מאבק הלומי הקרב הגיע הבוקר לבג״ץ: עתירה שהגישו נכי צה״ל הסובלים מתגובת קרב ופוסט־טראומה והוריהם, יחד עם עמותת ״בית חם לכל חייל וחיילת״, נגד הפליה ״היסטורית ומתמשכת״ מצד גופי ומדינה ובראשם משרד הביטחון, בין נכים בשל פגיעות פיזיות לאלו שפציעתם הנפשית אינה נראית לעין. ״החיים שלנו בפח. נראה לכם הגיוני שמשרד הביטחון נגד הלוחמים שלו, מה הולך פה?״, התפרץ אחד מהלומי הקרב לדבריה של נציגת משרד הביטחון. ״למה לעשות לנו את זה? אתם דוחים את המשפט הזה ואנשים מתאבדים. אל תדחו את המשפט הזה כי אנשים יתאבדו לכם פה״. בהערב פרסמו השופטים את ההחלטה ההיסטורית במסגרתה הוציאו צו על תנאי הדורש משר הביטחון, ראשת אגף שיקום נכים וקצין התגמולים ליתן טעם מדוע לא יפעלו לאלתר להסדיר את מעמדם ותנאיהם של הלומי הקרב.

באולם בית המשפט נראו בני כל הגילאים – פרצופים מוכרים מדיוני הכנסת לצד כאלה שפחות. היו שם מי שנפגעו בלבנון, בצוק איתן, במלחמת חרבות ברזל – עשור אחורה וכאלה מהשנה האחרונה. כולם ידעו לדקלם את התקנות, את הסעיפים, ואת מה שחסר בהם. כולם נשאו את אותו מבט עייף של מי שכבר הבינו בדיוק מה צריך היה להיעשות כבר לפני עשורים. "העתירה נוגעת ברמה המוסרית למי שהמדינה שלחה בשמה", פתח עו"ד יונתן קהת המייצג את הלומי הקרב העותרים. 

במרכז העתירה עומדות שתי דרישות: האחת, תיקון חוק הנכים כך שיכלול גם פוסט-טראומה, והשניה, החלת אותן הוראות שחלות על נכים בדרגת 100 אחוז פלוס גם על נכי פוסט-טראומה שהוגדרו על ידי אגף השיקום ככאלה שאינם ברי שיקום ומכונים ״נצרכים״. מדובר ברמת התפקוד הנמוכה ביותר ובמקרים הכי חמורים של תגובת קרב, לעיתים עד כדי אי-שליטה בסוגרים במהלך התקף. כיום נכי צה״ל המוכרים בדרגת נכות ברמת ״100 אחוז פלוס״, זכאים למענק בסך של כ-2.9 מיליון שקל לדיור, ללא קשר למצבם הכלכלי או לכושר ההשתכרות שלהם. להכרה בדרגת נכות 100+ זכאים אך ורק נכים פיזיים. לעומתם, פוסט־טראומטים ושהוכרו כנצרכים זכאיים למענקי דיור על סך 292 אלף שקל בלבד – עשירית מהסכום. 

״אל תתני להם למרוח אותנו״ 

“אל תתני להם למרוח אותנו, כבוד השופטת!” צעק מהקהל אחד מהלומי הקרב בזמן שנציגי משרד הביטחון ונציגי ארגון נכי צה״ל השיבו לטענות. חשוב לעמוד על האנומליה שהתקיימה הבוקר בירושלים – ארגון נכי צה״ל, מיוצג על ידי עורכי הדין מהשורה הראשונה, עומד וטוען לצד המדינה ונגד העותרים. הרי כפי שגם הודה עו״ד עידן קליימן, יו״ר הארגון, בתגובה לעתירה ״הארגון הוא העמותה היציגה היחידה על פי חוק של כלל נכי צה"ל, כולל נפגעי פגיעות פיזיות, נפשיות, ומשולבות״. כאן טמונה הבעיה המשמעותית ביותר בתוך המערך הסבוך של שיקום נפגעי כוחות הביטחון, אשר מהווה גורם מחולל למרבית סבלם של נפגעי פוסט טראומה ותגובת קרב. מערך שמנצח עליו ביד רמה היושב בראש הארגון, קליימן בעצמו. 

״הארגון פועל מתוך מחויבות לשוויון מהותי, ומייצג עקרון ׳שיח של צרכים׳ ולא ׳שיח של סיוע כספי או פיצוי על כאב וסבל׳. העתירה נועדה לכפות אחידות מלאכותית בין סוגי נכויות שונים״, טען קליימן בשם ארגון נכי צה״ל בתגובתו המקדמית לעתירה. לדבריו התקנות המסדירות את זכויות הנכים בזכאות 100+, הן ״אינן כלי לפיצוי כספי על סבל, אלא נועדו לתת מענה לצרכים הנדסיים-פיזיים של נכים עם פגימות פיזיות כגון בניית רמפות, התאמות למטבח, מקלחת, חדרי שינה, והרחבת פתחים, כדי לאפשר תפקוד בסיסי ועצמאות בסביבת המגורים״. לדברי קליימן ההבדלים בזכאויות נובעים משוני בצרכים של סוגי הפגיעות ולא מהערכת חסר של סבל. 

