כשאני אומרת גזענות אנשים נבהלים, וכשאני אומרת "גזענות ממוסדת" הם ממש מזועזעים ממה שיוצא לי מהפה. אז אפשר להירגע, זה לא כזה נורא. בישראל אין חוקים שאוסרים על נישואים בין-גזעיים ואין חוקים הכופים הפרדה בין שחורים ללבנים באוטובוס, אבל בהחלט יש גזענות ממוסדת שמפרידה בין עולים מאתיופיה ויוצאי אתיופיה בכלל לבין כלל החברה הישראלית.
הגזענות הממוסדת מתבטאת בהרחקתם השיטתית של העולים מאתיופיה מהציבור בישראל. כך, למשל, עולים מאתיופיה יזכו במענק דיור רק אם ירכשו דירה ברחובות מסוימים, על פי החלטת משרד הקליטה. בנוסף, הם מחויבים להתגורר במרכז קליטה במשך שנתיים שבמהלכן הם צריכים לסיים הליך הגיור. גם מכסות העלייה בשנים האחרונות ייחודיות לעלייה מאתיופיה (מאיזו עוד מדינה היו מכסות עלייה חודשיות?).
***
מכיוון שהעולים מוכוונים לשכונות מסוימות וילדים נשלחים לבתי ספר בהתאם לשכונת מגוריהם, נוצרים בתי ספר לאתיופים בלבד. בתי הספר האלה יכולים לגייס הרבה כסף בכל מיני צורות, כי הם יכולים לשלוח מלא תמונות של ילדים אתיופים מנוזלים ליהודים מאמריקה וכך להשיג תרומות. התוצאה היא שיש אינטרס כלכלי לבידודם של יוצאי אתיופיה, וכך צומחת קרן למענם תחת כל עץ פרי רענן.
מעבר לארגוני חברה אזרחית, גם עיריות ומוסדות ממשלתיים קלטו את הפוטנציאל והם מעדיפים לבודד את יוצאי אתיופיה כדי לגייס כסף. לא מזמן דיברתי עם חברה, עובדת סוציאלית בהכשרתה, והיא סיפרה לי שהיא לא פוגשת נערות אתיופיות במסגרות שיקומיות. הנערות האלה, כנראה, נמצאות במסגרות "ייחודיות" אף על פי שהן ילידות הארץ, או שההורים שלהן לא שולחים אותן כלל לשיקום בגלל חוסר האמון שלהם במערכת.
עולים לדשים מאתיופיה במרכז הקליטה בחדרה, מחכיםפ להגעתו של ראש הממשלה יצחק שמיר, 1991. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית.
***
בתחילת השבוע התראיין אְשֶטוּ מקונן ממרכז הקליטה בקריית גת בתוכניתה של קרן נויבך בעקבות הפגנה שערכו העולים במרכז נגד רשויות הקליטה. יחד עם מקונן התראיין גם העיתונאי אבי בלכרמן, שפרסם באתר "שיחה מקומית" ידיעה על ההפגנה במרכז הקליטה בקריית גת, בצירוף תמונות קשות ועדויות של העולים המתגוררים במקום. בלכרמן סיפר שהוא התקשה להבדיל בין מרכז הקליטה לכלא הפתוח-לכאורה "חולות".
יהודה שרף, ראש אגף קליטה ועלייה בסוכנות היהודית, שהתראיין גם הוא, טען שהם יודעים בדיוק מי מתסיס את העולים. תהיתי, למה שרף סבור שצריך "להתסיס" עולה שחי בחדר של 9 מ"ר ותולה כביסה בתוך הבית? האם הוא חושב שהעולים לא מבינים בעצמם שאין הגיון בכך שהם כלואים במרכז קליטה ומקבלים חשבון גז בגובה 700 שקל (בלון גז ב-150 שקל מספיק לי לשנה)?
התסיסה, טען שרף, "החלה על ידי עולים שנמצאים הרבה מאוד שנים בארץ והיו אמורים לעזוב את מרכז הקליטה אחרי שנתיים-שלוש. אמרנו לעולים, בואו נשוחח איתכם. הם לא רצו לשוחח עם מנהל מרכז הקליטה אלא עם מישהו מעל מנהל מרכז הקליטה". נויבך אמרה כי העולים מסרבים לדבר עם מנהל מרכז הקליטה מכיוון שהוא איים עליהם שהוא יחזיר אותם לאתיופיה. בתגובה אמר שרף: "אני מכיר את המנהל הזה מעולה, הוא בחור בן העדה, שהיה בשליחות באתיופיה, הביא את העולים לארץ, מלא רגישות". בקיצור, המנהל האתיופי בהכרח רגיש למצוקות העולים ומכאן שהעולה המוחה ממציא. אני למדתי מכך שרשויות הקליטה עוד לא קלטו שאתיופים יש מכל הסוגים.
שר החינוך יצחק נבון יושב ליד תלמיד אתיופי בבית ספר בחדרה, 1985. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית.
***
חוקים גזעניים אולי אין, אבל מציאות גזענית יש ויש. עד לא מזמן פעל במשרד החינוך אגף לקליטת תלמידים עולים שנועד לטפל ביוצאי אתיופיה באשר הם. כלומר, משרד ממשלתי שטיפל באוכלוסיה על פי צבע עורה. האגף נסגר בעקבות מחאה עיקשת, אבל גם היום יש אגף אתיופי במשרד הקליטה ובאתר האינטרנט שלו כתוב במפורש: "כל פעילויות האגף מיועדות לסייע להשתלבות העולים מאתיופיה בארץ. האגף נותן מענה לכלל יוצאי אתיופיה במדינת ישראל עולים חדשים וותיקים כאחד" (הדגשה במקור, א"י). כלומר, גם לכותבת הטור הזה. לאחרונה מנסים במשרד הקליטה להציל את השקלים האחרונים ולהמציא תוכניות חומש חדשות, לכאורה בשיתוף הציבור. הנה, הם כאילו אומרים, אנחנו מבינים ללבכם והפעם (אחרי 40 שנה) נעשה זאת כמו שצריך. רק לא ברור למה הם מצפים שהפעם אְשֶטוּ מקונן יאמין להם.
שולה מולה על בזבוז הכספים על גב האוכלוסייה האתיופית בדו"ח מבקר המדינה
תשדיר "רשויות הקליטה לא קולטות הן כולאות"
Watch Jewish Ethiopian Philanthropist in Comedy | View More Free Videos Online at Veoh.com
סאטירה
