תנאי השכר החריגים של מנכ"ל מוזיאון ישראל היוצא: מיליונים מההנהלה ומעמותת הידידים ודירה ב-20 אלף ש"ח

בעוד כשבועיים ייכנס ערן נוימן לתפקיד מנכ"ל מוזיאון ישראל, אחרי שני עשורים שמילא בתפקיד ג'יימס סניידר. הסכם השכר של נוימן לא ידוע, אבל אפשר להעריך שלא יפול בהרבה משל קודמו בתפקיד. על פי הדוחות הכספיים של מוזיאון ישראל, שהינו חברה לתועלת הציבור, שכר הברוטו השנתי של סניידר עמד על כ-333-343 אלף שקלים בשנה, ובסך הכל כ-1.7 מיליון שקל בחמש השנים שבין 2010-2014. לא שכר מופרז, בהשוואה בינלאומית ומשקית, עבור ניהול המוזיאון הגדול בישראל ואחד המוזיאונים הגדולים בעולם עם מאות עובדים ויותר מחצי מיליון חפצי אמנות.

בעוד נוימן יהנה, כנראה, מאותם תנאי שכר של קודמו בתפקיד מנכ"ל מוזיאון ישראל, סביר שלא יזכה לתגמול המלא שקיבל סניידר על עבודתו, ומתפרסם כאן לראשונה. מתברר, שמנכ"ל מוזיאון ישראל קיבל לאורך השנים תשלום מקביל – בנוסף לשכר שלו – מעמותת הידידים האמריקאית של מוזיאון ישראל, AFIM.

דוחות שהגיעו לידי המקום הכי חם בגיהנום חושפים כי בין 2010 ל-2015 קיבל סניידר כ-8.3 מיליון דולר מעמותת הידידים, בגין גיוס כספים. הדוחות, שהתפרסמו ברשת, מגלים כי מדי שנה העבירה העמותה לסניידר בין 659 אלף דולר ל-2.7 מיליון דולר. התרומות והמענקים לעמותה, לפי הדוחות שלה, הסתכמו בשנים 2010-2015 ב-173 מיליון דולר. עד 2013, מופיע סניידר כמגייס יחיד. ב-2014-2015 רשום לצידו מגייס נוסף, אך הוא מקבל תשלום נמוך משמעותית מזה של סניידר. בדוחות לא מפורט מנגנון התגמול על גיוס התרומות.

AFIM היא התורמת הגדולה ביותר של מוזיאון ישראל, אבל המוזיאון מקבל תרומות גדולות גם משוויץ, קנדה, בריטניה וגרמניה. גם בישראל פועלת אגודת ידידים שתורמת למוזיאון, וגם למוזיאון עצמו יש עלות גיוס תרומות. בדוח המילולי של 2014 נכתב כי עלות גיוס התרומות עמדה על 1.6 מיליון שקל, והתרומה שהתקבלה הייתה בסך 76 מיליון שקל.

הסכם השכירות של ג'יימס סניידר

הסכם השכירות של ג'יימס סניידר

מוזיאון ישראל שילם לאורך השנים את שכר הדירה של סניידר בשכונת טלביה בירושלים בגובה של 6,750 דולר בחודש. המוזיאון חתם כערב על הסכם השכירות של סניידר על דירתו בשכונת טלביה בירושלים. בחוזה השכירות מופיע סניידר בצירוף הטייטל שלו כמנכ"ל המוזיאון. על פי המוזיאון מי שמימן את שכר הדירה של סניידר היתה אגודת הידידים שהחזירה למוזיאון על תשלום שכר הדירה. המוזיאון נשא בהוצאות חריגות נוספות של סניידר, בהן הוצאות אירוח של אלפי שקלים על פרחים.

כבר בשנת 2000 פורסם דוח ביקורת חריף של מבקר מטעם מנהל התרבות במשרד החינוך והתרבות, שהתייחס, בין היתר, לסניידר ולהתקשרות הכפולה שלו עם המוזיאון ועם אגודת ידידי המוזיאון. המבקר, רו"ח אברהם בכר, כתב אז: "הנהלת המוזיאון, שהעריכה את הקשיים הצפויים באישור שכר חריג, פיצלה את שכרו של המנכ"ל המיועד. עלות השכר למוזיאון הינה בעצם מלוא השכר בשני ההסכמים, שכן התשלום על ידי אגודת הידידים מקטין את התרומות למוזיאון במלוא הסכום המשולם על ידם". בסיכום הדוח הוא כותב כי פיצול השכר נעשה ממניעים שונים אך יש להתייחס לשכרו המאוחד כשכר המשולם בסופו של דבר על ידי המוזיאון. המוזיאון טען אז בתגובה כי "אישור הממונה על השכר באוצר ב-1996 (יוסי קוצ'יק – ש.ש) בקשר לתנאי העסקתו של המנכ"ל מתייחס גם לשכר שישולם לו על ידי אפי"ם בארה"ב".

