עו״ד אביטל בן-שלמה, לשעבר ראש צוות מחקרי מדיניות חינוך בפורום קהלת, מונתה בחודש ינואר לתפקיד המשנה למנכ״ל משרד החינוך על ידי השר יואב קיש. לבקשת ״שקוף״ ו״המקום הכי חם״, פרסם משרד החינוך את יומן הפגישות של בן-שלמה. עיון בו מראה תמונה ברורה על האופן בו בן-שלמה מצליחה להטמיע את האג׳נדות של פורום קהלת במערכת החינוך.
במסגרת עבודתה בפורום קהלת פרסמה בן-שלמה את המחקרים "אוטונומיה בית ספרית", "אוטונומיה ובחירה במערכת חינוך פתוחה" (עם ד"ר יצחק קליין), וב"טיוב האסדרה (רגולציה, ש.ג) בישראל". המחקרים מקדמים מהלכי הפרטה של מערכת החינוך ובתי הספר, בין היתר באמצעות הענקת סמכויות למנהלים בנוגע להעסקת צוותי ההוראה ומעבר למודל העסקה בחוזים אישיים.
בנוסף, המסמכים שכתבה תומכים בביטול אזורי הרישום הגאוגרפים לבתי ספר, תוך מתן בחירה חופשית לתלמידים ולהורים להחליט באיזה מוסד ילמדו, על פי נתוני קבלה ופרמטרים נוספים העלולים לפגוע בשוויון ההזדמנויות ולהעמיק את הפערים החברתיים.
בתחילת השנה נחשפה מעורבותם של אנשי פורום קהלת בקידום חקיקה להחלשת מערכת המשפט, בין היתר באמצעות קובץ חקיקה סדור שהוגש לשר המשפטים יריב לוין בחודש ינואר וקודם על ידי הממשלה במסגרת הרפורמה המשפטית. מלבד תחום המשפט, אנשי הפורום פועלים לקידום אג׳נדות שמרניות ונאו-ליברליות גם בתחומים נוספים, בהם החינוך.
מתוך יותר מ-600 פגישות ואירועים המתועדים ביומן של בן-שלמה, 20 אחוז – יותר מ-120 פגישות – הוקדשו לקידום העסקה של מורים בחוזים אישיים. יותר מ-70 מהפגישות שקיימה עסקו בקידום תוכנית גפ"ן לגמישות פדגוגית ניהולית, שנועדה לאפשר למנהלים אוטונומיה בבחירת תכנים משלימים ופעילויות חוץ. בפועל המערכת מאפשרת כניסה של תכנים שנויים במחלוקת המועברים על ידי גופים המחזיקים בעמדות שאינן הולמות את ערכי החינוך הממלכתי החילוני.
יומנה של בן-שלמה מראה כי דלתה נותרה פתוחה עבור חוקרים בפורום קהלת, קולוגות שלה לשעבר, גם בתפקידה החדש. בשבעת החודשים מאז נכנסה לתפקיד ועד ה-1 בספטמבר (תקופת הבדיקה שערכנו), היא נפגשה באופן רשמי עם לפחות ארבעה חוקרים בפורום קהלת.
יומנה של בן-שלמה מראה כי דלתה לחוקרים בפורום קהלת, קולוגות שלה לשעבר, נותרה פתוחה גם בתפקידה החדש
אחד מהם הוא אברהם (אברום) תומר, שמחקריו מקדמים העסקה של מורים באמצעות חוזים אישיים. בן-שלמה פגשה גם את ד"ר יצחק קליין מפורום קהלת, פגישות שעסקו בעניין "תקצוב מוסדות חינוך". פגישתה עם עו"ד צביה שיף עסקה ב"ערכים בחינוך" ועם תרצה אטיה דנה בחינוך בגיל הרך, תחום התמחות של אטיה שעל אודותיו פרסמה גם מחקרים בקהלת.
חיפוש ביומנה לא העלה מפגשים עם נציגי מכוני וגופי מחקר מרכזיים אחרים העוסקים בתחום מדיניות החינוך וההוראה בישראל, או כאלה החולקים על העמדות והמסקנות של פורום קהלת.
הסוף לארגון המורים?
