רק שלושה שבועות אחרי שהוקמה מנהלת "אופק צפוני" נפגשו אתמול נציגיה לראשונה עם ראש מועצת גליל עליון, גיורא זלץ, לפגישה שארכה כשעה. למרות שלפגישה הגיעו נציגי מערכת החינוך והרווחה במועצה, מהפגישה עלה כי סמכויותיה של המנהלת, שפועלת תחת משרד הביטחון, מסתכמות בנושאים ביטחוניים בלבד. בכל מה שקשור לנושאים אזרחיים, הצפון נשאר מופקר.
נציגי המנהלת דיברו עם זלץ על תוספת לציוד של כיתות הכוננות ועל שיקום ראשוני של התשתיות האזרחיות שנפגעו, בין השאר כתוצאה מפעילות צה"ל, כמו גם על שיקום עמדות התצפית הצה"ליות ביישובים. בתחומי המועצה נמצא היישוב המופגז מנרה, שכמחצית מבתיו נפגעו וגם מרגליות, מלכיה ומשגב עם המטווחות.
לדבריו, מה שלא היה על השולחן בפגישה הוא תקציב ותוכנית סדורה. "זה לא הזמן למפות תשתיות ונזקים", הוא אומר. "כרגע אי אפשר להגיע לשם לבדוק, ובטח לא לשקם כשטנקים עוד עוברים על הכבישים והשבילים. לגבי כיתות כוננות, כרגע אנחנו מסודרים כי השקענו בזה כספי מועצה".
בזמן שרבש"ץ מנרה מתחנן בפני משרד הביטחון לקבל מיגוניות לחיילים, מנהלת אופק צפוני לא כללה את נושא המיגון בין סמכויותיה. "המועצה הביאה חלק מהמיגוניות למנרה", אומר זלץ. "והמנהלת בכלל לא דיברו על זה. הם מדברים על מכולות של ציוד לחימה וכוח צבאי קטן בחלק מהישובים ושיקום התשתיות וזהו".
כבר ב-11 באוקטובר הוקמה בהחלטת ממשלה מנהלת "תקומה", המסייעת ליישובי העוטף בכל הנושאים שעומדים על הפרק: מהמגורים הזמניים ועד השיקום. לרשותה עומדים אמצעים ותקציבים ארוכי טווח. אם היה מי שחשב שמנהלת אופק צפוני תציע את אותן הפתרונות, הוא התבדה במהרה.
"לפני חודש היה אצלנו טל בסכס, פרויקטור אזרחי לשיקום העורף ללא סמכות, אחריות או תקציבים", אומר זלץ. "הוא נבחר מטעם המדינה לטפל במשהו, אפילו לא הבנתי מה. הוא היה פעם אחת ולא חזר מאז. אין גוף מסודר שמתכלל את הנושאים במגזר האזרחי בצפון כמו תקומה בדרום. אני מחכה שיהיה גוף שיש לו הגדרת סמכות ברורה ותקציבים ברורים, שיודעים מה לעשות איתם. אני אסתדר לבד ברגע שיהיו תקציבים".
"הספיק לי ממנהלות", אומר דוד אזולאי, ראש מועצה מקומית מטולה. "זה עניין של סחבת, בזבוז כספים, ג'ובים למקורבים ובירוקרטיה מיותרת. אמרתי לנציגי המנהלת שלא אעבוד איתם. משרד הביטחון, כמו בשגרה, יכול לתקשר איתי באופן ישיר, לא צריך מתווך".
ראש מועצת מטולה: "אמרתי לנציגי המנהלת שלא אעבוד איתם. משרד הביטחון, כמו בשגרה, יכול לתקשר איתי באופן ישיר, לא צריך מתווך"
ראש מועצת מרום גליל עמית סופר הודיע גם הוא לאנשי המנהלת שהוא דוחה את הפגישה המתוכננת להם. בני בן מובחר, ראש מועצת מבואות חרמון אמור להיפגש עם הנציגים השבוע והפגישה של ראש מועצת מטה אשר משה דוידוביץ מתוכננת ליום חמישי הקרוב, כחודש אחרי הקמת המנהלת. תחת אחריותו של דוידוביץ נמצאים שמונה יישובים שפונו בשני סבבים. בשבוע שעבר פורסם כי הוא מנסה לקדם עצמאית יוזמה לפתרון קבע לאלפי התושבים. לפי הפרסום בגלובס, את היוזמה הוא מקדם מול פורום המנכ"לים.
בינתיים, גם יוחאי וולפין, מנהל הקהילה של מנרה לא מחכה למנהלת, ומחפש בעצמו פתרון קבע לתושבים שפוזרו בין בתי מלון ובתים שכורים, במטרה לקבץ אותם במקום אחד. "אני לא מחכה שהמדינה תפנה אלי", הוא אומר. "אני מכין את השטח וחושב על אופציות, מסתובב בקיבוצים ובודק אפשרויות למימון לשהייה ארוכה. יש קיבוצים שרוצים לארח, רק חסר תקציבים וסיוע בלוגיסטיקה".
בכוונתו של זלץ להחזיר בקרוב את תושבי היישובים שאינם ממוקמים על גדר הגבול, ולמצוא פתרונות עבור שאר התושבים בשטחי המועצה. כרגע, מכספי המועצה, מוגנו 35 כיתות ב-12 בתי ספר. "אם המדינה לא תעזור, אנחנו נמצא את הדרך", הוא אומר.
ארנה, תושבת מנרה, סירבה להתפנות בשבועיים הראשונים של המלחמה. היא רצתה להישאר ביישוב, לדאוג לחיילים לאוכל ולציוד, לשלוח תרופות לקשישים שלא התפנו ולטפל בחיות המחמד שנשארו מאחור. בזמן שיצאה לעזור למשפחה ביישוב, ביתה נפגע מהדף של טיל נ"ט שנפל סמוך.
היא עברה לאליפלט, משם לגושרים ובסוף מצאה את עצמה בשטח חקלאי ליד כרכום, עם בקתה קטנה, סככה וחצר אשר עשתה ממנה בית. "היה לי רגע עצוב עד שהבנתי שאת המקום הזה צריך להפוך לבית לזמן לא מוגדר. הבית הגשמי שלי, אין לי מושג מה איתו ולא אכפת לי מהפגיעה", היא אומרת. "זה רק רכוש, חפצים, העיקר שאנשים בריאים. הבית הוא מנרה, לא החפצים שאספתי. אם ישראל חפצת חיים, אנחנו חייבים לחזור למנרה".