אני מפנה את גבי למתקן חולות, מתמקדת במדבר, בזמן האחר, הזמן שלא זז, בהליכה ללא משמעות, באותם גברים שאיבדו שורש ובית.
אני מתבוננת בדרכים מסביב למתקן ובדרכים היצירתיות של אותם מבקשי מקלט להעביר כל יום בעשייה ולהמשיך ולבחור בחיים.
אנחנו חולקים שתיקה גברית, מבוכה, לפעמים גם צחוק. מרבית התיעוד הוא תיעוד ישיר של מה שראיתי והתחדד מול עיני באותו הזמן: הבית שנבנה, הציפורים במעופן, ההליכה, קשיחות המדבר ומצבי הרוח הקיצוניים שלו.
בעריכת הווידיאו אני מייצרת זמן תקוע, מהלך סיזיפי התואם לזמן המדברי ולחיי היום-יום של השוהים בו.
כ-2 ק"מ מגבול ישראל-מצרים, בדצמבר 2013, הוקם מתקן חולות – מתקן כליאה פתוח, שבו שוהים היום כ-2,000 גברים, מבקשי מקלט מאריתראה וסודן הכלואים בו ללא משפט וללא תאריך יציאה. מיליוני שקלים הושקעו בבניית המתקן שהוצע כפתרון זמני לבעיית הפליטים בארץ והפך לפתרון של קבע. הקמתו עוררה התנגדות ודיון ציבורי על תנאי השהייה בו, ההגבלות היומיות והחוקיות שלו.
העבודה מוצגת במסגרת תערוכת הבוגרים של בית ספר מוסררה. הע"ח 9 ירושלים. ימים שלישי, רביעי, חמישי 10:00-20:00; יום שישי 10:00-14:00. עד 31.7
