במלחמה, כך נהוג לחשוב, מספר הרוגים גבוה לצד אחד מנבא את נצחונו של הצד השני. כמה רע ככה פשוט: הרגת יותר? ניצחת. "צוק איתן" מרסקת סופית את התיאוריה הזאת. דווקא ממדי ההרג בקרב האוכלוסייה הפלסטינית וחוסר הפרופורציה בין מספר הנפגעים הפלסטינים לבין מספר הנפגעים הישראלים מצביעים על חולשת הדוקטרינה שאותה הפעילו צה"ל והדרג המדיני במהלך המלחמה: הם חשבו שבאמצעות האוכלוסייה הפלסטינית הכתושה ייצרו לחץ על הדרג המדיני של חמאס.
כן התברר שלא משנים סיפורי הזוועות על חמאס ועל ההתעמרות שלו באוכלוסייה הפלסטינית החפה מפשע, ולא סרטוני היו-טיוב וההסברה הנרתמים אליה. מה שאולי נראה היה כמו הישג מבצעי, התהפך לכישלון שנהוג לכנותו "הסברתי" אבל הוא מבצעי באותה מידה – העובדה היא שחמאס רק התחזק; וישראל תצטרך לשלם מחיר נוסף בשוך הקרבות: בדמות השאלה האם כמה ואילו פשעי המלחמה בוצעו בזמן "צוק איתן".
בצה"ל עובדים היום על הטבלאות, הרשימות השמיות, הסטטיסטיקות והדו"חות – הכל כדי לנסות ולהוכיח שהרגו כמה שיותר לוחמים וכמה שפחות אזרחים. חמאס צריך להתאמץ פחות: בסופו של דבר תהיה זאת הסטטיסטיקה של המוות שתכריע מי באמת ניצח במערכה, לפחות בעיני ועדות החקירה הבינלאומיות. הנתון היבש של האו"ם הוא של 2,104 הרוגים פלסטינים לעומת 72 ישראלים (65 חיילים ו-7 אזרחים).
כל צד סופר את מתיו
בגלל שכך היא תוכרע – אחת השאלות הגדולות של המלחמה הזו היא שאלת מספר ההרוגים הפלסטינים. מה עומד מאחורי המספר של 2,104 הרוגים, מתוכם 495 ילדים ו-253 נשים?
במהדורות החדשות האינסופיות בישראל בימי הקרבות, לצד סיפורי החיילים והאזרחים הישראלים, הופיעו הנתונים הסטטיסטיים בהקשר לאבדות בצד הפלסטיני בצורה כמעט אגבית, כחלק מובן מאליו מהלחימה. העובדה שבין ההרוגים משפחות שלמות והרבה ילדים לא נעלמה מהמהדורות, אבל ללא שמות וגילים – הם נשארו נתון יבש, רחוק, ספק ודאי, ספק טענה פלסטינית שניתן יהיה פעם להפריך.
הפלסטינים דווקא הקפידו לבצע את איסוף פרטי המתים בצורה יעילה ועקבית עד כדי כך שבסופו של כל יום לחימה וטרם פתיחתו של ליל לחימה נוסף התייצב הד"ר אשרף אל קדרה, דובר משרד הבריאות הפלסטיני, מול מצלמות העולם בבית החולים שיפא שבעזה והעביר את רשימות המתים והפצועים לכתבים.
בעולם, וכאמור גם בישראל, התקבלו הנתונים שמספקים הפלסטינים כאמת היחידה, או לכל הפחות כמקור היחיד. מאז 2000 התייעלו גורמי הרפואה הפלסטינים בכל הקשור לאירועים רבי נפגעים. שנים של לחימה מתמשכת תחת מצור וספירת מתים דורשת פיתוח מיומנות מסוג זה. גורמי הרפואה הפלסטינים בסיוע של ארגונים בינלאומיים עוסקים בשטח בזמן אמת בספירת המתים ופינוי הפצועים, כדי לספק את הנתונים למשרד הבריאות הפלסטיני – ומשם לתקשורת.