בחודש אוגוסט האחרון דווח כי פעילותה של עו"ד בן-שלמה הובילה לגיבוש מתווה העסקה בחוזה אישי במשרד החינוך, שיוגבל לעת עתה ל-6 אחוז מכלל עובדי ההוראה, ולפיו בעלי תואר שני ומעלה יועסקו במשכורת התחלתית של 15-16 אלף שקל, בין אם יש להם תעודת הוראה ובין אם לא. זאת לעומת המשכורת ההתחלתית של מורה המועסק כעובד מדינה על ידי משרד החינוך, שהיא נמוכה בכ-50 אחוז.
המתווה המוצע עולה בקנה אחד עם האג'נדה של פורום קהלת כפי שהובעה בנייר מדיניות של מכון המחקר, אותו חיבר אברהם תומר: "מודל העסקת המורים בישראל ושיפור מערכת החינוך". במסמך מוצעים שני מודלים להעסקת סגל הוראה: מודל מונחה-קריירה ומודל מונחה פוזיציה.
במודל הראשון עובדי הוראה מתחילים יתוגמלו בשכר נמוך שעלייתו תלויה בעיקר בצבירת ותק, באופן די דומה למודל הנהוג כיום במערכת החינוך. במודל השני, מונחה הפוזיציה, בית הספר רשאי למצוא מורה למשרה ספציפית על פי צרכיו, ומועמדים יוכלו להתמיין לתפקיד הוראה ללא קשר לוותק שצברו, למשרה מלאה או חלקית, ולזכות לשכר גבוה מזה של מורים מתחילים במודל הראשון.
״החינוך הוא תחום קבוצתי וחוזים האישיים מפרקים את הקבוצה ואת הערבות ההדדית ובכך מפרקים את החינוך. חינוך לא יכול להתקיים באופן שכל אחד לעצמו״, מסבירה סמדר מורס מנהלת בית הספר היסודי ״נופים״ בראש העין וחברה ומייסדת תנועת ״אחד בספטמבר״ לקידום החינוך בישראל.
״החוזים האישיים נתונים לחסדי הפופוליזם. מדובר בתהליך הפרטה בוטה שיפגע בקביעות היחסים והקשר בין המורה לתלמיד, שחשוב כל כך למהלך החינוכי".
בספטמבר 2022 התקיים כנס במכון ון-ליר בנושא "המחלוקת על הצעות פורום קהלת בתחום החינוך". בין המשתתפים בכנס היו גם נציגי פורום קהלת – ד"ר יצחק קליין, אברום תומר וגם עו"ד אביטל בן-שלמה. "אנחנו תופסים מוסד חינוך ציבורי כמוסד שקודם כל נהנה מתקצוב ממשלתי מלא״, אומרת בן-שלמה. ״זה לא אומר שהוא לא יכול לקבל תקציבים ממקורות אחרים. הוא יכול להגדיל אפילו בעשרות אחוזים את התקציב שלו מתשלומי הורים, מהרשויות המקומיות, מתרומות". בחזונה של בן-שלמה הממשלה תתקצב את בתי הספר באופן שווה, אך אלו יוכלו לגייס כספים נוספים ככל שיצליחו.
עוד הוסיפה כי השאלה שנותרה פתוחה היא שאלת הבעלות על המוסדות החינוכיים. ״בית ספר יכול להיות בבעלות של המדינה או בבעלות אחרת", כלומר, בעלות פרטית מלאה על בתי ספר, גם אם תקציב הליבה שלהם יגיע מהקופה הציבורית. תהליך ההפרטה של מערכת החינוך כפי ששירטטה אותו בן-שלמה, מצייר תמונת עתיד בה הרווח הכלכלי של מוסדות החינוך יהפוך לעיסוק מרכזי.
יחד עם התכנית למתן אוטונומיה בהעסקת סגל ההוראה מדובר בחזון שיעמיק את הפערים בחברה הישראלית. בתי ספר חזקים יוכלו להעסיק את המורים הטובים ביותר, בשכר גבוה ולהציע לתלמידים לימוד בכיתות קטנות יותר. בנוסף, קבלת תרומות פילנטרופיות, עלולה להכניס למנהלים ולבתי הספר שיקולים זרים שיהלמו את האינטרסים של בעלי ההון והחברות התורמות.
מפלגת נעם בבית הספר
מערכת גפ"ן היא חלק מרפורמת הגמישות התקציבית שהוכנסה לבתי הספר, ומאפשרת רכישת תכנים משלימים חיצוניים, בהתאם להחלטת המנהלים. העיסוק הרב של עו״ד בן-שלמה במערכת – ממוצע של עשר פגישות בחודש שהוקדשו לגפ״ן – מצביע על החשיבות שהיא מייחסת לה.
