באחד הטיולים שלי במצרים לפני כמה שנים פגשתי באיזה כפר מבודד ליד הנילוס אדם פשוט ושקט. מאד הסתקרנתי לגביו, במיוחד כשאמרו לי שזה פרעה המלך. יום אחד אחרי שסיים את מלאכתו פניתי אליו ואחרי שיחה נעימה של מספר שעות הוא שאל מאיפה אני, ואמרתי לו 'ישראל'. הוא כיווץ את עיניו.

היינו נפגשים בבקרים, אני הייתי שותה קפה והוא דם (משום מה מכת דם לא עברה אצלו), הוא סיפר לי איך אהב לשחות אבל מאז שאלוהים הטביע את חייליו בים הוא הולך רק לבריכה. יום אחד, לאחר רצח משפחת דוואבשה, פשוט סיפרתי לו על כל מה שהולך אצלנו, על התינוק שנרצח בדם קר ועל הציבור האדיש לאירוע, לא התביישתי לומר שזה מזכיר לי את הנאצים. הוא הסתכל עלי בעיני הקליאופטרה שלו ואמר "אין לי מושג מה זה נאצי אבל אני השלכתי ליאור בנים זכרים בכמויות! את לא יכולה להשוות לכל אירוע שאת רוצה, תנסי לדייק בהשוואות שלך!". נבהלתי, לא ידעתי איך להגיב אז התנצלתי.

יום למחרת סיפרתי לו שאצלנו בישראל אין עתיד כלכלי, כל מעמד הביניים מתמוטט ורק העשירים ישרדו בסופו של דבר, וציינתי כמה זה מייאש ומתסכל. פרעה מיד האדים וצעק עלי: "לא אשלח את עמך לחופשי". לא הבנתי למה התכוון, פרעה התנצל, כחכח בגרונו ואמר "התכוונתי שאני העבדתי בפרך את בני ישראל במשך 220 שנה ואת מדברת איתי על ייאוש כי לא יהיה לך כסף לקנות קפה בנחמה וחצי?". לא רציתי להרגיזו עוד אז שתקתי.

אחרי מספר ימים ראיתי את ציוציו של בצלאל סמוטריץ' שכתב כי יש להפריד בין נשים יהודיות וערביות בבתי חולים. אמרתי לפרעה בחשש ובזהירות כי האמירות האלו גזעניות בעיני. הסתכל עלי פרעה ואמר "וואלה את צודקת, אפילו המיילדות אצלנו במצרים היו מצריות וטיפלו ביולדות העבריות. הגזים הבצלאל הזה".