מזה שבועיים שנער בן 14 עם אוטיזם עצור בתנאים קשים, לטענת עורך דינו הוא סופג אלימות קשה הן מצד סוהרים והן מצד עצירים אחרים. אתמול (ד׳) אף קבע בית המשפט כי מעצרו יוארך עד ליום א׳ לצורך המשך החקירה שפרטיה חסויים תחת צו איסור פרסום. הקטין, תלמיד חטיבת ביניים ממרכז הארץ, אזרח ישראלי, בעל 100 אחוז נכות בשל מוגבלותו. לפני שבועיים הוא נעצר במהלך אירוע משפחתי ברמאללה, והועבר למתקן הכליאה במגרש הרוסים בירושלים בעקבות חשד לעבירות ביטחוניות.
"הוא לא ישן, לא אוכל, על רצפת בטון ללא מזרן או בגדים חמים. הוא ילד חולה, חסר ישע, שכל חייו תלויים בי", העידה אמו. "המשטרה מקבלת מדי בוקר נחקר מפוחד, מוכה, מוחלש, רעב, קופא מקור", אמר עו"ד יגאל דותן, המייצג את הקטין מטעם הסנגוריה הציבורית. לדבריו, אתמול פגש הקטין נציג מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים, שדיווח כי מצבו הורע עוד יותר. "ביקשנו לקבוע דיון דחוף בשל מצבו, אבל בקשתנו נדחתה".
על פי מחקרים ״אוכלוסיית הקטינים ואנשים עם מוגבלויות מסוימות הן שתי אוכלוסיות מועדות יותר להודאות שווא בחקירה פלילית״. חוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות, כמו גם האמון בגורם המוסמך ושאר מאפיינים מייחדים את אותן אוכלוסיות, וממקמים אותן בסיכון במהלך החקירתי. ועדת דנצינגר למניעת הרשעות שווא ותיקונן, שהוקמה כבר ב-2018, קבעה כי ״אם מדובר בחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, יש לאפשר לאותם חשודים להיות מלווים בידי סניגור במהלך חקירתם״. אז כיצד בישראל 2025 נער אוטיסט נמצא תחת חקירה בתנאים קשיים?
רוצים לעזור, לא לכולם
את המחקרים הללו מכירים היטב גם בממשלה, שכן הם מצוטטים בהצעת חוק ממשלתית שעברה בחודש מרץ בקריאה ראשונה ומקודמת בימים אלו לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. מדובר ב״הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה)״, אשר עוררה תגובות חיוביות במערכת המשפט, בסניגוריה, ובקרב פעילים לזכויות קטינים ובעלי מוגבלויות. על פי ההצעה תותר נוכחות עורך דין ומלווה עוד בשלב החקירה של קטינים ושל בעלי מוגבלות שכלית ונפשית.
על פניו אמורה הייתה ההצעה לקיים את מסקנות הוועדה, ו״להקנות זכות לנוכחות עורך דין בחקירה של קטינים ושל אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית הנחקרים כחשודים ואינם זכאים להיחקר על ידי חוקרי ילדים או חוקרים מיוחדים״. אלא שהמקרה הנוכחי חושף את הפער שלא עלה בדיון בחודש מרץ ומוחרג גם מהשיח של ארגוני זכויות בעלי מוגבלויות.
הממשלה מוכנה להסתכן בהודאות שווא ובפגיעה חמורה בזכויות אדם כל עוד קיים חשד שבעלי מוגבלות או קטינים היוו עליה איום. החוק מחריג עבירות בגידה, טרור ונשק, ובאותיות הקטנות להצעה הוחרגו גם מי שפרסמו ״תעמולה תבוסתנית״; הפיצו ״דעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב״; עודדו התאגדות שמטרתה ״למוטט את סדרי השלטון בישראל״, או עודדו מעשה ״שמטרתו המפורשת או המשתמעת היא המרדה״. תחת הסעיפים הללו נמצאים פעילי מחאה, מפגינים, עיתונאים ואפילו כותבי פוסטים קטינים או בעלי נכות שכלית או נפשית.
בנוסף הצעת החוק מחריגה עבירות ביטחון ועבירות טרור כהגדרתן בסעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה חוק המעצרים), שכוללות עבירות בגידה, עבירות נשק וכניסה לשטח צבאי. עוד הוחרגו מהזכות לנוכחות עו״ד, שנועדה למנוע הודאות שווא, גם מי שנחשד כי עודד לאחת מהפעולות הבאות: ״מיטוט סדרי השלטון בישראל במהפכה או במעשי חבלה״, ״להפיל בכוח או באלימות את הממשלה החוקית של ישראל או של מדינה אחרת, או כל ממשל מאורגן״, או ״להרוס נכס של המדינה או נכס המשמש למסחר בפנים המדינה או עם ארצות אחרות, או לפגוע בנכסים כאמור״. מדובר בסעיפים שמעלים חשש כי הם עלולים להיות מנוצלים לרעה ככלי שרת פוליטי בידי מי שמעוניינים להשתיק מחאות כנגד השלטון.