תקציר הכתבה ב-100 מילים
הממשלה מקדמת את הארכת הוראת השעה המתירה לשב"כ ולצה"ל לחדור למצלמות ולמחשבים "בלא ידיעת הבעלים". התיקון החדש מבקש לנתק את הזיקה למלחמת "חרבות ברזל" ולאפשר את הפעלת הכלים גם לאחר הפסקת הלחימה, תחת העילה של "רציפות התפקוד המבצעי". בתוך עשרה ימים בלבד, הוגשו כנגד התזכיר 804 התנגדויות ציבוריות. החוק מאפשר מחיקה ושיבוש מידע ללא ביקורת שיפוטית, תוך החרגה מפורשת מחוק האזנות סתר. במכון הישראלי לדמוקרטיה מתריעים מפני פגיעה אנושה בפרטיות, חדירה למרחבים ביתיים והיעדר סנקציות פליליות לחיילים שינצלו את המידע לרעה. מהלך זה מצטרף לשורת חוקים שאושרו לאחרונה, בהם חוק הרוגלות המשטרתי, המרחיבים באופן דרמטי את סמכויות המעקב אחר אזרחים.
הממשלה מבקשת להאריך את הוראת השעה המאפשרת לשב״כ ולצה״ל לבצע חדירה למצלמות באמצעות מחשבים, טלפונים, וכל אמצעי אלקטרוני המחובר אליהן. זאת, ״בלא ידיעת בעל חומר המחשב״. מדובר בתיקון לחוק שאושר בדצמבר 2023 כהוראת שעה המוגבלת לשישה חודשים, בראשיתה של מלחמת ״חרבות ברזל״. השינוי הנוכחי מבקש לנתק את הזיקה הישירה בין סמכויות החדירה למחשבים לבין מצב המלחמה. בעוד שבנוסח הקודם הסמכות הותנתה בכך שהחדירה נדרשת "בקשר לפעולות הצבאיות המשמעותיות", התיקון מציע כי הסמכות תופעל על בסיס הצורך בשמירה על "רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל" או לפי תפקידי השב"כ בחוק, ללא תלות במצב המלחמה.
לפי ההצעה, המילים "חרבות ברזל" יוסרו משם החוק, והגדרת "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" תימחק לחלוטין. בדברי ההסבר נכתב כי על פי הערכות גורמי המקצוע, הצורך בכלים אלו עומד בעינו גם "ככל שתיפסק הלחימה", וזאת בשל "מאפייניו הייחודיים של מרחב הסייבר" והאיומים הקיימים בו. החוק מאפשר לבצע חדירה לחומר מחשב פרטי וציבורי כאחד, ולבצע בו פעולות של מחיקה, שינוי או שיבוש.
התיקון הופץ כתזכיר להערות הציבור לזמן מקוצר להערות הציבור בן עשרה ימים ימים בלבד, שמגיע אל סיומו ביום ראשון הקרוב. בתגובה לתזכיר פורסמו באתר החקיקה הממשלתי לא פחות מ-804 התנגדויות. רובן המכריע של אזרחים המתנגדים לפגיעה החמורה והבלתי מידתית בפרטיות, בלי כל פיקוח או ביקורת שיפוטית על השימוש באמצעי מרחיק הלכת.
בלי פרטיות, בלי אכיפה
סעיף 8 לחוק קובע כי קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חדירה לחומר מחשב ופעולה בו ״לא תיחשב האזנת סתר לפי חוק האזנות סתר״. המשמעות היא שצה״ל ושב״כ יוכלו לעשות שימוש באותו מידע מבלי להיות כפופים לאישור בית המשפט והיועצת המשפטית לממשלה, כפי שחוק האזנות סתר מחייב.
האח הגדול: גרסת 2025
הממשלה מבקשת לנתק את הזיקה בין סמכויות המעקב הדרקוניות למצב המלחמה ולהפוך אותן לקבועות.
מ"הוראת שעה" לנורמה קבועה
המהלך: הארכת הוראת השעה שאושרה בדצמבר 2023, המאפשרת לשב״כ ולצה״ל לחדור למחשבים ומצלמות ללא ידיעת הבעלים.
| המצב הקודם (דצמבר 2023) | התיקון המוצע |
|---|---|
| תלוי מצב מלחמה ("חרבות ברזל") | ללא תלות במצב מלחמה |
| לצורך "פעולות צבאיות משמעותיות" | לצורך "רציפות תפקוד מבצעי" |
| הוראת שעה מוגבלת | קביעת סמכויות מתמשכות |
משמעות טכנולוגית: החוק מאפשר חדירה, מחיקה, שינוי או שיבוש של חומר מחשב במכשירים פרטיים וציבוריים כאחד.
