אתמול (30.4) הפגינו יוצאי אתיופיה במחאה על אלימות המשטרה כלפיהם. ההפגנה הפכה לאלימה והשוטרים השתמשו ברימוני הלם וגז מדמיע נגד המפגינים. לפני ההפגנה ערך מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו פגישה עם "נציגי הקהילה". כצפוי, מדובר באנשים שהם חלק מהמערכת שעליה זועמים יוצאי אתיופיה: יששכר מקונן – סא"ל במילואים ויו"ר עמותת "ציוני ישראל" לשירות משמעותי, חבר הכנסת הטרי אברהם נגוסה (ליכוד), אמיר תואבה – מנהל אגף קליטת עולי אתיופיה במשרד הקליטה, מהרטה ברוך רון – חברת מפלגת מרצ בעיריית תל אביב, וכן פעילים מעמותת "טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה" ואחרים. עכשיו יכול המפכ"ל לומר שהוא נפגש עם נציגי העדה ושמע את טענותיהם.
עם זאת, ברור לכולנו, שאלמלא הוויראליות של הסרטון שפורסם השבוע ובו נראים שני שוטרים מכים את החייל דמאס פיקאדה, היתה התעלמות מוחלטת כפי שהיה בכל המקרים האחרים שנציגי החוק נהגו באלימות ביוצאי אתיופיה. כך, למשל, שוטרים הכו את יוסף סלמסה ז"ל ואת גטצ'או יננך, ואתמול נודע על מקרה נוסף שבו הכו פקחי רשות ההגירה את וואלא באייך. התקיפה של החייל פיקאדה היא בבחינת הקש ששבר את גב הגמל.
צילומים מתוך ההפגנה ביום חמישי: ניב חכלילי
***
בצמרת המשטרה אוהבים להשתמש במונח "עשבים שוטים". ואני שואלת ברצינות – כמה עשבים שוטים יכולים להיות במקום אחד? מתי יודה מפכ"ל המשטרה כי מדובר בתפיסת עולם גזענית הרווחת במסדרונות הארגון? מתי יכיר המפכ"ל בעובדה ששוטר שיש לו יותר מדי כוח ישתמש בו בצורה לא ראויה וגם לא חוקית?
מה שהמשטרה עושה עכשיו הוא מה שהיא עושה כל הזמן – מתייחסת לאלימות השוטרים אך ורק כדי להרגיע את הרוחות. זו אינה התמודדות אמיתית ואין הכרה בכך שמדובר ביער של גזענות ולא בעשבים שוטים.
עד כה תגובת המשטרה התמצתה ב"תוכניות לגישור תרבותי" שכללו מפגשים של שוטרים עם נערים יוצאי אתיופיה ועם "נציגי הקהילה". במהלך התוכניות הללו שוטרים נחשפו ל"תרבות האתיופית", כאילו האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה קשורה באיזושהי אי הבנה תרבותית. במקום לטפל בתפיסות הגזעניות של המשטרה, בשיטור היתר בשכונות האתיופיות ובפרופיילינג הגזעני שגורם לשוטרים לעצור אתיופים כי הם דומים, מביאים לשוטרים אינג'רה ומלמדים אותם להזיז את הכתפיים. אולי זה נחמד ששוטרים ידעו לרקוד אסקסטה ויטעמו את טעמה האלמותי של האינג'רה, אבל איך אלו קשורים לתפיסות גזעניות, שיטור יתר ומותו של יוסף סלמסה?
אם במשטרה היו באמת מעוניינים לשנות את המציאות של נערים אתיופים שהתיקים הפליליים שנפתחים להם עוצרים להם כל מסלול חיים נורמטיבי, הם היו פועלים להפחתת הכוח של השוטרים, עורכים בדיקה דקדקנית של כלל התיקים שנפתחו במח"ש נגד אלימות שוטרים, וחוקרים כמה תיקים נפתחו לנערים על תקיפת שוטר ולמה כל כך הרבה נערים אתיופים יושבים בכלא.
***
בהפגנה אתמול התבקשו השוטרים להתנהג באיפוק אך לא עשו זאת. ההפגנה נראתה כמו הפגנה בשטחים מבחינת התגובה של נציגי החוק. באופן דומה, בהפגנה שנערכה בקרית מלאכי בינואר 2012 נגד אפליית אתיופים השתמשו השוטרים ב"צעקה", אמצעי לפיזור ההפגנות המשדר גלי קול בתדר בלתי נסבל לשמיעה שצה"ל השתמש בו לראשונה ב-2011 במחסום קלנדיה.
התנגדתי לקיומה של הפגנה אתמול, כי אני חושבת שהגיע הזמן לעלות שלב ולהיות יצירתיים יותר. בכוחות הביטחון יש אחוז גבוה ביותר של יוצאי אתיופיה, וידוע שאחוזי הגיוס בקרב הקהילה האתיופית הם מהגבוהים ביותר בישראל. אולי הגיע הזמן להשתמש במעט הכוח שיש לנו – הגיוס לכוחות הביטחון – ולסדוק את המערכת הזו מבפנים. אין שום סיבה שבעולם שיוצאי אתיופיה שסובלים מהתעללות כזו ימשיכו להיות חלק מהמערך שמתעלל בהם.
