קיר של מבנה ביפו, המשמש בשמונה השנים האחרונות בית חם לנערות ערביות בסיכון גבוה, קרס בשבוע שעבר. הבית החם פונה, והנערות מגיעות היום למבנה חלופי, מוקף נרקומנים וסוחרי סמים. לטענת אחת הפעילות בבית, שמיקומו המדויק שמור, הבנות הועברו למקום לא בטוח, שמסוכן בעבורן ממש כמו הסביבה שממנה הגיעו ומנסים להגן עליהן מפניה. הרשויות אינן מצליחות לתת מענה לבעיה.
הבית המקורי מושכר מחברת חלמיש, החברה העירונית לשיקום בתל אביב, ופעילותו ממומנת בתמיכת מחלקת הרווחה של עיריית תל אביב-יפו. הבנות מגיעות למקום שלוש פעמים בשבוע, מיד אחרי בית הספר, ומקבלות בו ארוחה חמה, מקום לשהות בו עד הערב ותמיכה. "אני לא יכולה לתאר במילים, כי הבית הזה זה החיים שלי", אומרת מ', בוגרת המקום, "זה חלק ממני. זה הבית הראשון שלי, לא השני. את יודעת, כל בנאדם עובר הרבה צרות, והמקום הזה חיבק אותי ולא נתן לי ללכת לאיבוד. אין לי מקום אחר".
חברת חלמיש היא החברה המשכנת, והמבנה עצמו שייך לחברת עמידר. "בשבוע שעבר קיבלנו צו פינוי כי הבניין מסוכן לדיירים", אומרת א', הפעילה בבית, "יש קיר חיצוני מחוץ לבניין, והקיר הזה נפל על שכנים בצד המערבי. זה לא קיר שקשור אלינו, זה בחצר מחוץ למבנה שלנו. בגלל זה, ובגלל המצב ומזג האוויר והגשם, שלחו לנו התראה. הגשמים שיגיעו עכשיו יגרמו לו להיות מסוכן יותר. פנינו לשכנים כדי להבין מה קורה, למה רק אותנו מפנים ואותם לא, והם אמרו שהם לא מפונים. כל אחד זורק על השני את האחריות – זה על חלמיש וחלמיש עליהם, כולם עם עורכי דין, ובינתיים הקיר הרוס. אף אחד לא מטפל בו".
מאז קריסת הקיר, הן מגיעות אל מקום שהוא ההפך הגמור מהבית שהן זקוקות לו – מרכז יום לקשישים עמוס ושוקק אדם, שהן קיבלו שני חדרים קטנים בתוכו, ואם לא די בכך, הוא מוקף נרקומנים וסוחרי סמים. א': "זה המיקום הכי לא בטוח לנערות. היינו בשכונה שבה השכנים תמכו בנו, שכונה נקייה ללא סמים. פה הבנות חשופות לנרקומנים, סמים, זה מה שמחכה להן כשהן יוצאות בחושך מהבית. אנחנו רוצים להרחיק אותן משם, ואנחנו מביאים אותן דווקא לשם".
מעמידר נמסר הערב בתגובה לפניית המקום: "העבודות יחלו עם פינוי הדיירים מהמתחם, ככל הנראה כבר מחר".
בשבילי זה אסון
"בבית החם יש מטבח, חדר עבודה ואולם גדול, חדר הנהלה וגינה, זה בית לכל דבר", מתארת תושבת השכונה שמתגוררת בסמוך ומכירה את הפעילות במקום, "הוא נותן חמימות ותחושה לנערה שזה בית, שזה מה שחסר להן. הן מתעסקות שם עם נערות בסיכון גבוה, שבאות מרקע מאד נמוך, או שההורים גרושים או שיש אלימות בבית, מקבלות אותן כשהן חוזרות מבית הספר, שלוש פעמים בשבוע, בכל פעם לשש שעות. הנערות מגיעות, האוכל שהן אוהבות מוכן להן במקום, יושבות ואוכלות ביחד, ואחרי הן זה נחות ויש להן הפעלות: קורס הגנה עצמית, חוג דרמה וקרמיקה, הרבה סדנאות על מנת לחשוף אותן לדברים טובים ולהגן עליהן, להעצים אותן, למנוע נישואים מוקדמים מדי".
ק', בת 21, בוגרת הבית: "זה בית שלוקח בנות במצוקה, זה מצווה, זה המקום היחיד ביפו רק של בנות, למה שייקחו את זה? למה שלא תהיה להן פרטיות? בשבילי זה אסון, באמת. הבנות ילכו לאיבוד. הבית הזה נותן. תאמיני לי, שהוא נותן מכל הלב והוא עוזר לך להיות משהו בחיים. הוא מלמד את הבנות איך להתמודד. בזמן בית הספר אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה בעולם החיצוני, מחוץ למסגרת. הבית הזה מלמד אותנו כדי שכשנצא נהיה חזקות".
סכנה. הבית החם לנערות ביפו | צילום: חיים הר־זהב
קולה של ק' רועד כשהיא מנסה לתאר מה הבית נתן לה: "סדנאות, אהבה, בנות, צחוקים, רוגע, ספורט, תאטרון, כתיבה, בישול, הגנה עצמית, הכל. אחרי שסיימתי התנדבתי ללמד את הבנות כתיבה. אני גאה שהתנדבתי ונתתי משהו לבית שנתן לי כל כך הרבה דברים. הייתי שמונה שנים שם, וגם עכשיו אני לא יכולה לעזוב. קשה לי לתאר שלא יהיו בנות בבית הזה. אני מתפללת שזה יחזור. כשאני מרגישה שאני הולכת לאיבוד, עד עכשיו, אני הולכת לבית".
