זהו. סופית, השתן עלה להם לראש. חוק שמאפשר לח"כים להשעות ח"כים אחרים? למה אתם חושבים שאתם יכולים להחליט להדיח מהכנסת אנשים שהציבור בחר להכניס אליה? יודעים מה, אם כבר אז כבר: בואו נוותר על כאב הראש של הבחירות בכלל. פשוט תחליטו את מי אתם רוצים בכנסת ומי לא בא לכם טוב בעין, ותודיעו לנו.

מאחורי החוק לא עומד, כמובן, איזה עיקרון גדול. מדובר רק בעוד שלב במסע השנאה של בנימין נתניהו נגד ערביי ישראל, עוד לבנה בחומה שראש הממשלה בונה ביננו לביננו. בבחירות האחרונות קיבלנו הצצה מאלפת לדרך שבה החומה משרתת אותו. מתברר שכדי לשמור על כסאו ראש הממשלה שלנו לא יבחל בשום אמצעי – גם לא בבגידה בחמישית מהאזרחים שהוא אמור לייצג.

נתניהו לא שונא את הערבים, נתניהו פשוט הכי אוהב את ביבי. וביבי רוצה להיות ראש ממשלה לנצח נצחים, אם אפשר, ומבין מהי הדרך הקלה לזכות בתמיכה תמידית של הרוב: לא להפסיק להמציא איומים –  ואז לרכוב על גלי הפחד. שלהוב הפחדים של ההמונים הוא כמובן לא המצאה שלו. נתניהו עומד על כתפי גמדים ידועים לשמצה שרצו להשיג כוח ושררה במהירות ובקלות. המנהיגים שהיו להם אומץ ושאר-רוח עבדו קשה כדי לנסות ולהציע חזון ותקווה עבור אזרחיהם. אבל חזון דורש מאמץ והשקעה, ובכלל – הוא עניין למנהיגים שדואגים לעמם, לא לאלה הדואגים לעצמם.

בינתיים, האפשרות של מדינה דו-לאומית הולכת ונהיית יותר ויותר ריאלית, ומתקרב היום שבו יהודים יצטרכו לחיות ביחד עם הרבה יותר ערבים. אז אולי כדאי שבזמן שנתניהו עסוק בבניית חומות, אנחנו האזרחים ננסה לבנות את הגשרים מעליהן. איך עושים את זה? הנה גשר לדוגמה: בואו נלמד ערבית בעצמנו. פשוט, לא? אני רואה רבים מסביבי שכבר עושים את זה: בבתים, בארגונים, בקבוצות לימוד, בבתי קפה. למעשה, נדמה לי שזה הטרנד הכי לוהט שאף אחד עוד לא קרא לו "טרנד". כמה זה נחמד כשהטרנד הוא לא איזה זקנקן מטופש, אלא אשכרה בניית גשר אל עם אחר, אל בני אדם שחיים אתנו?

ואולי בכלל אין צורך בזה. אולי ההנהגה שלנו מתכננת עבורנו משטר אפרטהייד במדינה הדו-לאומית המתממשת. במקרה כזה, מגמת ההסתה והפירוד של ביבי מובנת לחלוטין. אבל אם זו התוכנית, לפחות שיתחילו להכין אותנו לזה: למשל, שילמדו אותנו איך מציירים ערבים ואיך מציירים יהודים. בשביל שלטי ההפרדה על האוטובוסים ועל חלונות המסעדות ובתאי השירותים, אתם יודעים.