דוח של מרכז המידע למודיעין ולטרור שפורסם היום (ה׳) מעריך כי עדיין ישנה "נחישות מצד התנועה להמשיך במאבק המזוין נגד ישראל באצטלה של 'זכות חוקית ודתית להילחם בכיבוש'". הערכות צה"ל המצוטטות בדוח מבהירות כי נכון להיום עומדים לרשות חמאס בין 10 ל-20 אלף פעילים חמושים, עם ״מאות רקטות, חלקן לטווח בינוני", וכי הוא "עדיין מחזיק ביותר ממחצית מהמנהרות שהיו ברשותו עם תחילת המלחמה".
הדוח מגיע על רקע הפסקת האש בין ישראל לחמאס אשר ניצבת בפני משוכה קריטית. חלקים מהותיים בהסכם שמבוסס על "תוכנית עשרים הנקודות" של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אינם מקובלים על חמאס, ובראשם פירוז הרצועה ופירוק הארגון מנשקו. התכנית קובעת כי "כל התשתיות הצבאיות כולל מנהרות ומתקני ייצור נשק, יושמדו ולא ייבנו מחדש״, וכי ״יהיה תהליך של פירוז רצועת עזה תחת פיקוחם של פקחים עצמאיים".
מבחינת חמאס דרישה זו אינה מקובלת, אך גם מבחינת חלקים בציבור הפלסטיני. סקר שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ב-15 באוקטובר מצא כי 43 אחוז מהציבור הפלסטיני בגדה המערבית מתנגדים לפירוק חמאס מנשקו כצעד לסיום המלחמה, בעוד 36 אחוז תומכים בכך.
בכירי הארגון מצידם מציגים קו אחיד שהלכה למעשה מתעלם מהדרישה לפירוז, ומציג אותה כנתונה למשא ומתן פנים פלסטיני. בימים האחרונים שורה של בכירים בארגון הבהירו כי אין בכוונתם להתפרק מנשק "ההתנגדות״, כאשר הקו הרשמי של חמאס, כפי שהוצג על ידי בכירים, הוא שפירוק הארגון מנשקו יידון רק "עד להקמתה של מדינה פלסטינית". בינתיים נתניהו ושריו עברו למערכה הבאה – סיכול ועדת חקירה ממלכתית והנעת קמפיין בחירות, ולא נראה שיש מי שיאכוף את פירוז הרצועה הלכה למעשה.
חמאס הוא היום שאחרי
חמאס לא רק מסרב להתפרק מנשקו, אלא גם להשתלב בתוכנית ל״יום שאחרי״. בניגוד מוחלט לרוח תוכנית טראמפ, דיווח ״כאן 11״ חשף כי "חמאס משתתף בהרכבת הממשל הטכנוקרטי שינהל את רצועת עזה". הדבר עומד בסתירה ישירה לסעיף בתוכנית הקובע כי לחמאס לא יהיה כל תפקיד בשלטון.
בפועל, חמאס מצידו כבר החל לשקם את כוחו הצבאי, ולא עושה רושם שמדובר בארגון על סף פירוז. הדוח מצא כי מיד לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש מיהר חמאס לנצל אותה לטובת מאמצי שיקום הזרוע הצבאית. בטיעון של רצון ״לשמור על שלום הציבור", השיקו מנגנוני הביטחון של חמאס מבצע נרחב לאיסוף כלי נשק ותחמושת. הדוח מדגיש כי המבצע כלל איסוף "אלפי נפלים צה"ליים שיכולים לשמש לייצור חומרי נפץ ואמצעי לחימה".
מהלך זה תואם את דפוסי הפעולה של חמאס לאחר סבבי לחימה קודמים. בעבר, על רקע הקשחת האכיפה המצרית בגבול סיני, העתיק חמאס את הדגש מהברחות אמל"ח ל"ביסוס יכולות ייצור צבאיות עצמאיות", שנשענו לרוב על "ידע טכני שמקורו באיראן". ייצור זה נשען על חומרים דו-שימושיים (אזרחיים וצבאיים) שהוכנסו לרצועה דרך המעברים הרשמיים. כעת, מזהיר הדוח, תהליך השיקום העתידי של הרצועה "יחייב להכניס כמויות עצומות של ציוד בנייה וחומרי גלם דו-שימושיים", כגון בטון, מתכות וכימיקלים. הסכנה הגדולה היא שחמאס ישתלט על האמצעים הללו, שכן הם עלולים לספק מגוון אפשרויות ״לצרכים צבאיים".