מטרתה של מערכת גפ״ן היא לאפשר למנהלים עצמאות בבחירת התכניות החינוכיות בהתאם לתפיסתם. היא כוללת מאגר של כ-20 אלף תוכניות שונות העוסקות בנושאים מגוונים, החל מחיזוק הזהות היהודית ועד קידום סבלנות לקהילת הלהט״ב.
לטענת משרד החינוך ״כל תכנית המוגשת למכרז המאגר נבדקת לעומק, הן בבדיקה פדגוגית הנעשית על ידי הגורמים המקצועיים הבוחנים כל הצעה בהתאם לתנאי הסף. והן בבדיקה מינהלית״. אלא שבדיקת ״המקום הכי חם״ מראה כי גם ארגונים המקדמים אג'נדות שנויות במחלוקות נמצאים במאגר.
כך ארגון ״שירת ישראל״, המזוהה עם הרב טאו, מנהיגה הרוחני של מפלגת ״נעם״, מציע תכנית חינוכית במערכת גפ״ן. גם ארגון ״ראש יהודי״ של הרב ישראל זעירא, מי שאחראי לסערת התפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף ביום כיפור האחרון ומי שהעיד כי הוא גאה בהדתה שארגונו מקדם, מציע תכנים משלימים לתלמידי בתי הספר. ארגון נוסף שנמצא במאגר הוא ״מכון פוע״ה – פוריות ורפואה ע״פ ההלכה״, שמיוחסים לו הדרת נשים, התנגדות להפלות וקידום טיפולי המרה.
ארגון ״ראש יהודי״ של הרב ישראל זעירא, מי שצוטט אומר כי הוא גאה בהדתה שארגונו מקדם, מציע תכנים לתלמידי בתי הספר
״המערכת מקנה הרבה כוח למנהל להכניס אג׳נדות אישיות, הן יכולות להיות אג׳נדות שמרניות או אג׳נדות ליברליות", אומרת מורס. "הבעיה העיקרית היא שאין פיקוח על המנהלים, והם יכולים לבחור את התוכניות לפי תפיסתם האישית.
״זו היא מערכת טהורה של הפרטה. הספק מגיע בראייה כלכלית, הוא רוצה להרוויח כסף, הוא מספק ואני קונה. המערכת הזו מכניסה את העולם הכלכלי הזה לבתי הספר, וכך בית ספר חלש בפריפריה לא יוכל להזמין תוכניות כמו בית ספר חזק במרכז".
במכתב שנשלח מארגון מנהל בתי הספר ״מנהיגים״ לשרת החינוך לשעבר יפעת שאשא ביטון באוגוסט 2022, נטען כי המערכת מסורבלת וגוררת התעסקות בירוקרטית רבה, המאלצת את המנהלים להשקיע מזמנם במילוי טפסים במקום בניהול בית הספר.
״חלק גדול מהתקציב הוא תקציב קשיח, שהמנהלים מחויבים לרכוש, ומכאן שמידת הגמישות אינה אמיתית״, נכתב במכתב, ״העברת הכספים לבתי הספר בפעימות פוגעת באפשרות לבנות את תוכנית העבודה השנתית, שכן לא ניתן ליצור התחייבויות עתידיות כל זמן שהכסף אינו קיים בחשבון״.
״המערכת יוצרת תמריץ ליצירת תכנים בעלי ערך מוסף במחיר יקר ולשווק אותם לבתי הספר באופן פרטי. זו אחת מתופעות הלוואי של התכנית, שהיא העלתה משמעותית את מחירי התכניות״, אומר יואב פרידן מנהל תיכון עירוני א׳ לאמנויות בתל אביב.
בחירה חופשית, לעשירים
נושא מרכזי נוסף שמקדמת בן-שלמה הוא ביטול אזורי הרישום הגאוגרפים. מי שהצביע על אתגרים בגישה של נציגי קהלת היה דני בר-גיורא, לשעבר מנהל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. בר גיורא כיהן בעבר כמנהל בית ספר לאומנויות בירושלים, עיר בה קיימת להורים אפשרות לבחור באיזה בית ספר ילמדו ילדיהם על פי איכות בית הספר או תכניות הלימוד המוצעות בו, ולא על פי מקום מגוריהם. המסקנה שלו היא שבפועל הבחירה מאוד מצומצמת.