״אתם אומרים שהמענקים של אחוזי הנכות המיוחדים הם לא לפי גובה הנכות, אלא לפי הצרכים הפיזיים של הנכה, ולכן הצרכים שהתקנות מטפלות בהן מתאימים לנכים פיזיים ולא לפוסט טראומטים. אני לא בטוח שהטיעון הזה מסתדר״, הגיב השופט יחיאל כשר הבוקר במהלך הדיון לדבריו של נציג ארגון נכי צה״ל, עו״ד אייל בן-שושן. ״התאמה של דירה לא צריכה להגיע למספרים האלה, של 2.9 מיליון. יש נכים פוסט-טראומטים שמצבם הכי קשה שאפשר לחשוב. השאלה היא למה נכה פיזי שגם הוא במצב קשה נכלל בקבוצת החריגים, והוא, הפוסט טראומטי, לא״, שאל כשר את בן-שושן. ״התשובה שלך לא מסתדרת עם העובדות: יש קטגוריה אליה מישהו במצב קשה פיזית נכנס, ומישהו במצב קשה נפשית לא״.

חטא על פשע

הטענה המרכזית של העותרים היא שהתקנות מדירות באופן שיטתי נכים שפגיעתם נפשית. העתירה מצטטת את מחקר מכון מאיירס-ג׳וינט-ברוקדייל שנערך בשנת 2017, לפיו נכי צה״ל עם פגיעות נפשיות סובלים משיעורים גבוהים יותר של בעיות בריאותיות, קשיי תפקוד, בדידות חברתית ואובדן כושר עבודה, לעיתים אף יותר מנכים עם פגיעות פיזיות. ״אין הצדקה ליתן מענק מופחת לנכה מסוים רק כי פציעתו בקרב הייתה נפשית, ולא פיזית״, נטען בכתב העתירה. ״מדובר בהפליה בלתי מוצדקת שאינה תואמת את עקרון השוויון – שכן במקרים רבים ההגבלות הכלכליות והחברתיות של נפגעי תגובות קרב חמורות לא פחות מאלו של נכי צה״ל בעלי פגימות פיזית״.

״אתם כבר מבינים שלפוסט-טראומטיים יש צרכים מיוחדים, אז במקום ללכת לחקיקה אתם מזחילים אותם על רזי הבירוקרטיה׳״, בכירה לשעבר באגף השיקום

על פי קליימן דרישת העותרים בדבר הגדלת הסיוע לרכישת דירה היא ״סעד אנטי-שיקומי, כפי שנקבע בדו"ח ועדת שרשבסקי, שכן הדבר עלול לגרום נזק לתהליכי השיקום והשיפור הקליני של נפגעי פוסט-טראומה״. לטענתו הוועדה הדגישה כי לנפגעי נפש דרושים מענים נפרדים, מותאמים וגמישים, השונים מהותית מהסיוע הניתן לפגיעות פיזיות. בדיוני הוועדה השתתף קליימן עצמו, כך מספרים פעילים הלומי קרב, וייצג אותם, לכאורה בתור ראש הארגון. 

אלו הזקוקים למענה שאינו ניתן בחוק, יכולים לפנות לוועדות החריגים במשרד הביטחון שהוקמו כדי לבחון סיוע במקרים ״מיוחדים״ – כלומר שאינם כלולים בחוק הנכים. בעוד אלו עמדותיו, קליימן משמש בוועדות כמי שאמור לייצג את האינטרסים של כלל נכי צה״ל, ובהם גם את אלו של הלומי הקרב ובדגש על אלו ה״נצרכים״. הוועדות הן הוועדה המייעצת לדיור, שמטרתה לסייע בפתרונות דיור לנכים שלא עומדים בתנאים; הוועדה המייעצת לניידות; וועדת החריגים לזכאויות נוספות (ועדת למ״ד – לפנים משורת הדין), לה מוקנות סמכויות נרחבות להענקת תקציבים וסיוע בכלל התחומים – החל ממענקים כספיים לטיפולים אלטרנטיביים, ועד סיוע בהסדרת חובות.

