לפני חודשיים או שלושה שבו העיתונים וזעקו שמספר המשכורות הממוצע הנדרש לרכישת דירה בישראל זינק ל-148. אם חושבים על זה קצת, זה לא נשמע נורא. כולה 12 שנים. אם חושבים על זה עוד קצת, מבינים שהכוונה היא ל-148 משכורות שלמות. הישראלי נדרש לא להוציא גרוש במשך 148 חודשים כדי לרכוש דירה.
זה, אפעס, לא כל כך אפשרי. אנשים צריכים לאכול, להתלבש, לגור איפשהו במשך ה-12 שנים האלה. המפונקים מביניהם יילכו לקולנוע פעם בשלוש-ארבע שנים. צפונבונים אפילו ייסעו לחופשה פעם בעשור. אף אחד לא יכול לחסוך את כל השכר שלו. זה בלוף.
בפועל, אם ללמוד משהו מהשאלון שלנו, משק בית ישראלי מוציא על דיור 3,000 שקלים בחודש. 3,070, ליתר דיוק. המחיר של דירה ממוצעת, על פי בנק ישראל, הוא משהו בסביבות 1.25 מיליון שקלים. אם תשימו בצד 3,070 שקלים בחודש ותחיו בקרטון של איקאה, תוך 407 חודש יש לכם דירה ממוצעת. ארבעה חדרים בשיכון בפתח תקוה. 34 שנה ואתם שם.
אבל בינינו, למה להתפנק כמו יושבי בתי הקפה של פתח תקוה. בואו נחפש משהו טיפה פחות מנקר עיניים מדירת השיכון היוקרתית בפתח תקוה. נגיד, חיפה. בשביל להתפנק עם בתי הזיקוק של משפחת עופר בחיפה, תצטרכו להשקיע סכום צנוע 1.023 מיליון שקלים בלבד. 333 חודשים ואתם בפנים! בקושי 28 שנה.
אבל חיפה יוקרתית. צריך להגיד את זה. צריך לחפש משהו ארצי יותר עבור ה-3,070 שקל שלכם. באר שבע? 244 משכורות. בקושי 20 שנה. לא טוב לכם 20 שנה? איך ירוחם וחצור הגלילית? בקושי 370 אלף שקל. 120 חודש. עשר שנים והדירה שלכם. נשמע סביר. תגורו בקרטון, נגיד, שלוש שנים, תביאו את ההון העצמי הראשוני, ואת היתר תקחו במשכנתא. לתקופה קצרה. אפשר גם לגור בשכירות, למען האמת, ולחסוך ארבע-חמש שנים כדי להגיע לסכום ההתחלתי. אבל צאו עכשיו, כי הבן אדם ה-50 או ה-60 שיעשה את זה, כבר יתחיל להעלות את מחיר השכירות שם, בירוחם ובחצור הגלילית, ואז הלכה הקונספציה.
בנתונים תמיד יש שקרים גדולים שמחביאים אמיתות קטנות ואיומות. הנתונים שלנו, כמו הנתונים של הלמ"ס, בנק ישראל, OECD או משרד השיכון, מחביאים היטב חמישה או שישה עשירונים שפשוט לא יכולים יותר להגיע לדירה בישראל. הם מסתירים מאות אלפי משפחות שלא יכולות לשלם אפילו תמורת שירותי בריאות מינימליים. הם מסתירים את הפערים העצומים בהשקעות של המדינה ומשקי הבית בחינוך ילדים בין המרכז לפריפריה.
והם מסתירים גם את יהודה ושומרון. אתה לא צריך יותר להיות אידאולוג כדי ללכת לגור בשטח כבוש. אתה צריך להיות ריאליסט שמבין שזה המקום היחיד שבו תוכל להתבסס עם שכר ממוצע במשק: להגיע לדיור, להשקיע בילדים, אולי להזמין פה ושם איזה פיצה. שם זה אפשרי.
מספרים הם מספרים וממוצעים הם מספרים איומים במיוחד. אל תתנו להם להסתיר לכם את כל מי שאין בהם. ואלה רק מתרבים והולכים כאן במקומותינו, והפתרונות שהם צריכים למצוא כדי לקיים משפחה נהפכים לרדיקליים יותר ויותר. יאיר לפיד אומר שבשנה הבאה יהיה יותר טוב. רוצים ניחוש שלי? אל תעצרו את נשימתכם.
