המשטרה השתוללה, אנשים ישבו בקפה והסתכלו

בשבוע שעבר, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל את החלטתו לא להעמיד לדין את השוטר שהיכה את דמאס פיקדה, כולנו היינו בשוק. אז הבנתי כי החלטת היועמ״ש היא פוליטית והמשטרה שיחקה בנו כל החודש, כמו כפיר המשחק בצבי. כולנו הבנו שוועדת המשטרה עם הנציגים הייתה משחק מכור, מס שפתים, דמי שתיקה ולי יש יסוד להאמין שאם לא היו עושים חרם על המדינה אז גם זה לא היה מזיז לראש הממשלה. כבר אז קינן בי החשש שהשוטר לא יועמד לדין, אבל סירבתי להאמין. בתוך תוכי האמנתי שהמדינה תנהג בהתאם ואף תטפל במשטרה לעומק. אבל מילים לחוד ומציאות לחוד.

הוחלט על קיום הפגנה ביום שני, הפעם של כלל הקהילה, מהקייסים ועד הצעירים, להראות שלא נסבול יותר גזענות ממסדית. ההפגנה היתה מסודרת, הדרישות הועלו, האישורים ניתנו. אפשר להגיד שהפקנו לקחים.

הגעתי לעזריאלי וכבר כשיצאתי מתחנת רכבת השלום ראיתי כל כך הרבה ניידות, ושקפלן חסום. המפגינים היו על המדרכה והמשטרה מנעה מהם להתקדם לכיוון עזריאלי. המשטרה גם הביאה סמויים לתוך ההפגנה, חלקם שוטרים מהעדה וחלקם לא. אנשים צעקו במגפון את השמות "יוסף סלמסה" ו"אברה מנגיסטו". אמא של יוסף סלמסה סיפרה על בנה שמת בעקבות אלימות משטרתית, ואנשים בקהל בכו. זה היה קורע לב.

הלכנו על קפלן ומשם חתכנו, רחוב לפני אבן גבירול, ואז הגיעו אחרינו 8-9 משאיות כליאה. אדווה זימרו נעצרה שם, כנראה בגלל שהיא חתומה על אישור ההפגנה. חזרנו משם לקפלן והמשכנו לאבן גבירול. הקייסים צעדו ואף התפללו. כשהגענו לכיכר הבנתי שהמשטרה מוכנה למלחמה. בשמיים היה בלון שבודק תנועות. אנשים צרחו קריאות כמו 'ויינשטיין תתפטר', 'שוטר אלים צריך להיות בפנים', 'גזענות הורסת' ועוד, בזמן שאנשים סביבנו יושבים בקפה לנדוור ובראסרי רואים וצופים, כאילו שהם לא מבינים שהמדינה הפכה להיות מדינת משטרה.

התקדמנו עד העיריה, משם חזרו אנשים לשולי הכיכר, לכביש אבן גבירול, והשוטרים אחרינו נוהרים. האם יש להזכיר את חופש התנועה? זכות בסיסית במדינה. אבל אני תל אביבי ממוצא אתיופי, וגם אם אני סתם עובר ברחוב המשטרה תעצור אותי. הבנתי שהמצב חמור כששוטרים החלו להתעצבן והתחילו לתפוס אנשים. עפו כיסאות, נשברו צלוחיות, וזאת בזמן שיש אנשים שסעדו במסעדה. יכול להיות שהפריע למשטרה שאנחנו ליד בית הקפה?

חלק מהקייסים חזרו והפגינו בכביש השני ואז המשטרה פינתם אנשים לכיכר. הרגשתי כמו ניצוד, כמות השוטרים עולה ועולה ועולה. במקביל אני רואה שהמשטרה מנהלת נגדנו גם מלחמת תעמולה בטוויטר ואף משקרת בריש גלי. הגיעו עוד ועוד שוטרים, רצים אחרי מפגינים שחלקם ברחו לכל מיני כיוונים, והמשטרה כאובדת עצות, מהכשלונות, מביאה עוד ועוד שוטרים ומסלימה עוד יותר את המצב. ואז הם עצרו את ענבר (בוגלה). מזל שהיו צלמים. שלחו עליה 10 שוטרים לא פחות, זה היה פשוט נוראי, אני עדיין בשוק.

ברחתי משם בהרגשה שמדינת ישראל היא לא ארצי היקרה, היא רק מדינתי.

ירון יחיאס הוא פעיל חברתי