״קלימן עשה כל מה שהוא יכול כדי שרק נכים על כסא גלגלים יקבלו את ה-100 אחוז פלוס. מי שמקורב לעידן הוא מי שמקבל״

לטענת בכירים לשעבר באגף השיקום ובוועדות החריגים, מדובר בכסת״ח לסטטוס קוו שמוכרח להשתנות. "זה למעשה חטא על פשע״, אומרת בכירה לשעבר באגף השיקום. ״ כבר מבינים שלפוסט-טראומטיים יש צרכים מיוחדים, אז במקום ללכת לחקיקה אתם מזחילים אותם על רזי הבירוקרטיה ושולחים אותם לוועדת למ״ד״, היא אומרת. ״יו״ר ארגון נכי צה״ל זכאי ל-100 אחוז פלוס, הוא עובד ומרוויח יותר ממני וממך״, אומרת הבכירה לשעבר. ״פוסט טראומטי לעומת זאת לא מצליח להחזיק עבודה ולא זכאי לעזרה, כי הוא זכאי ל-50 אחוז נכות רק כי מישהו החליט שאין דבר כזה 100 אחוז בנפש. כל מה שמנפנפים בלמ״דים זה בעיקר כיסוי חובות לפוסט טראומטיים, אבל צריך לעזור להם לצאת מהחובות שאגף השיקום מכניס אותם אליהם״.

מי שמקורב מקבל

״כמה אנשים יושבים בהנהלת ארגון נכי צה״ל?״, קטעה השופטת דפנה ברק־ארז את עו״ד בן שושן. ״21, שמונה מהם הלומי קרב״, השיב אך נקטע שוב על ידי השופטת שסימנה בחדות את ניגוד העניינים המובנה. ״הרוב נכים פיזיים. היו״ר שלכם, שחתום על התגובה המקדמית, זכאי לזכויות״. לדברי פעילים ששוחחו עם המקום הכי חם בגיהנום, ״קלימן עשה כל מה שהוא יכול כדי שרק נכים על כסא גלגלים יקבלו את ה-100 אחוז פלוס״, והוסיפו כי ״מי שמקורב לעידן הוא מי שמקבל״. לדבריהם, החלטות הוועדה נקבעות על ידי קליימן עצמו עוד לפני שהדיונים מתקיימים.  

״אני אבא לשני הלומי קרב קשים, וחלק מהדברים שנאמרים פה הם ממש שקר״, סיפר אחד העותרים, אבי אבוטבול, כאשר פנה ישירות לשופטים. ״אתם מדברים על ועדת חריגים. הוועדה (ועדת החריגים, א״פ וס״ת) דנה באופן אישי בבן שלי שלא בפניו, ובלי נציג שייצג אותו, והחליטה לדחות את הבקשה תיאורטית עד שמומחים מוועדת השיקום יקבעו את מצבו״. את המצב של בנו של אבוטבול העריכו שני מומחים שונים שקבעו כי יש להעניק לבנו את מענק הדיור הגבוה ביותר – 3.5 מיליון שקל, סיפר למקום הכי חם בגיהנום אבוטבול, המתגורר בצפון הארץ. במשרד הביטחון הציעו לשכן אותו בדירה של משרד הביטחון שממוקמת בערד. ״לא משנה מה יהיה מצבו של הלום קרב, הוא יכול להיות במצב הכי קשה שיש, פסיכוטי, מאושפז בבית חולים, הוא לא יוכל לקבל 100 אחוז, פשוט כי הוא חסום״.

״דיברתי עם מישהו ממרכז מהליכוד בראשון לציון שהוא מקורב מאוד לשר הביטחון, ישראל כ״ץ, וניסיתי לשכנע אותו שיעזור לי להגיע לכץ״, סיפר אחד הפעילים, גם הוא הלום קרב. ״הוא חזר אליי אחרי יומיים ואמר שכ״ץ לא מוכן לדבר איתנו בלי שארגון נכי צהל נמצא בתמונה״

הוועדות הוקמו בפברואר 2024, אולם לא נקבעו קריטריונים להפעלתן. ועדת למ״ד מתנהלת ללא קריטריונים מובנים וברורים לדחייה או קבלה של בקשות, ומבלי לספק דין וחשבון על החלטותיה. ״אין פרוטוקולים לוועדה, וזה בניגוד לחוק״, קבע אבוטבול בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום. ״מאחר ואין לה קריטריונים הנכה לא יודע למה הוא מקבל X ואחר מקבל Y, כששניהם באותה רמה של נכות". השופטת ברק־ארז נזפה בנציגת משרד הביטחון בנוגע לכך – "יש חוק חדש וחוקים צריך לקיים". 

