יממות בודדות חלפו מאז החלה המלחמה עם איראן, ולצד המחירים הכבדים ברכוש ובנפש שהיא גובה, היא נושאת תג מחיר כלכלי כבד, אותו נאלץ כולנו לשלם מכיסנו. אתמול לפנות בוקר (א׳) העריך תא"ל במיל' רו"ח ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון וראש המערך הכלכלי של צה"ל, כי עלות שתי יממות הלחימה מול איראן מסתכמות בכ-5.5 מיליארד שקל. לדבריו מחצית הסכום הוקדש למכת הפתיחה – לרבות שעות טיסה וחימוש אווירי, והחצי השני הוקדש להוצאות הגנה – הכוללות את פעילות מערכות ההגנה האוויריות וגיוס מילואים.
לשם השוואה, במתקפה האיראנית הראשונה, באפריל 2024, נורו אל עבר ישראל כ-300 טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב״מים. על פי הערכות, עלות היירוטים באותו ערב עמדה על בין 4-5 מיליארד שקל בהערכות הגבוהות, לבין 2-2.5 מיליארד בהערכות הנמוכות.
אז במשימת היירוט אמנם השתתפו קואליצית כוחות של ישראל, בריטניה, צרפת, ירדן וארה״ב, אך נעשה שימוש נרחב בכלל מערכות ההגנה הישראליות, ובפרט בטילי ״חץ 2״ ו״חץ 3״, שעלותם מוערכת בכ-2.5 מיליון דולר לטיל. באותה מתקפה ישראל השתמשה גם במערכת ״קלע דוד״ המיועדת ליירוט רקטות כבדות, כטב״מים וטילי שיוט בעלות של מיליון דולר לטיל, וכמובן במערכת ״כיפת ברזל״ שעלותה כ-50 אלף דולר לטיל.
ברור כשמש כי במערכה הנוכחית עלות היירוטים גבוהה בהרבה. ההערכה של עמינח לפנות בוקר יום ראשון, ה-15 ביוני, הייתה נכונה לכ-300 טילים ששוגרו אל עבר ישראל. מאז נורו עוד כ-150 טילים, במהלך יום ראשון והלילה, ולפנות בוקר יום שני עם הפגיעה בתל אביב ופתח תקווה, וסה״כ כ-450 טילים בליסטיים ועוד כ-100 כטב״מים שוגרו לעבר המדינה.
״חוסר וודאות למלחמה״
עשרה ימים לפני פתיחת מבצע ״עם כלביא״ בדיון ועדת הכספים שנערך ב-3 ביוני, ועסק ב״השפעות תקציביות של המלחמה״, הבהירו נציגי האוצר כי ״המשך הלחימה בעוצמה הנוכחית צפוי להביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות״. עוד טרם המערכה הנוכחית כלכלת ישראל עמדה בפני חריגה מהתקציב, שממילא הביא עמו גזרות כלכליות קשות שאזרחי ישראל נאלצים להתמודד עמן. אלו כבר שנתיים, מאז פרצה מלחמת ״חרבות ברזל״, נעשות כבדות יותר ויותר מתקציב לתקציב.
יעד הגירעון שנקבע ל-2025 עומד על 4.9 אחוז מסך התקציב. ממנו 0.2 אחוז, כ-4.2 מיליון שקל, הוגדר כ״רכיב חירום״, זאת ״מכיווון שיש כיוון שיש חוסר וודאות למלחמה״, כפי שהסבירה בדיון תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
על פי בדיקת המקום הכי חם בגיהנום, מאז ראשית מבצע ״עם כלביא״ ועד היום (ב׳) עלות המערכה באיראן נאמדת בכ-8.25 מיליארד שקל, רק על הוצאות צבאיות של הגנה והתקפה
לוי-בונה הבהירה כי אותו רכיב חירום מיועד להמשך מימון האזרחים המפונים בכ-1.2 מיליארד שקל, והיתר, כ-3 מיליארד שקל, יועד למבצע ״מרכבות גדעון״ בעזה ולמימון עשרות אלפי צווי מילואים ששוגרו לקראת הרחבת הלחימה ברצועה. מלחמה עם איראן לא הייתה כלולה במסגרת הנוכחית. על פי בדיקת המקום מאז ראשית מבצע ״עם כלביא״ ועד היום (ב׳) עלות המערכה באיראן נאמדת בכ-8.25 מיליארד שקל, רק על הוצאות צבאיות של הגנה והתקפה.
הערכות אינן כוללות את עלויות הנזק ברכוש שנגרם מהתקיפות האיראניות. הבוקר הודיעה רשות המיסים כי מאז תחילת המבצע התקבלו במוקדי קרן הפיצויים (מס רכוש) 9,900 תביעות, מהן 8,549 בגין נזק למבנה, 668 מבגין נזק לרכב, ו-683 בגין נזק לתכולה ורכוש אחר. בנוסף, כך נמסר בהודעת רשות המיסים, 2,695 איש פונו מביתם נכון להיום בבוקר.
הוצאות המלחמה מול איראן צפויות להטיל על אזרחי ישראל, או לפחות על אלו שאינם נמנים על קבוצות האינטרס בקואליציה, מכה אנושה שקשה להעריך מתי, ובעיקר כיצד, נקום ממנה
העתיד הנראה לעין צפוי להיות אכזרי עבור רבים מאזרחי ישראל. המחיר הכבד שהוטל על הישראלים טרם המערכה מול איראן, והתבטא בעליית מיסים וקיצוצים נרחבים בתקציב משרדי הממשלה ובעקבותיו קיצוץ בשירותים שמקבלים האזרחים, מתגמד לנוכח העלויות המשוערות של המערכה הנוכחית מול איראן.
לפני שמסתנוורים בזוהר ההצלחות של צה״ל באיראן, לפני שבאולפנים מזדרזים שוב לתת לממשלה קרדיט בצ׳ק פתוח – ראוי לזכור: את החריגה התקציבית ערב המלחמה היה אפשר למנוע. הארכת המלחמה נעשתה משיקולים קואליציונים של נתניהו ובלחץ המפלגות המשיחיות. הביזה של התקציב על ידי המפלגות החרדיות ועל ידי המפלגות המשיחיות לא הופסקה לרגע, להפך. תקציב 2025, שכלל גזרות שחלו בעיקר על הכיס של האזרח הקטן והובילו לקיצוץ בתקציבי רווחה, חינוך, ובריאות ולעליית מחירים בלתי נסבלת. הוצאות המלחמה מול איראן צפויות להטיל על אזרחי ישראל, או לפחות על אלו שאינם נמנים על קבוצות האינטרס בקואליציה, מכה אנושה שקשה להעריך מתי, ובעיקר כיצד, נקום ממנה.