שיקבע צבא ההגנה לישראל, להגיש בקשה ולקבל רישיון לכלי ירייה״, נכתב בדברי ההסבר לתיקון הנוכחי. יחד עם זאת, בתקנות החדשות הובהר כי לא יינתן רישיון נשק לפי תבחין זה למי שאינו מחזיק ברישיון בעת הגשת הבקשה, או אם חלפו למעלה מ-20 שנים ממועד שחרורו של מבקש הרישיון משירות סדיר או משירות מילואים פעיל.

בדברי ההסבר לתיקון נטען כי בנוסח הקודם ״נשמטה בטעות אפשרות נוספת״, המאפשרת למי שהשלים שירות לאומי או שירות לאומי אזרחי להגיש בקשה לרישוי כלי ירייה מגיל 21, ולא מגיל 27 כפי שנקבע בתקנות הקודמות. בדיון ביקשה לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, לסתור את הטענה כי סוגיית הגיל הינה ״טעות״. צינמן ציטטה את ראש אגף כלי ירייה לשעבר, ישראל אבישר, שהתבטא בנושא בדיון בו עברה הרפורמה לפני שנה. ״אנחנו מתנגדים להורדת הגיל לחלוטין״, הוא אמר. ״יש פה רציונאל שמלווה אותנו בצורה ברורה והוא נתמך בעמדת גופי הביטחון, עם המלצה גם של שב״כ וגם של משטרת ישראל״.

עשרות אלפי צעירים לא מיומנים

רפורמת הנשק של בן גביר יצרה הקלות משמעותית בהליך קבלת הנשק, עם פטור מראיונות פרונטליים למי שעבר הכשרת רובאי 03 ומעלה ובלי כל תלות בשירות מילואים פעיל. על פי החוק, רישיון לנשק אישי יתקבל רק לבני 21 ומעלה, אולם השר רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע סוגי פעילויות או נסיבות בהן ינתן הרישוי לאדם שמלאו לו 18 שנים, אך טרם מלאו לו 21. 

לצד ההקלות, לאורך השנה האחרונה עלו גם לקויות משמעותיות בהליך בחינת הבקשות, עם חוסר בהעברת נתונים קריטיים על מגישי הבקשות ממשרד הרווחה ומביטוח לאומי, והחרמת משרד הבריאות מהדיונים בגלל שאלון למניעת אובדונות שהוסיף להליך הוצאת הרישיון. מהדיון שנערך היום עולה כי שנה לאחר כניסת הרפורמה ולמרות דיונים חוזרים ונשנים בוועדה לביקורת המדינה – עדיין לא מתקיים ממשק בין משרד הרווחה והביטוח הלאומי לבין האגף רישוי כלי ירייה. 

מאז ה-7 באוקטובר 23׳ התקבלו באגף לרישוי כלי יריה 355 אלף בקשות לרישיון נשק. בנובמבר היה המספר זהה למספר הבקשות שהוגשו ב-20 השנים האחרונות

ראש אגף רישוי כלי ירייה, דוד ויצמן, סיפר בדיון כי מאז ה-7 באוקטובר בשנה שעברה התקבלו באגף 355 אלף בקשות חדשות להוצאת רישיון נשק. על פי נתוני המשרד לביטחון לאומי שפורסמו בנובמבר, אז עמד מספר הבקשות על 236 אלף, מדובר במספר שזהה למספר הבקשות שהוגשו ב-20 השנים שקדמו ל-7 באוקטובר 2023. עוד הוסיף כי האגף הנפיק כ-182 אלף אישורים מותנים (רישיונות חדשים), שמאשרים כי מגיש הבקשה עבר את הרגולציה הנדרשת ורשאי להגיע למטווח לטובת הכשרה מעשית. עוד ציין ויצמן שכ-60 אלף בקשות עוד ממתינות לטיפול ו-111 אלף בקשות נדחו. 

ויצמן נכנס לתפקיד לאחר שראש אגף כלי ירייה לשעבר, ישראל אבישר, התפטר מתפקידו בעקבות הפרסום לפיו אנשי אמונו של השר בן גביר התערבו בעבודת האגף ואישרו רישיונות נשק בניגוד לחוק ומבלי שעברו הכשרה מתאימה, וכן שבנות שירות לאומי אישרו רישיונות נשק גם הן.

״תוספת פוטנציאלית של עשרות אלפי צעירים וצעירות שטרם בגרו נפשית, השייכים לקבוצה שאינה מיומנת להפעיל כלי ירייה״

״שעת חירום אינה מצדיקה דילוג על הדרישות לכשירות ומיומנות מוכחת של מחזיקי נשק, ואינה מצדיקה עקיפה של אבני בטיחות ובלמים ראשוניים שנועדו לשמור על האוכלוסייה האזרחית בישראל – בין היתר נשים במעגלי אלימות, ילדים וקבוצות אוכלוסייה פגיעות״, נכתב בחוות הדעת של קואליציית ״האקדח על שולחן המטבח״, הפועלת לצמצום תפוצת הנשק והאלימות שנובעת ממנו. ״מדובר בתוספת פוטנציאלית של עשרות אלפי צעירים וצעירות שטרם בגרו נפשית או באופן מספק, השייכים לקבוצה שאינה מיומנת להפעיל כלי ירייה ומחוסרי עמוד שדרה ארגוני האמון על תדרוכים וליווים כמו בצבא, דבר המגביר את הסיכון על פני תרומה לביטחון״.