צילום: הילה עוז
כילד בנתניה של שנות ה-70 וה-80, האיש שיוסי דורפמן הכי העריץ היה עודד מכנס, שחקן מכבי נתניה. במקום השני היה גזבר הקבוצה, לימים היו"ר, "הגביר של העיירה", קבלן ונדל"ניסט נתנייתי מצליח: יצחק תשובה. "הוא היה האיש הכי חשוב בעיני", אומר דורפמן, "אני מודה שאחרי שנים, כשהגענו להפגין מול הבית שלו, הרגשתי מאוד לא נוח. זו ההפגנה היחידה שעמדתי בה בצד, בשקט".
דורפמן, בן 41, חלם מגיל צעיר להיות עיתונאי, ליתר דיוק כתב ספורט, כדי לכתוב על הקבוצה שלו. בצבא היה לוחם (יחידה מובחרת בתותחנים), למד תקשורת והוראה, עבד בסוכנות עתי"ם ואז ב-MSN ולפרידה מעיתונות ערך את עמוד הבית של NRG. הוא התחיל לעבוד בתחום הדיגיטל, הקים חברה, שבמסגרתה הוא מפעיל עמודים ומסייע ללקוחות בחשיבה אסטרטגית.
"אני מאמין בצדק חברתי חלוקתי ומעמדי", הוא אומר, "כשהייתי צעיר השיח לא היה קיים, עד לפני עשר שנים עוד העריצו פה טייקונים. בקיץ של 2011 היה לי אוהל, אבל לא הייתי בין המובילים, אפילו לא הכרתי אותם. שימשתי חובש קרבי במאהל החובשים, וישנתי שם איזה לילה או שניים".
החיים שלו התהפכו ב-2013, כשקיבל הזמנת עבודה סטנדרטית: להיות אחראי (בשכר) על הדיגיטל של ארגוני המטה למאבק הגז. "קיבלתי את ההצעה", הוא מספר, "אבל אמרתי שאני לא מאמין בעבודה רק במדיה או רק ברשת, אלא בעבודה במשולב, רשת עם שטח. פניתי לחברים פעילים, עשינו כמה מפגשים ושילבנו כוחות. כשלמדנו את הנושא וכבר היתה לנו אג'נדה מגובשת, קראו לי והודיעו שסילבן שלום הולך לחתום על ייצוא הגז תוך שלושה שבועות. הם רצו לעצור, אני אמרתי שאני לא יודע אם אפשר, אבל אפשר להילחם.
"היו לנו אנשי יח"צ, אבל בתקשורת המרכזית חסמו את הנושא. הבנו שצריך לגרום להם לכתוב, ויצאנו להפגנות מול הבתים של כל מי שאחראי לייצוא. כשאתה מגיע לבתים של שרים, הרבה אנשים, ומילאנו את הרשתות בדיווחים – הם חייבים להתייחס. פתחנו מהדורות, הצלחנו להציף את הנושא ולדחות את הייצוא. הדבר היחיד החשוב, יותר מחתימות של פוליטיקאים ובעלי הון, מהחוק ומכל מיני מתווים והחלטות – זו התודעה של הציבור. שם ניצחנו כבר ב-2013. הציבור יודע לאן הולך הכסף שלו ושמי שנהנה ממשאבים זה בעלי ההון ולא הוא.
"אחרי שלושה וחצי חודשים נגמר הכסף ואז הייתי צריך להתנהג כמו איש מקצוע ולהגיד סלמאת, אבל כבר הייתי בתוך העסק, וקראתי כל כך הרבה חומר והבנתי שזה שוד של משאבי טבע. התחלתי ללמוד חומרים מטורפים לגמרי על יחידות חום וכמה עולה דונם גז וטי-סי-אף, מה לי ולזה. לא יכולתי לעזוב, מה עכשיו? לפרק את קבוצת הפעילים? אז המשכתי, בלי המטה. מאז המאבקים משתנים ואנחנו עוד כאן".
אין פרוטוקולים, יש שחיתות
דורפמן – איש שקט ודי נחבא אל הכלים, שמתגורר בדירה שכורה בדרום תל אביב ויורד במשקל באופן עקבי מאז פרוץ המאבק – חי, נושם וכנראה אוכל בעיקר את מתווה הגז בכל רגע. היום הוא אחד הדוברים הבולטים של המאבק, וכנראה בגלל זה החליטו מתנגדי המאבק לפשפש דווקא בהכנסותיו הדלות ולנסות למצוא שם אינטרסים נסתרים (ראו טקסט מרכזי).
"עשיתי דברים שבחיים לא הייתי עושה", הוא מספר, "העברתי שיחת רחוב בירושלים, אני הולך ברחוב ומתחיל לדבר עם אנשים, זה לא אני. אחד הדברים שאני הכי משוגע בהם, גם ביחס למטה, זה השקיפות. בזמן שהיתה ממשלת מעבר חצי שנה ישבו יוג'ין קנדל ונציגי הממשלה עם טייקוני הגז בלי פרוטוקולים. הם לא שמעו אותנו, רק אותם ומישהו נתן הוראה: לא לכתוב פרוטוקולים. אולי ההחלטה הכלכלית הכי חשובה בעשור האחרון, אחת החברתיות הכי חשובות – ואין פרוטוקולים.
