ביום שלישי אחרי הצהריים, רגע לפני ערב יום כיפור, קיבלה סיוון כהן אביטן הודעה מעורך הדין אפי מיכאלי, שמייצג את תושבי ערד בבג״צ נגד הכרייה בשדה בריר. אחרי עיכובים חוזרים ונשנים, המדינה העבירה לבית המשפט הודעה כי המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה את ה״מתווה לבחינת היבטים בריאותיים בתכניות מפורטות לכריה וחציבה, אשר גובש בהמשך להחלטת קבינט הדיור במסגרת אישורה של תמ"א 14/ב, וכן נדונה האפשרות להטמעת עיקריו בהוראות תמ"א 14/ב״. לאחר שהתיקון המומלץ יאושר על ידי הממשלה, הובטח בהודעה, תעדכן מחלקת הבג״צים בפרקליטות את בית המשפט.
כהן אביטן, תושבת ערד שעד לא מזמן כיהנה כיו״ר הוועדה לאיכות הסביבה במועצה היא אחת מקבוצת פעילות בעיר שמנהלות במשך שנים מאבק בלתי נלאה בחברת כי״ל, בנסיון למנוע מהחברה להרחיב את מכרות כריית הפוספטים הפתוחים שלהם בדרום, לשטח ענק נוסף של כ-27 אלף דונם, בקרבת ערד, שבחלקו מיושב בכפרים בדואים, שבהם חיים כ-11 אלף תושבים.
כריית הפוספטים מתבצעת באמצעות קידוח של מחפרים הידראוליים ופיצוץ שכבות עצומות. משאיות או דחפורים המצוידים במכשור מיוחד חושפים את הפוספט החבוי תחת שכבות דלות זרחן, ואז הוא מועמס על משאיות. מכיוון שה"כרייה" מתבצעת על פני השטח, הפיצוצים ופירוק הסלעים פוגעים קשות בנוף ומייצרים חלקיקי אפר ואבק, המהווים סכנה סביבתית ובריאותית עבור כ-65 אלף מתושבי האזור.
את סיפור המאבק הסביבתי הארוך ביותר בישראל, שנמשך מעל לארבעים שנה, הבאנו בכתבת תחקיר ארוכה ומקיפה בשנה שעברה. ההודעה הנוכחית, שמצהירה כי המדינה החליטה לאמץ את המתווה לבחינת ההיבטים הבריאותיים במסגרת תכנית הכרייה, הייתה אמורה, לכאורה, לשמח את הפעילות ואת כל מי שחרד לעתיד הסביבה בישראל, אלא שבחינה מעמיקה של ה״מתווה״ חשפה כי כלל לא מדובר באימוץ תסקיר הבריאות המלא שנכתב על ידי משרד הבריאות.
צוואתו של אל חרומי
לתדהמת הפעילות, לא רק שמדובר באימוץ ״מתווה״ מוגבל שהצטמצם לכדי מספר סעיפים, אלא שתכנית התמ״א עולה לאישור וועדת השרים לענייני פנים ותכנון כבר היום, בין יום כיפור לחג סוכות. ״איילת שקד, שעומדת בראש הוועדה, היא זאת שהעלתה את הנושא לאישור יחד עם שר השיכון והדחיפות היא אגרגטים לבנייה״, מסבירה ד״ר שרית עוקד, פעילה ותיקה נוספת מערד.
״יש לחץ כבד להעביר את תמ״א 14 בגלל המחסור בחומרי בנייה״, אומרת כהן אביטן, ״והתכנית הזו היא תכנית המתאר במקור לחציבה וכרייה למשק הבנייה והסלילה, ומשום מה באיזה שהוא שלב הכניסו אליה גם את הפוספטים כדי להכניס את זה למסלול המהיר. הם תפסו טרמפ על התמ״א הזו. כשהגשנו את הבג״צ נגד שדה בריר זה תקע להם בעצם את כל התמ״א״.
הקרב האחרון על שדה בריר: כיל לוחצת להרחיב את הכרייה, והציבור יודע מעט מאוד על המחיר שישלם
ניב חכליליעוקד מדגישה כי ״במסגרת החלטה לאשר סופית את התוכנית, מאשרים גם את הבחירה באתר שדה בריר כאתר המועדף לכריית פוספט כאשר בחירתו נעשתה תוך התעלמות מעמדת משרד הבריאות שהתנגד לבחירת חלופת בריר. היות ולכרייה בשדה בריר אין השפעה על האגרגטים לבניה, וסוגיית בריר הינה סוגייה מורכבת, שכוללת בתוכה בעיות בריאותיות וסביבתיות קשות, כמו גם פינוי למעלה מ-10 אלפים בדואים מבתיהם, אנחנו מבקשים להחריג את שדה בריר מהתמ"א ולעשות דיון מעמיק שיכלול את הסוגיות שקשורות באיזור המכרה״.