איך הרגשת כששמעת מה קרה?
ק': "זה היה מאוד… אני ממש בכיתי כשהיא (מנהלת המקום – נ"פ) אמרה לי שסגרו את זה. נשבעת לך, נכנסתי להלם. פחדתי מהיום הזה. הרגשתי שיבוא יום ויקחו מהבנות את הבית הזה. לא רציתי להאמין לעצמי שהרגשתי שזה יבוא. הלוואי שיחזירו אותו".
"אין לנו מספיק מקום במבנה החדש שאליו העבירו אותנו", אומרת הפעילה א' בייאוש, "זה מרכז שנכנסים אליו 50-60 איש בכל יום, שבאים לפעילות יומית במקום. אנחנו באות למתחם שלהם. נתנו לנו שני חדרים, קטנים מדי, מחניקים, זה לא בית חם. כל פעם אנחנו מביאים קצת דברים מהבית הקודם, אבל אין לאן".
מה אמרו לכן מהרשויות? מי מטפל בזה?
א': "לא יודעים כמה זמן ייקח עד שיתקנו את הקיר. צריכים שהאנשים שאחראים על הקיר הזה ישפצו ונחזור לבית. אנחנו לא רוצים מקומות חלופיים, רוצים את המקום שלנו. הבנות אומרות שהן מתגעגעות לבישולים, לבית, אבל אין לי מה להגיד פה. אני צריכה להרגיע אותן ולהגיד שיהיה בסדר, אבל אין לי תאריך. בוגרת שהגיעה אל הבית בכתה. היא אמרה שהיא לא מבינה איך זה קרה".
הנרקומנים מתאספים ביום ובלילה
איאת אבו שמיס, פעילה ומתנדבת ברשימת יאפא למועצת העיר, נחשפה לקשיי הבנות כמתנדבת בשלוש השנים האחרונות, שבהן העבירה במקום סדנאות ואף נשארה בקשר עם חלקן. "חלק מהבנות מגיעות מבתים שבהם האב או האח מכור לסמים, בבית סוהר בעבר או בהווה, בית אלים בכל צורה שהיא", היא מספרת, "אלה בנות שמוכרות לרווחה. הן בדרך כלל חסרות מסגרת ותמיכה, והן מקבלות שם עזרה בשיעורים, חיבוקים. חלקן עברו דברים קשים מאוד ואין להן את המסגרת הזו של בית. חלק מהן מאוד רגישות לנושא הסמים כי הן חוו את זה. הן בעצמן לא השתמשו, אבל הן נחשפות לשם שוב במיקום החדש של הבית החם.
"כל הנרקומנים מתאספים שם, ובלילה המקום הזה לא בטוח לאף אשה, ובטח לא לנערה בסיכון שנחשפה מקרוב להתמכרות לסמים. לשים מישהי שעברה את זה במקום שמוקף נרקומנים יום ולילה – זה מזלזל. האימהות מפחדות לשלוח אותן למקום הזה. קשה להן ללכת הביתה כי כבר מחשיך, והן לא יכולות להגיע.
"בנוסף, הן מרגישות במקום החדש זרות וניכור. הן באו ממקום של הזנחה, ועכשיו הן מרגישות את ההזנחה גם מצד הרשויות. מחזירים אותן שוב לתחתית – זורקים את האחריות מאחד לשני. זה לא תורם למצב הנפשי או להתפתחות שלהן. הקשישים במעון לא מבינים מה הסיפור שלהן ולמה הן שם, ואי אפשר לספר להם את הסיפור. הן לא יכולות להיות חופשיות שם, הן נזהרות שלא יראו אותן, שלא יפגעו בהן. בבית הקודם יש אינטימיות, ופתאום הן במקום קר שאי אפשר אפילו לצאת ממנו לשאוף אוויר, כי בחוץ מסוכן".
מעיריית תל אביב, האחראית על הבית החם נמסר: "בית חם לנערות פעל עד לפני כשבוע ביפו, ופונה לאחר הוצאת צו 7 המורה על עזיבה מידית של המבנה עקב סכנה לשוהים בו. על מנת להמשיך במתן של רצף שירותים לנערות, נמצאה מסגרת חלופית במועדון לקשיש, שבה הנערות מקבלות את כלל השירותים של המסגרת הטיפולית התומכת.
"לא מוכר כי קיימת נוכחות גבוהה של נרקומנים וסוחרי סמים סביב המקום, והנושא ייבדק באופן מיידי. במקביל, אנו פועלים באינטנסיביות למציאת מסגרת חלופית ו/או לשיפוץ נרחב של הבית החם שיבטיח המשך פעילות בטוחה ותקינה במקום".
מדוברות חברת חלמיש נמסר בתגובה: "על פי מידע שהתקבל ממחלקת האחזקה בחלמיש, ביום 11.10.2018 התקבל מעיריית תל אביב צו לפינוי הנכס לצורך ביצוע עבודות במבנה מסוכן. הצו הועבר לטיפולה של עמידר, שהינה בעלת הנכס".