הלוואה תמימה, חוב לכביש 6 או דרישת שלום מאגרת הטלוויזיה שלא שוכחת: חייהם של 600 אלף ישראלים, כמעט 10% מהאזרחים מעל גיל 18, הפכו לגיהנום של חובות תופחים. מה השיוך הגיאוגרפי והדתי שלהם, איזו טעות משותפת לרובם, וכמה עומדים להצטרף אליהם בעקבות משבר הקורונה?

ההתנגדות לבדיקות ולחיסונים מעידה על השבר העמוק באמון הציבור בממשלה ובמוסדות המנהלים את המשבר. האם המדינה יכולה לכפות על האזרחים להתחסן? האם מקומות העבודה יכולים לחייב את העובדים להיבדק - ומה לגבי התלמידים במערכת החינוך?

ההפגנות ברחובות. החרדים שפתחו את בתי הספר. החתונות במגזר הערבי. החנויות ובתי הקפה שפעלו. ההחלטה של 80% ממקבלי הקנסות לא לשלם את הדוחות. ואובדן לגיטימיות של הממסד וגופי האכיפה בעקבות המשבר. האם ישראל נמצאת במרי אזרחי שקט? שלושה מומחים מנתחים עבור "שומרים" את המצב

שלא כמו המשבר הפיננסי ב-2008 או התפוצצות בועת ההייטק ב-2000, שפגעו בסקטורים המבוססים - הקורונה הכלכלית פוגעת יותר מכל בעובדים החלשים במשק. מקבלי השכר הנמוך ביותר היו הראשונים לצאת לחל"ת והם גם האחרונים לחזור ממנו, עם יחס של פי שלושה

כמעט כל הישובים שבהם שיעור גבוה של חולי קורונה, נמצאים בתחתית הדירוג הסוציו-אקונומי של הלמ"ס. למה הם פגיעים יותר? המומחים מדברים על צפיפות בדירות, על היעדר אפשרות לעבוד מהבית, על שימוש בתחבורה ציבורית וגם על הרגלי חיים. התופעה הזאת אינה ייחודית לישראל