רק לפני חודש, ב-16 לאוגוסט התקיים דיון נוסף בנושא הכרייה בשדה בריר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בסופו סיכם אותה היו״ר אל חרומי בקריאה ״לגרוע את תוכנית שדה בריר מתמ"א/14/ב ולא לקדם אותה אלא לאחר קבלת התסקיר הבריאותי והסביבתי״, וביקש שלא תתקבל שום החלטה עד שהחלופות יוצגו וייבחנו על ידי הממשלה.
״זו הייתה צוואתו של ח"כ סעיד אל חרומי שקיבלה תמיכה של כל חברי הכנסת שהיו בישיבת ועדת הפנים האחרונה שהוא ניהל״. אומרת עוקד על הקריאה של יו״ר הועדה, שנפטר בפתאומיות לפני כשלושה שבועות.
כהן אביטן מבהירה כי הממשלה יכולה בעצם ״לאשר את התמ״א בלעדי האתרים הספציפיים האלה. הממשלה היא זו שנותנת בסוף את החותמת ולא המועצה הארצית״.
הממשלה יכולה בעצם ״לאשר את התמ״א בלעדי האתרים הספציפיים האלה. הממשלה היא זו שנותנת בסוף את החותמת ולא המועצה הארצית״
אתמול אחרי הצהריים, היא ובעלה העמיסו את הילדים ונסעו לבית של שר החוץ יאיר לפיד, להפגין כנגד המחטף שעלול להתרחש היום. לכהן אביטן הצטרפו גם אחותה ואמא שלה ושני פעילים ותיקים נוספים, יעקב לקס ושלומי טבצ׳ניק.
כשהגיעו למקום, ״החבר׳ה מאבטחת אישים אמרו לנו לזוז כי היינו מול הבית שלו״, מספרת כהן אביטן, ״אמרנו שאנחנו לא מאיימים ולא מסכנים אף אחד ואז אחרי איזה רבע שעה הוא יצא אלינו. הוא הקשיב לנו, קיבל את החומרים שהכנו עבורו ואמר שהוא לא יושב בוועדת השרים לתכנון, אבל שידבר עם קארין אלהרר (שרת האנרגיה – נ.ח.) שמטפלת בעניין מול ניסן (ראש עיריית ערד – נ.ח.) ויראה מה הוא יכול לעשות״.
השרה זנדברג גם השתתפה בדיון האחרון בנושא בוועדת הפנים ואמרה שם כי ״הגיע הזמן שנשים על השולחן את השאלות האמיתיות של מה היא המשמעות של כריית, ניצול והפקת פוספטים, מה המחירים שלהם לחברה הישראלית, לתושבי הנגב, לנגב כולו, לכלכלה הישראלית, לסביבה הישראלית, ומהמקום הזה נקיים דיון מחודש, ולזה חברות וחברים יש לנו זמן. כלי העבודה בשדה בריר לא עולים מחר על הקרקע, ואגב לא באף אחד מהמקומות האחרים בתמ"א הזאת״.
השאלות עדיין על השולחן, כשלא התקיים עליהן שום דיון מחודש. אבל נכון להיום, נדמה שהזמן עליו דיברה השרה זנדברג, התנדף ונעלם.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הדיון הקונקרטי בכריית פוספטים בשדה בריר אינו עלה היום לדיון בוועדת השרים. ועדת השרים התכנסה היום על מנת לדון בין היתר בתיקון לתכנית תמ"א 14/ב, להכנסת המתווה המוסכם על משרדי הגנת הסביבה, הבריאות והאנרגיה, שלמעשה מטמיע שיקולים בריאותיים ואת סמכות משרד הבריאות בתוך תסקיר השפעה על הסביבה. מדובר בצעד תקדימי וחשוב לכלל התכנית, ואף לתכניות אחרות. עם זאת, ההצבעה נדחתה בשבועיים לבקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה הנכנס, וליד טאהא, ללמוד את הנושא לעומק.
אני מתנגדת להקמת מכרה פוספטים בשדה בריר. אם וכאשר תתבקש תכנית לכריה, המשרד להגנת הסביבה יערוך תסקיר השפעה על הסביבה שיבחן את פוטנציאל הסיכון מכריית הפוספטים בשדה בריר, אשר יכלול בתוכו גם שיקולי בריאות, כפי שסוכם במתווה משותף עם משרד הבריאות. התסקיר יכלול גם חלופת אפס, כלומר אי ביצוע של הכרייה. עמדתי הייתה ונותרה שמכריית פוספטים אין תועלת אנרגטית, סביבתית או בריאותית. ועל כן, אין סיבה לכלות את משאבי הטבע של ישראל בשביל רווחים של חברות פרטיות. אני סבורה שאנו, כממשלה, צריכים לקיים דיון אסטרטגי בעתיד כריית הפוספטים בישראל. עלינו לבחון את משמעות הכרייה, הניצול והפקת הפוספטים, התרומה לכלכלה הישראלית, וכן את המחירים הסביבתיים והבריאותיים שנשלם".