בית המשפט הורה השבוע למדינה לשלם פיצויים על סך 18.8 אלף שקל והוצאות משפט לפעיל החברתי סיסיאט פנטה, בשל התנהלות המשטרה נגדו שכללה מעצר שווא, התנכלות חוזרת ויחס משפיל. פנטה נחשב לאחד ממובילי המחאה של יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות.

בינואר הגיש פנטה תביעה לפיצוי כספי על סך 33.8 אלף שקל בעילת נזיקין על אירועים שונים שבהם ביצעו שוטרים כלפיו פעולות "שאינו פעולות סבירות של שוטרים בעת מילוי תפקידם".

המשפט התנהל בבית המשפט לתביעות קטנות, על ידי סטודנטים למשפטים, במסגרת פעולת הקליניקה המשפטית של המכללה למנהל. עקב כך החליט הרשם הבכיר אבי כהן לעסוק רק באירוע אחד מתוך סדרת אירועים שהוגשו בכתב האישום. בהתחשב בבקשתו של פנטה, עסק המשפט בהפגנה שנערכה בספטמבר 2019 מול ביתו של השר לביטחון פנים לשעבר, אמיר אוחנה, כחלק ממחאת יוצאי אתיופיה לאחר הריגתו של סלומון טקה. במהלך אותה הפגנה עוכב פנטה על ידי המשטרה, נחקר בתחנה ואחר כך נלקח למעצר בן 24 שעות באבו כביר.  

"התנהלות המשטרה באירוע, בדגש על המעצר עצמו ואף על הליכי המעצר שהתנהלו בהמשך בבתי המשפט, מלמדים על שימוש בלתי סביר, בלתי ראוי ובלתי מוצדק בכוח המעצר הנתון בידי המשטרה כלפי התובע", כתב הרשם הבכיר. "שימוש, שלצד היותו רשלני על פי דיני הניזקין, אף מלמד כי הוא נועד למטרה זרה של פגיעה ביכולתו וברצונו של התובע לקחת חלק בהפגנות הרלוונטיות שהוא נהג לקחת בהן חלק פעיל ומרכזי, בכך שהנתבעת ניסתה במוצהר לעשות שימוש בהליך המעצר רק או בעיקר כדי להרחיק את התובע מזירת ההפגנות נגד השר לביטחון פנים דאז".

---

בנימוקיו הסתמך כהן בין היתר על דיון שנערך יום לאחר מעצרו של פנטי בבית משפט השלום בתל אביב, שבו נקבע כי המעצר אינו מוצדק וכי לא קיימת כל מסוכנות מצד התובע שבגינה ראוי להרחיקו מאזור מגוריו של אוחנה. 

"התנהלות המשטרה באירוע מלמדים על שימוש בלתי סביר, בלתי ראוי ובלתי מוצדק בכוח המעצר הנתון בידי המשטרה כלפי התובע"

"אינני מתרשם כי הנתבעת סברה באמת ובתמים כי התובע מהווה סכנה לשר או לבני ביתו", קבע הרשם הבכיר. "ומכל מקום לא היו בידה ראיות למסוכנות כזו… הליכי המעצר לא נועדו למטרה זרה זו (הרחקה) אלא למטרה הקשורה בהגשה צפויה של כתב אישום בגין עבירות פליליות קונקרטיות, אך במקרה שלנו כלל לא הוגש כתב אישום וספק רב אם מלכתחילה הייתה כוונה להגישו, בהיעדר תשתית ראייתית מספיקה לשם הגשתו". 

הרשם מזכיר בפסק דינו שמאבטח של השר אוחנה וגם בן זוגו הצהירו במזכר משטרתי כי פנטה עמד במרחק של כעשרה מטרים מבן זוגו של השר וילדיו בעת ההפגנה, מה שעומד "בסתירה בוטה" לדברים שנכתבו במסמכי קצין המשטרה אבי סולמי, שלפיהם פנטה היה "בטווח אפס" מבן זוגו של השר ומילדיו והיתה סכנה שיפגע בהם פיזית. 

מסמכי החקירות המשטרתיות, כך עולה מפסק הדין, אינם כוללים בסיס למעצרו ולמסוכנתו של פנטה ולדברי הרשם "הם הוסתרו באופן פסול על ידי הנתבעת, והיא ביקשה לעשות בהם שימוש אופורטוניסטי לראשונה בדיון". כלומר, לכתב ההגנה לא צורפו מסמכי החקירות המשטרתיות ורק כשהיתה לה אפשרות להשתמש בהם כדי לסתור את דברי התובע, היא שלפה וחשפה לראשונה את המסמכים. 

לדברי הרשם לא רק שעילת העיכוב הייתה בלתי מדויקת – היא "אף חשודה כמגמתית". בדוח הפעולה כתב קצין המשטרה שעיכב את פנטה "כי מדובר בחשוד שבכל הפגנה הוא הדומיננטי בכך שהוא לרוב מדבר במגאפון והוא זה שאנשים נשמעים לו והוא זה שהגיע במרבית המחאות". "ניכר", כותב הרשם, "כי היכרות זו שימשה כרקע ואף כמוטיבציה לעיכוב התובע". 

"מסמכי החקירות המשטרתיות אינם כוללים בסיס למעצרו ולמסוכנתו של פנטה ולדברי הרשם 'הם הוסתרו באופן פסול על ידי הנתבע'"

עניין חמור לא פחות מסתתר בסעיף אחר בפסק הדין: לדברי הרשם הבכיר, סרטון שצולם ממצלמת גוף של אחת השוטרות שנכחו במקום כלל לא הוצג לבית המשפט, למרות בקשת התביעה. הפרקליטות טענה כי המשטרה לא העבירה לה את הסרטון המדובר ולכן לא הציגה אותו.

לגבי סכום הפיצוי, קבע הרשם הבכיר אבי כהן כי הוא לא מעניק לפנטה את מלוא הסכום המבוקש, מכיוון שגם לו יש חלק באירועים, זאת בשל קריאות אישיות, בוטות ופרובוקטיביות שהשמיע נגד קצין משטרה שהגיע למקום. 

אולם הרשם לא חסך במילים קשות נגד המשטרה, כשכתב על "הפגיעה הקשה שגרמה הנתבעת בהתנהלותה לחירותו ולביטחונו האישי של התובע ולתחושתו, כאזרח של המדינה, כי המשטרה (כזרוע של המדינה שאמורה להיות מקצועית, הגונה וממלכתית ביותר) פועלת כלפיו באופן ענייני, מקצועי, נטול דעה קדומה, מידתי והגון".