מקורות ששוחחו עם המקום הכי חם בגיהנום סיפרו על משטר אימים שמגיע מלשכת ראש ארגון נכי צה״ל, שלכאורה נאבק בפעילים למען הלומי הקרב בניסיון לשמר את כוחו בארגון ואת כוחם של הנכים הפיזיים במשרד הביטחון על תקציביו השופעים. ״דיברתי עם מישהו ממרכז מהליכוד בראשון לציון שהוא מקורב מאוד לשר הביטחון, ישראל כ״ץ, וניסיתי לשכנע אותו שיעזור לי להגיע לכץ״, סיפר אחד הפעילים, גם הוא הלום קרב. ״הוא חזר אליי אחרי יומיים ואמר שכ״ץ לא מוכן לדבר איתנו בלי שארגון נכי צהל נמצא בתמונה״. משכך, תיארו, רבים מהם מעדיפים שלא לפנות לוועדה על מנת שלא לחשוף את פרטיהם האישיים ביותר בפני קלימן, עו״ד בהכשרתו, מחשש שיעשה במידע שימוש נגדם במטרה לפגוע במאבק הלומי הקרב.  

לא נראים לעין

בין 120 ל-150 נכים על רקע פוסט-טראומה מוכרים כיום בישראל כ״נצרכים״, אף אחד מהם לא זכאי לדרגת הנכות המיוחדת 100 אחוז פלוס. הסיבה נעוצה באותה אפליה היסטורית מתמשכת, שהותירה את נכי צה״ל הפוסט-טראומטיים מחוץ להגדרות הנכות של הנכים הפיזיים, שנכותם נראית לעין.

ב-2021 חוקק תיקון 32 לחוק הנכים שזכה לשם ״רפורמת נפש אחת״ המכונה בקרב הסובלים מתגובת קרב ״רפורמת השולל״, שכן בפועל רק שני סעיפים ממנה מומשו – דיור ורכב, אלו שמי שנהנה מהם הם נכי צה״ל בשל פגיעה פיזית, ובראשם כאלו עם 100+ אחוז נכות, ממש כמו עידן קליימן עצמו. 

בשנת 2023 מונתה על ידי משרד הביטחון ועדת שרשבסקי לבחינת צרכי הדיור של הלומי קרב ונכי צה״ל הסובלים מפוסט־טראומה. אחד מעקרונות היסוד שקבעה הוועדה גורס כי הסבל הנפשי ״אינו שונה במהותו מכל פציעה ומוגבלות נראית״. עבור העותרים זוהי הכרה רשמית של משרד הביטחון עצמו שההבחנה איננה מוצדקת, ומשכך יש לכלול אותם בתקנות דרגות נכות מיוחדות, קרי דרגות 100 אחוז פלוס.

ב-2021, בעקבות המקרה של איציק סעדיאן, חוקק תיקון 32 לחוק הנכים שזכה לשם ״רפורמת נפש אחת״. בקרב הלומי הקרב ידועה הרפורמה כ״רפורמת השולל״, שכן לכאורה היא נועדה לתת פתרונות גמישים ופרטניים למקרים ייחודיים שנופלים בין הכיסאות, אולם בפועל רק שני סעיפים בודדים ממנה מומשו – דיור ורכב, אלו גם שני הסעיפים שמי שנהנה מהם בעיקר אלו הם נכי צה״ל בשל פגיעה פיזית, ובראשם כאלו עם 100+ אחוז נכות, ממש כמו עידן קליימן עצמו. 

על אי-היישום התריע מבקר המדינה בדוח מפורט שפורסם בינואר 2024, בו נחשף כי מתוך תקציב של 1.5 מיליארד שקל שהוקדש ליישום הרפורמה בשנים 2021-2022, 62 אחוז כלל לא נוצלו. עוד הראה המבקר כי רק 64 וחצי מיליון שקל מתוך 461 מיליון שיועדו לטיפול בהלומי קרב נוצלו בפועל, וכי הרפורמה לא הושלמה בשלושת תחומי הליבה שלה: תיקון חוק הנכים ועיגון הטבות בחקיקה, הכרה במחלות נלוות ויצירת מערכות תקשורת נוחות להקלה על החיילים בתהליך ההכרה כהלומי קרב. 

לטענת באת כוח משרד הביטחון, להיעדר התקנות לא צפויה להיות השפעה שכן מדובר בהליך טכני ולא בקביעת זכאויות חדשות, ובכל מקרה אינה יודעת "לקבוע תאריך". ברק -ארז השיבה בעוקצנות כי מה שבעצם נאמר הוא "לא קיבלנו את החוק, אבל לא נורא״. גם השופט יחיאל כשר נזף ואמר ״יישום של תיקון 32 אין, וחלפו שנתיים״. ברק ארז־המשיכה ״אי אפשר להגיד ׳אנחנו עובדים׳״, אך את דבריה קטע הלום קרב שנכח באולם ״ובינתיים אנשים מתאבדים".