בספטמבר האחרון – 16 שנים אחרי פרסום דוח המבקר ההוא – התכנסה מועצת המנהלים של מוזיאון ישראל לישיבה בה נדונו התשלומים שקיבל סניידר לאורך השנים מאגודת הידידים האמריקאית, ונדונו בה גם חוות דעת שהזמינה מועצת המנהלים משני משרדי עורכי דין.

הטענה המרכזית של מוזיאון ישראל, היא כי הם ארגון נפרד מאגודת הידידים האמריקאית, ולכן אינם יכולים לאסור עליה דבר. אם סניידר קיבל תשלומים מעבר למה שהממונה על השכר סבר בזמנו שראוי שיקבל, אומרים שם, הדבר לא נעשה על דעת מועצת המנהלים ובלא הסכמתה. הטענה הזו – שנתמכת על ידי חוות הדעת שהזמינה מועצת המנהלים משני משרדי עורכי דין גדולים, אגמון ושות' והרצוג פוקס נאמן – נועדה, כך נראה, להגן על מועצת המנהלים של המוזיאון (חשוב לזכור שלחברי המועצה אחריות אישית בנושא בתור דירקטורים).

בישיבה (את הפרוטוקול ניתן לקרוא בהמשך) נמתחה ביקורת חריפה על סניידר, והועלו תהיות לגבי המשך התקשרות המוזיאון איתו. בישיבה נאמר לחברי המועצה כי הממונה על השכר ביקש לבדוק את הנושא, ואף הודיע כי בכוונתו לשתף בנושא את פרקליטות המדינה. עוד נמסר כי הדיון נערך בעקבות תלונה אנונימית שהגיעה אל מבקרת המוזיאון בנושא תשלומים שונים שמקבל סניידר מעמותת הידידים האמריקאית. הנה כמה חלקים נבחרים מפרוטוקול הישיבה:

• חבר המועצה יוסף צ'חנובר […] מתח ביקורת חריפה על סניידר ויחסיו עם חברי מועצת המנהלים, ואמר: "אם לא יודעים על סכומים נוספים שג'יימס מקבל מעבר לסכומים שנקבעו עמו, אין אחריות למה שלא יודעים. אבל לגבי האמינות של ג'יימס סניידר ויחסיו עם חברי מועצת המנהלים, יש לכך השלכות חמורות. הוא חתם מול החברים על הסכם. הוא יודע שהחברים והוא התחייבו על מצגת עובדות מסוימת והוא פעל אחרת בזה שקיבל סכומים נוספים על שירותים כאלה ואחרים" […] לפיכך, יש לדעתו לבחון מחדש את הקשר של ג'יימס סניידר עם המוזיאון בעתיד. צ'נובר אף הוסיף ואמר כי מבחינה תיאורטית, כל סכום שעובר מאגודת הידידים לגורמים אחרים, וביניהם למנכ"ל, לא מגיע למוזיאון ישראל.
• חבר מועצה אחר, עוזי וכסלר, ציין שהוא המום מהמצב שנוצר, והמסקנה שלו היא שיש לסיים את היחסים בין המוזיאון וג'יימס סניידר במהירות האפשרית. במקביל אמר, היו שני הסכמים עם ג'יימס ולכן תהה מדוע לא הגיעו הסכמים אלה לאישור מועצת המנהלים?
• עו"ד יצחק מלכו הסביר שאפי"ם סירבו לתת מידע אודות ההסכם שלהם עם המנכ"ל וסיפר כי חבר מועצת המנהלים הרי ספיר אף נסע לארה"ב כדי לקבל את ההסכם ונתקל בסירוב מוחלט לקבלו.
• עוזי וכסלר הוסיף שמעולם לא עלה בדעתו שמדובר בסכומים הללו, ובעיניו, כמו שאמר יוסף צ'חנובר זאת בעיה של ממש באמון בין ג'יימס ובין מועצת המנהלים. וכסלר ציין שיש נקודה נוספת לפיה, למרות שלמועצת המנהלים לכאורה אין אחריות על אפי"ם. מטרתה של אגודת הידידים האמריקנית היא להביא כסף למוזיאון ישראל – אין לה מטרה אחרת. אם חלילה יקרה משהו לאפי"ם בעקבות לקיחת עמלה על התרומות, והם עברו על החוק האמריקני, המוזיאון ישלם מחיר כבד. לדבריו המנכ"ל אמור להיות יד ימינו של יו"ר מועצת המנהלים ולדעתו, זאת הפרה בוטה של האמון ביניהם שאי אפשר לשרוד אותה והוא חוזר למסקנה של ניתוק הקשר עמו.
• יוקי גניגר ציין שמטריד אותו מאוד הצד המוסרי של העניין שהוזכר על ידי החברים. הוא סיפר כי מתוך התכתובות שהפיץ היו"ר הוא מבין שבשנת 2012 התקיימה בנושא ישיבה בנוכחות היו"ר, המבקרת, רו"ח האפט ועו"ד מתן מרידור (ממשרד צבי אגמון – ש.ש) ובה המבקרת ציינה שג'יימס מקבל סכומים גבוהים הרבה יותר ממה שכתוב בהסכם שהיה או לא היה בין המוזיאון והמנכ"ל, ובטח הרבה מעל כוונת המוזיאון לשלם. הדברים נאמרו על ידי המבקרת לפני ארבע שנים ומועצת המנהלים לא שמעה על כך דבר והדבר מפריע לו, כי אילו היה שומע על כך אז, היה מביע מחאה.
• אהרן אברמוביץ– התייחס להסדר שהגיעו אליו בשעתו עם הממונה על השכר ועמד על סביב 5,000 דולר. המבקרת מראה את הנתונים של אפי"ם משנת 2014 המעידים על סכום של כמיליון וחצי דולר. ג'יימס אמר לפני שבוע שלא קיבל יותר מההסכם הזה של כ-5,000 דולר. איך הדברים מתיישבים? היו"ר ציין שכל מה שג'יימס אמר בפניו שמה שהוא מקבל זה בסדר לפי הכללים.