"לנו בכל ישיבת פעילים יש פרוטוקולים, לדעת איך הגענו לזה ומה אמרנו ומי אמר למי. שם יושב נציג רוה"מ, נציג שר האוצר, ראש המועצה לכלכלה, הסגן שלו, משרד האנרגיה, יו"ר רשות הגז, הסגן שלו, ורק כל מי שמתנגד למונופול – אורית פרקש, דייוויד גילה – לא משתתף. הביאו סגנים שהסכימו להחליף אותם, ומישהו נתן הוראה שלא יהיו פרוטוקולים. אין. דרשנו, ואין! יש סיכומי ישיבות שהציגו.
צילום: חיים רוזנברג
"מאז אני יוצא מדעתי: מה תשובה אמר לקנדל? מה אמרו אנשי אגף תקציבים? מי שאל, מי העלה שאלות חשובות של מדיניות אנרגיה? אני מוכן לקבל שלא היתה שחיתות, ואף אחד שם לא מצפה לתפקיד אחר כך – רק תגידו, מה היה? ומי נתן את ההוראה?זה אחד הדברים הכי מחשידים, שגורמים לי להבין שנעשו דברים בצורה לא ראויה. להחליט שאין פרוטוקולים זו שחיתות. אלה ישיבות הון-שלטון בלי שהציבור ידע מה נעשה שם, זה מה שאמרתי בשימוע הציבורי וזה מה שגרם להם להתפוצץ".
בשימוע הציבורי, שהתקיים ביולי, דיבר דורפמן על הפרוטוקולים הלא קיימים ובסיום דבריו הודיע כי אם מישהו מהיושבים בדיונים מטעם הממשלה יעבור לעבוד אצל חברות הגז, שאת שמותיהן מנה, תוגש נגדו תלונה פלילית. בהמשך הדיון התפרצו עליו גם קנדל וגם קוסטה בלוז, סגן מנהל רשות הגז הטבעי. בלוז אף הטיח שולחן ברצפה מרוב זעם. האירוע צולם, ברלב ודורפמן יצאו משם עם התיעוד המושלם של השימוע שלא היה.
מה אתה חושב היום על יצחק תשובה?
"הבעיה שלי היא לא אתו. אני כועס יותר על הפוליטיקאים חובבי ההון ממפלגות שונות (ברק, פואד, אולמרט, ביבי) שהביאו אותנו למצב כזה של שליטת הטייקונים בחיינו. עליו אני חושב שהוא איש ציני שמנצל את השיטה הישראלית. ההשתלטות על משאב הטבע וקיבוע המונופול הפרטי על מאגרי הגז, אם הדבר הזה יעבור, יהפכו אותו לחלק מרכזי מהשלטון בישראל. הוא יהיה שר האנרגיה האמיתי של ישראל.
"איך הגענו למצב שבו טייקון כמו תשובה לא רק שלא משלם את חובו לחברה, אחרי שלא החזיר 1.4 מיליארד שקל (כשאנחנו היינו עומדים לדין אם לא היינו מחזירים 1,400 שקל), אלא שבאותו זמן הוא המשיך לבנות מונופול? תשובה הבין שקשרי הון-שלטון הם מה שיביאו אותו לצבור עוד הון ועוד כוח בישראל, והוא מנצל את המצב הזה.
"הדרך שלו להגיע לשם, היא בין היתר בעזרת העסקת בכירי ממשל ובכירי מערכת אכיפת החוק לשעבר, כולם היו אמורים לפקח על הפעילות שלו, והיום הם מפקחים על הפעילות של בכירי הממשל הקיימים, ומשמשים להם דוגמה לכך שאם הם יהיו נחמדים למי שעומד בראש המונופול, גם הם יזכו בנתח ממה שיש לו לתת למי שנחמד אליו, על חשבון כולנו.
"אחד הדברים שהכי מעסיקים אותי זה לחשוף את תופעת הדלתות המסתובבות, ואת מי שמסתובב באותן דלתות.אנחנו עושים שיימינג למי שעבר לעבוד עם המונופול.
"אם כל אלה ששותפים למונופול הגז רוצים כסף עד שהם מסוגלים לדלג מהשירות הציבורי שבו פיקחו על המונופול, לעבודה בעבור המונופול, שלפחות יתמודדו עם העובדה שהיום אנחנו כבר מצביעים עליהם ויודעים שהם מושחתים.אם הם כל כך רוצים ללכת לישון במיטת קינגסייז יקרה, שיתמודדו לפני שהם נרדמים עם העובדה שאנשים כבר מבינים מי הם ומדברים על כך.המצפון שאולי יש לחלק מאלה שגם להם מתחשק לאכול מהעוגה, יפריע להם לנהוג באותה הדרך ולקחת לעצמם את החתיכה שמציעים להם.מהצד האחד יש את תשובה שמציע להם לאכול מהעוגה, ומהצד השני יש אותי ואת החברים שלי, שמטיחים להם אותה בפרצוף".