בית חאנון לאחר הפפצות צה"ל. צילום: מוחמד סבאח, ארגון "בצלם"
"הם בסך הכל די יעילים", אומר פרשן צבאי בכיר המבקש שלא להיחשף בשמו, "גם בנתונים שהם מספקים. בצה"ל מקווים להגיע ליחס של 50:50 (אחוזים של לוחמים הרוגים לעומת אזרחים, ע"ס) לקראת ועדות החקירה, אבל אני מעריך שזה יסתיים קרוב יותר ל-60:40".
על המידע הרשמי שמעבירים ד"ר אלקדרה ומשרד הבריאות הפלסטיני, מסתמכים גם ארגוני זכויות אדם, גופי או"ם וארגונים בינלאומיים שונים, דוגמת ה-OCHA, המועצה הגבוהה לזכויות אדם של האו"ם – בדו"ח רשמי שלהם שפורסם (נכון ל-28 באוגוסט) מספר ההרוגים הפלסטינים עומד על 2,104 הרוגים מתוכם ככל הנראה 1,462 אזרחים: 495 נשים ו-253 ילדים. על פי הדו"ח הזה בסך הכל נהרגו 265 חמושים (נתון קטן בהרבה מזה שצה"ל דבק בו), ונוסף לכך עוד כ- 377 לא מזוהים. על סמך הדו"ח הזה מספר החמושים שנהרגו ביחס לאוכלוסייה האזרחית עומד על 1:8 בקירוב (שמונה הרוגים אזרחים על כל חמוש פלסטיני). בצה"ל ממשיכים לקוות ליחס של 50:50.
נגייס את מורשת המודיעין
גורמי הביטחון בישראל מתייחסים, כצפוי, בסקפטיות למידע שמועבר מהפלסטינים. בדובר צה"ל מתייחסים למספר האבדות הרשמי בעזה כנתון שמקורו ב"מקורות מודיעיניים" ומסרבים לנקוב במספרים או להגיב עליו באופן רשמי. הם מעדיפים להפנות לדו"ח אשר נכתב בימיו הראשונים של המבצע על ידי "המרכז למורשת המודיעין", ומנסה לבחון מה היחס בין אזרחים הרוגים, אלה שכונו "בלתי מעורבים", לבין לוחמי חמאס או "פעילי טרור" שנהרגו.
עיקרי הדו"ח מתייחסים לשבועות הראשונים של "צוק איתן" ומצליבים נתונים באשר לשמותיהם של 667 ההרוגים הראשונים במלחמה, כפי שסיפק משרד הבריאות הפלסטיני. ממצאי הדו"ח הזה העלו ש-273 מהפלסטינים זוהו כפעילי טרור ו-316 הנותרים היו אזרחים שנהרגו מאש צה"ל (בנוגע ל-78 ההרוגים הנותרים נמסר בדו"ח כי אי אפשר לקבוע את זהותם). זאת אומרת יחס של בערך 50:50 בין אזרחים לפעילי טרור פלסטינים שנהרגו במשך המלחמה – היעד שאליו שואפים בצה"ל. לטענת כותבי הדו"ח "קיים חשד שבדו"ח מופיעים שמות כפולים, ו/או שלא בהכרח נהרגו על ידי צה"ל".
כותבי הדו"ח מסבירים את הליקויים בדו"חות הפלסטיניים ב"מדיניות ההסתרה" של חמאס, שנועדה ליצור מראית עין של טבח חסר הבחנה באזרחים, קלף אשר עתיד לשמש אותם בימי ועדות החקירה הבינלאומיות העתידיות.
כותבי הדו"ח הצליבו מידע של שמות ההרוגים כפי שהופיעו ברשימות משרד הבריאות הפלסטיני, לצד מידע שהופיע ברשתות החברתיות השונות ואתרי אינטרנט פלסטינים וכן ממידע נוסף אשר הגיע מגורמים מקהילת המודיעין של ישראל. למרות זאת כותבי הדו"ח מדגישים ש"משרד הבריאות הפלסטיני הינו הגורם השיטתי היחיד", ולכן גם הם הסתמכו עליו.
גם המידע שמפרסמים באופן רשמי צה"ל ומערכת הביטחון – גם אם יסרבו להודות בכך – מקורו במשרד הבריאות הפלסטיני: הוא שמספק את בסיס הנתונים המרכזי שעליו מסתמכים בנוגע לפרסום שמות ומספרי ההרוגים בצד הפלסטיני – בנוסף למידע שמועבר ומעובד ביחידות המודיעין השונות.