בר גיורא סיפר כי במסגרת תפקידו הוא השתתף בשיווק שיטת הבחירה ההורית. באחד המפגשים הגיע לשכונה של יוצאי צפון אפריקה ויוצאי אתיופיה וסיפר להם על שיטת הבחירה החדשה שתאפשר לרשום את ילדיהם למוסדות חינוך בכל רחבי ירושלים. כששאלו לגבי הסעות תלמידים לבית הספר מרוחק ממקום מגוריהם, הסביר להם ההסעות לא ימומנו על ידי העירייה ועליהם לדאוג להגעה לבית הספר בעצמם. "רוב האנשים קמו ויצאו משם. ברור היה להם שהם לא יעמדו במצב הבלתי אפשרי הזה".
בעייתיות נוספת שהעלה היא כי הקבלה למוסדות הלימוד באמצעות ועדות קבלה יוצרת אפליה, שכן ההחלטות המתקבלות בוועדות חשופות להטיות של חברי הוועדות. על כן הוא מציע שמבין העומדים בדרישות הסף אלו שלבסוף ילמדו בבית הספר יבחרו באמצעות הגרלה.
בר גיורא נוגע בחשש של רבים כי העברת מוסדות חינוך לבעלות פרטית יחד עם מעבר לרישום הגורר חובת תשלום שכר חינוך חודשי, לצד צורך במימון נסיעות למוסדות חינוך מרוחקים שהטובים שבהם נמצאים לרוב בשכונות חזקות מבחינה סוציו-אקונומית, יוביל לפגיעה נוספת בילדים הבאים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. הוריהם אינם מסוגלים לממן את ההוצאות, ומכך שהם מודעים פחות לגבי האפשרויות החינוכיות המובילות לאור חוסר פניות לנושא. בכך עשויים להתרחב בעתיד הפערים בחברה.
עם זאת הוא מבהיר כי הוא מצדד במציאת מודל חלופי למודל הקיים ותומך במתן אפשרות בחירה להורים. אלא שלטענתו כשמציעים שיטה חלופית מוכרחים להבטיח כי היא לא תבוא על חשבון השכבות החלשות ומתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים, ללא קשר למעמד, מוצא, מגדר וכדומה.
משרד החינוך מסר את תגובתה של אביטל בן שלמה: ״אני נפגשת עם כל איש מקצוע בתחום החינוך או תחומים רלוונטיים שפונה אלי עם הצעה או סוגייה עניינית. שוחחתי עם עשרות פונים כאלו, ביניהם רבים וטובים ממכוני מחקר, גופים או ארגונים על כל הסקאלה הפוליטית חברתית בישראל. המאמצים שאתם משקיעים כדי לפלג ולהשניא מעוררים צער וכאב, בייחוד בימים אלו״.
ממשרד החינוך לגבי תוכנית גפ"ן מסרו: "מאגר התוכניות והמענים החינוכיים כולל כ-20 אלף תוכניות שונות שמטרתן לתת מענה העשרתי/תוספתי למוסדות החינוך במדינת ישראל. מנהל מוסד חינוכי יכול לבחור אילו תוכניות מתוך המאגר לשלב בבית ספרו, בהתאם ליעדיו, אתגריו, למשאביו הקיימים ולפרמטרים נוספים. כל תוכנית שמוגשת למכרז המאגר נבדקת לעומק, הן בציר המינהלי והן בציר הפדגוגי. הבדיקה הפדגוגית המעמיקה נעשית על ידי הגורמים המקצועיים הרלבנטיים לאותו תחום הבוחנים כל הצעה בהתאם למהות תת הסל ולתנאי הסף המופיעים בו. הליך הבדיקה המינהלי כולל מגוון טפסי הצהרה אודות הארגון וביניהם: נושא הביטוח, היעדר עבירות מין, אבטחת מידע ועוד. המלצות הגורמים המקצועיים מגיעות לדיון בוועדת המכרזים של המשרד שם מתקבלת ההחלטה הסופית האם להכליל או לא את התכנית במאגר התכניות.
"את כלל התנאים המינהליים והפדגוגיים על פיהם נבחנת כל תוכנית ניתן למצוא במכרז המאגר".