היו בין חברי מועצת המנהלים גם מי שתמכו בסניידר:

• ג'וש שוורץ שאמר שהוא מתקשה להבין על איזה משבר אמון מדובר כאן. היה הסכם שנחתם ב-1997 שהגביל את השכר מאפי"ם ל-5,400 דולר. עברו להסכם אחר שלפיו המוזיאון בכלל לא צד לו, ומכאן שאין אחריות על מועצת המנהלים. בהסכם החדש עם אפי"ם אין הגבלה על הסכום, וכך ההסכם הראשון כבר לא בתוקף. הוא הוסיף שג'יימס הוא שהפך את המוזיאון למה שהוא כיום. הוא אינו שותף לאמירות הקוראות לניתוק הקשר עמו. אם רוצים מנהל ברמה בינ"ל, צריך להיות מוכנים לשלם לו שכר הולם
• הרי ספיר– הצטרף לדבריו של ג'וש ואמר שג'יימס הביא למוזיאון מאות מיליוני דולרים, הפך את המוזיאון למוסד התרבות המצליח ביותר במדינה, עם עודף תקציבי זה שנים רבות, דבר שאין לו אח ורע במדינה. לדעתו, עניין משבר האמון אינו רלוונטי כאן.

ג'יימס סניידר מסר בתגובה: בטרם ההתייחסות להכפשות ולטענות השקריות, ראוי לזכור עובדה חשובה אחת: מר ג'יימס סניידר גייס ב-20 שנותיו כמנכ"ל מוזיאון ישראל יותר מ-2.8 מיליארד שקלים (2,800,000,000) שהועברו במלואם לטובת מוזיאון ישראל, ישירות ובאמצעות אגודת הידידים בארה"ב.

לא רק שמר סניידר הצליח לשנות כליל את מצבו הכספי של המוזיאון שסבל מגירעון של 23 מיליון שקלים בעת כניסתו לתפקיד, אלא הוא גם הצליח לבסס את מעמדו של מוזיאון ישראל כאחד המוזיאונים המובילים בעולם. במהלך כהונתו של סניידר, הרחיב המוזיאון באופן חסר תקדים את אוספיו ביותר מ-55,000 פריטים, הכוללים יצירות אמנות ואוספים נדירים בעלי ערך בלתי נתפש. על אף המשבר הכלכלי העולמי החמור של שנת 2008, מר סניידר הצליח לגייס כמאה מיליון דולר לטובת הבנייה מחדש של המוזיאון, פרויקט שהסתיים בהצלחה תוך עמידה בלוחות הזמנים ובתקציב ושזכה להכרה עולמית כאחד מפרוייקטי הבינוי המוזיאליים המוצלחים ביותר בזמננו. מר סניידר יחד עם צוות העובדים המסור של מוזיאון ישראל, בנו תוכנית תערוכות, הצליחו להביא לישראל השאלות בינלאומיות יוצאות דופן והביאו לפעילות חסרת תקדים בהיסטוריה של המוזיאון.