"אין לי מושג מדוע הצבא מתמהמה בהצגת הנתונים", אומר תא"ל (במיל') רון כתרי, לשעבר דובר צה"ל, "מהיכרותי עם המערכת הצבאית, מתייחסים לנתונים הללו בהחלט בכובד ראש, הרי יש לנו ניסיון עם 'מועד א" – דו"ח גולדסטון. כרגע האתגר הגדול הוא להסביר את המורכבות של לחימה א-סימטרית, וכיצד נגררנו ללחימה זאת על ידי חמאס".
מדיניות ההסתרה של חמאס
בעיית האמינות של הנתונים הפלסטינים נובעת, לדברי הפרשן הצבאי, מכך ש"הם נוהגים לשרבב מקרי מוות טבעי לרשימות ולטשטש את זהות הלוחמים, וזה נעשה מסיבות ברורות – מצד אחד הם אינם מעוניינים לפרסם את מספר הלוחמים המדויק שנפגע, בגלל הפן המורלי; ומצד שני רוצים להדגיש את מספר האזרחים שנפגעו לצורך המאבק בחזית הבינלאומית עם ישראל".
שכן, חייבים לציין שחמאס שולט במשרד הבריאות הפלסטיני בעזה, וגם במשרד הפנים, שבעת המלחמה פרסם ברשתות החברתיות בקשה אל הגולשים הפלסטינים לתאר כל הרוג כאזרח, או במונח הבינלאומי – Innocent Citizen.
כמה עדויות באשר ל"מדיניות ההסתרה", כהגדרת צה"ל, הופיעו בכלי תקשורת זרים – הבולטת שביניהן היא דיווח שמסר כתב של ערוץ הטלוויזיה הצרפתי France 24בזמן אמת של פינוי פצועים והרוגים מתחת להריסות בניין שהופצץ, סביב אחת הגופות שפונו עדיין היה כרוך רובה הסער, אותו מיהרו הפלסטינים להסתיר מעיני המצלמות, אך לא לפני שהכתב הספיק לדווח על כך; עדויות נוספות מתייחסות לפינוי הלוחמים הפלסטינים ההרוגים והפצועים שמגיעים לבתי החולים לאחר שהופשטו ממדיהם, שוב, מתוך ידיעה שהאפקט של אזרח הרוג לעומת לוחם הורג עושה את כל ההבדל, לפחות בעיניה של הקהילה הבינלאומית..
בעולם ניסו לבדוק את היחס בין אזרחים ללוחמים הרוגים בדרכים נוספות. מאסת ההרוגים הקריטית במבצע התבצעה בזמן התקיפות הקרקעיות ולא האוויריות, כאשר שכונות המגורים התרוקנו ברובן מאזרחים ומשפחות. במאמר שקיבל תהודה בעולם, עמד על חוסר הפרופורציה בין נתוני הגברים ההרוגים לנשים וילדים בזמן מלחמה. הם לקחו את ייצוג הגברים בגילאי גיוס בין ההרוגים והשוו לייצוג שלהם מול כלל האוכלוסייה. התוצאה מראה שיש כמות גברים גדולה בין ההרוגים ביחס לחתך האוכלוסייה הכללי שלהם – וזה מעלה שאלה באשר למעורבותם.
חורבות בית חאנון בזמן הפסקת האש. צילום: מוחמד סבאח, ארגון "בצלם"
אם אכן מדובר באזרחים תמימים ששהו עם בני משפחותיהם – כיצד ייתכן שדווקא הגברים נהרגו באחוזים גבוהים? ובהתחשב בכך שהמאסה הקריטית של מתי עזה נהרגה בזמן הפעולה הקרקעית של צה"ל, מה עשו אותם גברים באזורי הקרובות שאמורים היו להיות נטושים מאזרחים (וזאת מבלי להיכנס לשאלה המוסרית הנוגעת לפנייתו של צה"ל אל האזרחים הפלסטינים שינטשו את בתיהם שיופצצו בקרוב).
באותו מאמר הדגישו בבי-בי-סי כי אף שהאו"ם מבהיר שהנתונים המועברים על ידו בזמן אמת (בזמן לחימה) הם זמניים ועתידים להשתנות בעתיד בעקבות בדיקה מעמיקה וקושי לעמוד על דיוק הנתונים בזמן אמת – ההשפעה של הנתונים נקבעה בתודעה וגררה תגובות זועמות ברשת לגבי הרג חסר הבחנה באוכלוסיה אזרחית.