בלי סנקציות, ללא אכיפה
סעיף 8 לחוק: המידע שייאסף לא ייחשב "האזנת סתר". המשמעות: פטור מאישור בית משפט או היועמ"שית.
מחייב דיווח לכנסת, אך קובע כי הדיווח יהיה חסוי. הציבור נותר בעלטה לגבי היקף השימוש.
בעוד שיש דין משמעתי לעובדי שב"כ, אין סנקציה פלילית בחוק לחייל שינצל לרעה את המידע.
אולי יעניין אותך גם:
חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פגיעה חמורה בפרטיות… ביזור סמכויות מסוכן ללא גורם מרכז".
חלק ממגמה רחבה
מאז תחילת המלחמה, הממשלה קידמה שורה של חוקים המכרסמים בפרטיות האזרחים:
בחוות דעת שהוגשה לוועדת חוץ וביטחון על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה נטען כי מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות, וכי יש למנוע ביזור סמכויות בין צה"ל לשב"כ ולרכזן בידי גורם אחד. עוד ציינו כי החוק אינו מבחין בין מצלמות במרחב הציבורי לכאלה במרחב הפרטי, בהן מצלמות אבטחה בבתים פרטיים. לפיכך, תתאפשר חדירה למחשבים אישיים המחוברים למצלמות ללא ידיעת הבעלים.
נושא נוסף הוא היעדר סנקציות והיעדר התייחסות למנגנוני הדיווח הקבועים בחוק. סעיף 10 מחייב דיווח חודשי לוועדת המשנה למודיעין של הכנסת וליועצת המשפטית לממשלה על כמות המחשבים שנחדרו וסוגי הפעולות שבוצעו, אך קובע במפורש כי אלו יהיו חסויים. המכון הישראלי לדמוקרטיה המליץ לפרסם לציבור לפחות נתונים אגרגטיביים על היקף השימוש של חדירה למצלמות ומחשבים כדי לאפשר פיקוח ציבורי, אך המלצה זו לא עוגנה בחוק ואינה מופיעה גם בהצעת החוק הנוכחית.
עוד ציינו כי בעוד שישנן הוראות משמעתיות לגבי עובדי שב"כ שינצלו אתלרעה השימוש בחומרים שנאספו במסגרת חדירה למצלמות ולמחשבים, אין בחוק הוראה ייעודית הקובעת סנקציה פלילית לחייל שינצל לרעה את המידע שנחשף אליו. התזכיר מציע אמנם צמצום מסוים בעילות ההפעלה של השב"כ ומגביל אותן לתפקידים המוגדרים בחוק השב"כ, אולם הסמכות הצה״לית נותרת רחבה ומתמקדת ב"רציפות התפקוד המבצעי", ללא התלות המקורית במצב המלחמה.
פרטיות בניגוד למדיניות
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל העבירה הממשלה עשרות חוקים שפוגעים פגיעה אנושה בפרטיות של אזרחי ותושבי ישראל. כך למשל, אישרה הממשלה את ״חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב)״ המאפשר לה להתקין תוכנות רוגלה במחשבים ובמכשירים סלולריים של אזרחים בלא הגבלה על היקף המידע שיאסף, על סוגו, או על משך זמן המעקב.
בנוסף, הוארכה בשנה הוראת שעה שנועדה לסייע בזיהוי הגופות בימים הראשונים למלחמה, במסגרתה קיבלה המשטרה גישה מלאה למאגרי המידע הביומטרי. בדברי ההסבר נכתב כי התמונות והאמצעים הביומטריים יועברו וישמרו ״גם אם לא ניתנה הסכמה של תושב לכך״.
חודש לאחר מכן אושר ״חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה״, שמקנה למשטרה את הסמכות לבצע צו הגבלה שיפוטי לאדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה על בסיס הערכת מסוכנות מודיעינית בלבד. החוק העלה חשש שיתבצע שימוש יתר בהוצאת הצווים, וכי ההגדרה מי שייך לארגון פשע תורחב כך שהחוק יותאם גם לאנשים שהם לא בהכרח חברים בארגון פשע, אלא פועלים בניגוד למדיניות הממשלה.