מר סניידר עובד עבור מוזיאון ישראל ועבור אגודת הידידים של המוזיאון בארה"ב, ובהתאם לכך שכרו משולם משני המקורות הללו. הממונה על השכר במשרד האוצר, אשר הבין את התרומה הרבה לישראל של עבודתו של סניידר באגודה האמריקאית, אישר את מתווה העסקה זה.

בניגוד לטענה שהועלתה: כל התשלומים אשר האגודה בארה"ב משלמת עבור שכרו והוצאותיו של סניידר הינם ממקורות חיצוניים שאינם קשורים לתרומות המגוייסות עבור המוזיאון ואינם באים על חשבון המוזיאון. לכן הטענה כאילו התשלומים למר סניידר מקטינים את התרומות למוזיאון הינה שקרית לחלוטין! טענה שקרית זו מצטרפת לעלילות שקריות אחרות. לדוגמא:

1. הטענה שהמוזיאון שילם את שכר הדירה של סניידר – הינה שקרית.

2. הטענה שהמוזיאון משלם עבור פרחים לשימושו האישי של מר סניידר – הינה שקרית.

3. הטענה שהמוזיאון משלם על הוצאותיו האישיות של מר סניידר במסעדות – הינה שקרית.

היות שכל ההוצאות ששולמו על ידי המוזיאון נעשו לצורך גיוס כספים למוזיאון וקידום פעילותו הבינלאומית, וכולן שולמו בהתאם לכללים הרלוונטיים, הטענות המובאות אינן אלא בגדר לשון הרע והוצאת דיבה של המוזיאון ושל מר סניידר. מן הראוי כי עם סיום עבודתו של סניידר הוא יזכה להוקרה על תרומתו האדירה להפיכת מוזיאון ישראל לאחד ממוסדות התרבות המובילים בעולם ולא למתן במה להכפשות שקריות מעין אלה.

ממוזיאון ישראל נמסר: אגודת הידידים בארה״ב אינה כפופה למוזיאון ואין למוזיאון כל השפעה על פעולותיה, אלא מדובר בגוף נפרד ועצמאי וכל התשלומים המדוברים, אם היו כאלה, אינם קשורים למוזיאון או לתקציבו. מתחילת עבודתו של מר סניידר במוזיאון, לפני 20 שנה, הממונה על השכר באוצר אישר למנכ"ל לשעבר לקבל שכר גם מאגודת הידידים בארה"ב.

בניגוד מוחלט לטענות, המוזיאון לא שילם אף לא שקל אחד על שכר הדירה של המנכ"ל לשעבר. בנוסף ובניגוד גמור לנטען בפנייתך, הטענה לפיה המוזיאון שילם עבור פרחים לשימושו האישי של מר סניידר הינה שקרית. הטענה שהמוזיאון שילם על הוצאותיו האישיות של מר סניידר במסעדות הינה שקרית גם היא. ככל שהיו הוצאות במסעדות הן נגעו לאירוח עבור פעילות המוזיאון.

יצוין כי מר סניידר סיים את תפקידו כמנכ"ל המוזיאון כבר לפני מספר שבועות והנהלת המוזיאון מעריכה מאוד את תרומתו הייחודית להפיכת מוזיאון ישראל לאחד המוזיאונים המובילים בעולם.

אגודת ידידי המוזיאון, AFIM, שלחה את המכתב הבא:

"נודע לנו על ידי מוזיאון ישראל כי פורסמו או יפורסמו על ידי כתבת שלכם, שרון שפורר, טענות שאינן אמת, בנוגע לפיצויים בקשר לג׳יימס שניידר, מנכ״ל מוזיאון ישראל לשעבר. אנו פונים אליכן מטעם [ועד/אגודת] הידידים האמריקאים של מוזיאון ישראל להודיעכם כי ידיעה זו מכילה מצגי שווא ושגיאות חסרות ביסוס שיש בהן כדי לגרום נזק למוניטין של הידידים האמריקנים של מוזיאון ישראל, ואשר ועד הנאמנים שלהם ותורמיהם בעלי מוניטין מכובדים ביותר.

לאור זאת אנו דורשים בזאת מכן לעצור ולהימנע מפרסום אמירות ומצגי שווא אלה בכל צורה שהיא.

אם תפרסמו טענות אלה, הידידים האמריקנים של מוזיאון ישראל ומר שניידר יראו בכן כאחראיות לכל הנזקים שייגרמו כתוצאה מהפרסום, ושומרים את הזכות, לכל טענה, פיצוי והשבה נגדכם ונגד צדדי ג׳, בין אם על רשלנות, לשון הרע או טענה אחרת.

אם תפרסמו טענות שווא אלה, אנו ננקוט בהליכים משפטיים בארה״ב כנגד הכתבת, העורכת והבעלים של הוצאתכם, ושומרים את הזכות לנקוט בכל צעד משפטי מתאים אחר".