גם בישראל מבינים זאת, והדו"ח של "המרכז למורשת המודיעין" – שהוכן מבעוד מועד להפצה רחבה בישראל (עם או ללא יד מכוונת של צה"ל) – נועד להפריך את טענות העולם בדבר הרג שיטתי של חפים מפשע, ולמעשה להכין את ישראל למערכה הבאה בזירה הבינלאומית.
"ייתכן שהיה יותר מקום לעסוק בפילוח נתוני ההרוגים והפצועים הפלסטינים בתקשורת הישראלית", אומר הפרשן הצבאי הבכיר, "אבל מה זה משנה בעצם? העובדה שבי-בי-סי בחרו לעסוק בזה רק מקנה לזה יתר אמינות, הרבה יותר מאשר אם התקשורת הישראלית היתה בוחרת לעסוק בכך".
בעזה לא הספיקו לעמוד בקצב
גם ארגון "בצלם" הישראלי ממשיך לנסות להגיע למספרי אמת, וגם אצלם מנסים לעבוד בכלים עצמאיים1 ולא להסתמך על הנתונים שמספקים הפלסטינים. "בהתחלה עוד היינו מסתמכים על הנתונים שלהם", אומרת נועה טל, רכזת המידע של "בצלם", "באיזשהו שלב הם עברו מרשימות שמיות לרשימות מספריות. הם כנראה לא הספיקו להדביק את הקצב של העלאת שמות כל ההרוגים. ברור שיש הסתרה של מידע המכוונת במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית – ולא מפרסמים מידע: הם נמנעים מלפרסם פגיעה בחמושים. אולי אחת הסיבות, שאין שם ופרטי ארוע.
"עם זאת הרבה פעמים יש להם אינטרס להציג בלתי מעורבים כמעורבים – להציג את הילדים שנהרגים כגיבורים, שמותם לא היה לשווא, שהמוות לא ייראה סתמי, זאת השערה שלי – ואז יש השתלטות מצד הארגונים מטעם הג'יאהד והחמאס לעשות הלוויה צבאית גם".
לטענת ארגון "בצלם" הנתונים עדיין לא סופיים, ותחת הריסות בנייני עזה מסתתרות גופות שחשיפתן היתה משפיעה על הנתונים. ייתכן שהאמת מתחת להריסות לא תתגלה לעולם. ב"בצלם" אומרים כי "הלחימה נפסקה ב-10 באוגוסט והתחדשה ב-19 באוגוסט. התקווה היתה שיהיו עוד גופות שיחולצו ועוד אנשים בבתי חולים כך שניתן יהיה ללמוד יותר על מספרי ההרוגים וממדי ההרס, בפועל קרה ההפך, קשה לחלץ מידע ישיר לגבי זהויות ההרוגים, ולחטט בנבכי מידע בשלב זה בעזה עלול להיות פעולה מסוכנת. חשבו שבזמן הפסקת האש יחולצו גם גופות הלכודים מתחת להריסות אך זה לא קרה. יש השערה שמרבית מהלכודים מתחת להריסות אכן היו מעורבים בלחימה".
|
סה"כ הרוגים פלסטינים |
מתוכם פעילי טרור |
מתוכם בלתי מעורבים |
סה"כ בלתי מעורבים באחוזים 
|
|
2,104 |
265 |
1,462 (ועוד 377 לא מזוהים) |
69 |
|
2,168 |
לא מצוין |
1,666 |
76.5 |
|
667 – מדגמי |
273 |
316 (ועוד 78 לא מזוהים) |
54 |
|
טרם נמסרה תגובה רשמית |
טרם נמסרה תגובה רשמית |
טרם נמסרה תגובה רשמית |
טרם נמסרה תגובה רשמית |
|
1,767 |
טרם סיימו להצליב מידע |
716 (הערכה) מתוכם 431 קטינים וקטינות (מתוכם אחד השתתף בלחימה) 200 נשים מתחת לגיל 60 85 נשים וגברים מעל גיל 60
|
טרם סיימו להצליב מידע |