אך גם הברחות הנשק לרצועה כמעט ולא פסקו. לפי נתונים שהוצגו ב-15 באוקטובר בועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בין החודשים אוגוסט עד אוקטובר 2025 בוצעו "קרוב ל-900 הברחות באמצעות רחפנים שחדרו משטח מצרים". דיווח ב״מעריב״ פירט כי חלק מכלי הנשק המוברחים ממצרים מועברים לאזור כרם שלום, "ומשם מוברחים לרצועת עזה באמצעות רחפנים".
במקביל, ישראל דורשת מארה"ב "שלא להתחיל בשיקום הרצועה לפני פעילות בשטח שתראה מוכנות של חמאס לפירוק מנשקו", וזאת במטרה למנוע מצב שבו כספי שיקום בינלאומיים וחומרים דו-שימושיים יזלגו למאמצי ההתחמשות המחודשים של חמאס, עוד בטרם התקבלה החלטה אסטרטגית על פירוזו. אולם ההערכה בדוח היא כי איראן, "המשענת האסטרטגית" של חמאס, "צפויה להמשיך ולמלא את תפקידה" בבניין הכוח המחודש של הארגון, וזאת "באמצעות סיוע כספי, אספקת אמצעי לחימה והעברת ידע והכשרות".
משחק כפול
סוגייה נוספת עלתה בהצהרה שנחתמה ב״פסגת השלום״ בשארם א-שייח', בה חתמו מנהיגי ארה"ב, מצרים, טורקיה וקטר על נכונותם ליישום תכנית טראמפ ״באופן שיאפשר שלום, יציבות וביטחון״. נוסח ההצהרה לא כלל אזכור לפירוק חמאס מנשקו או פירוז הרצועה, והעניק מרחב לפרשנות לגבי הצעדים האופרטיביים הנדרשים למימוש התוכנית. הדבר אילץ את הנשיא טראמפ להזהיר את חמאס בנפרד כי יינקטו נגדו צעדים נוקשים אם לא ימלא אחר סעיפי התוכנית, ואף איים כי יאפשר לישראל לחדש את הלחימה.
״יכולתה של חמאס לבסס מחדש את תשתיות הייצור הצבאי העצמאיות שלה ברצועת עזה תלויה גם באופי השלטון העתידי של הרצועה ובמידת יכולתו להתמודד מול חמאס״, ציין כותב הדוח, דרור דורון. ״העובדה שקטאר וטורקיה – בעלות ברית של חמאס המעניקות מחסה להנהגתו בחו"ל – הן נותנות החסות של הסכם הפסקת האש, עלולה להקשות על המאמצים לפרק את התנועה מנשקה״.
עדות למשחק הכפול של קטאר וטורקיה ברצועה הסתתרה בהצהרה המשותפת של אמיר קטאר ונשיא טורקיה, ארדואן, שניתנה אתמול (ד׳) בדוחא. על פי דיווח של סוכנות הידיעות הקטרית, בהצהרה התייחסו השניים לצורך להבטיח הכנסת סיוע הומניטרי, להשבת העקורים ולשיקום הרצועה, אך לא התייחסו לסוגיית הנשק ופירוז הרצועה.
״הנוכחות ברצועת עזה של ארגונים דוגמת ה-IHH הטורקי (שהוציא את משט המאווי מרמרה לעזה בשנת 2010 וכן את משט צומוד העולמי, ד״ז) המקורב לחמאס עלולה לספק לחמאס צינור ישיר להעברת כספים וציוד שיסייעו לשיקום הזרוע הצבאית ברצועת עזה בכסות של סיוע הומניטרי״, טוען דורון בדוח. מעורבותן של המדינות "עלולה לסכל את הקמתו של ממשל זמני שיוביל מאמצים כנים להגבלת פעילות חמאס ופירוק מנשקו". אזהרה זו קיבלה חיזוק ממומחים שהזהירו כי המדינות פועלות ללא תנאים מוקדמים, ובכך עלולות לקבוע עובדות בשטח שישמרו את שלטון חמאס.
השלב הראשון של עסקת החטופים אמנם מתבצע, אך כאשר תשומת הלב הציבורית נעה הלאה, השלב השני והאסטרטגי לביטחון ישראל נראה חסום. בקרב תושבים בעזה קיים חשש כי בדומה למרץ 2025, הפסקת האש הנוכחית "עלולה לקרוס בכל רגע".