הקמפיין שהוציאו בשבוע שעבר ארגונים למען בעלי חיים, שקראו לעצור נטישת הכלבים ההמונית, הוכיח את עצמו. אחרי שדווח על עלייה של כ-30 אחוז בנטישות כלבים בעקבות משבר הקורונה, ביומיים האחרונים חל גידול במספר הבקשות לאומנה ולאימוצים. אלא שעכשיו התעוררה בעיה חדשה: בארגונים חוששים שברגע שיסתיים המשבר וכולנו נעשה את הצעדים האיטיים בחזרה לשגרה, תהיה שוב נטישה המונית של כלבים.
"היתה משפחה ששלושה שבועות רדפו אחרי לאמץ, ומשהו לא נראה לי", מספרת יפעת טמיר, רכזת פרויקט האימוצים בשירות הווטרינרי בגליל המזרחי. "בסוף הסכמתי. הם אימצו כלבה, לקחו אותה הביתה ואחרי כמה שעות החזירו. יום אחרי הם רצו אותה שוב וכבר לא הסכמתי. צריך לשים לב כי יש אנשים שסתם משעמם להם כרגע ומחפשים שעשוע לילדים עד שהסגר יגמר – להם אני מסבירה שאימוץ הוא לכל החיים".
"יש מי שאומר שהכלב יוציא אותו לטיול, ייתן לו עוד סיבה לצאת מהבית", אומר גדי ויטנר, דובר צער בעלי חיים. "הם שולחים אלי תמונות כאילו מדובר באידיליה, אבל כפעיל שנים באגודה אני כמעט בטוח שרוב הכלבים ימצאו את עצמם בחזרה בבתי המחסה, וזה מאוד כואב. עכשיו זה טוב לילדים שיושבים בבית, שפחות ישגעו את ההורים ושיוכלו לרדת ארבע חמש פעמים ביום מחוץ לבית. אבל מה יהיה אחר כך? אני מקווה שיהיו כאלה שלוקחים באמת מכל הלב כדי להתאהב ולחיות 15 שנה ביחד. זו התקווה שלנו".
"היתה משפחה ששלושה שבועות רדפו אחרי לאמץ, ומשהו לא נראה לי. הם אימצו כלבה, לקחו אותה הביתה ואחרי כמה שעות החזירו"
כשבצער בעלי חיים מתשאלים את המאמצים הפוטנציאליים לגבי סיבות האימוץ, הם מקבלים תשובה שמשמחת את כל יועצי האימוץ: עכשיו יש לנו זמן לשלב את הכלב במשפחה. בהחלט מדובר בתקופה נהדרת להכניס הביתה הולך על ארבע.
"הדבר הכי כיפי בסגר הזה היה האימוץ של לילי", אומר איתי פלם, בן תשע, שמשפחתו אימצה מצער בעלי חיים ת"א פקינזית מעורבת, לאחר שהכלב שהיה להם הלך לעולמו בשיבה טובה. "רציתי כלב לבת מצווה", מספרת אחותו, תמר, "כשראיתי שהטיול בת מצווה שלי עומד להידחות אמרתי להורים שלי שעל זה אני לא מוותרת".
"זה היה עניין של זמן", אומרת האם מיה, "הילדים דרשו כלב כל הזמן, ועכשיו כשכולנו בבית זה זמן מעולה להסתגלות שלה אלינו ושלנו אליה. היא מוציאה אותנו לטיולים, מרוממת את כולנו ומביאה המון שמחת חיים".
40 כלבים נטושים
גם בשירות הווטרינרי בגליל המזרחי מתשאלים ארוכות את המועמדים לאמץ. "יש אנשים שהייתי איתם בקשר במשך שבועיים לפני שמסרתי להם כלב, כי הייתי צריכה להיות בטוחה שזה יחזיק מעמד ושזה משהו שהם מוכנים אליו", אומרת טמיר. "אנחנו משתדלים לא למסור כלבים לאומנה ולהתמקד באימוצים".
בשלב זה, כדי לעודד אימוץ גם מול ההנחיות שמגבילות יציאה עד למאה מטרים מהבית, החליטו בשירות הוטרינרי למסור את הכלבים ישירות לבית המאמץ, במקום שאנשים יבואו אליהם. "אנחנו מחברים בין הצורך של אנשים בסגר לאמץ חיית מחמד אל מול העומס שקיים בכלביות עם כלבים נטושים שמחפשים בית חם", אומר ד"ר רועי דוידסון, מנהל השירות הווטרינרי. "מבחינתנו זו שליחות ונעשה כל מאמץ לסייע למשפחות שמעוניינות לאמץ כלב גם בתקופה זו, שבה לא יוצאים מהבית".
"עכשיו זה טוב לילדים שיושבים בבית, שפחות ישגעו את ההורים ושיוכלו לרדת ארבע חמש פעמים ביום מחוץ לבית. אבל מה יהיה אחר כך?"
במסגרת גל הנטישות, התקבלו בשלושת השבועות האחרונים בצער בעלי חיים בתל אביב 40 כלבים נטושים ו-20 חתולים. "זו עלייה מטורפת", אומר ויטנר, "התירוצים שלהם מגוונים. הם אומרים שהם לא יכולים לטפל בכלב, שהילדים לא מטפלים, מישהי אמרה שהבן עזב את הבית, אחר אמר שהבת התגייסה. היו מי שאמרו שהם עושים רילוקשיין – איזה רילוקיישן עושים עכשיו? אנחנו יודעים בוודאות שזה בגלל הקורונה. הצענו להם לשמור את הכלב בפנסיון בינתיים וביקשנו מהם לחשוב על זה, אבל הם לא הסכימו".
עם פרוץ המגפה היו מי שטענו כי הנגיף עובר באמצעות בעלי חיים, והדבר הביא לנטישה גדולה של כלבים וחתולים. "אמרנו להם שמחקרים הוכיחו שבעלי חיים לא מדבקים", אומר ויטנר, "אבל זה לא עזר".
טמיר מספרת על סיבה נוספת לנטישה. "יש הרבה יותר נשיכות עכשיו", היא אומרת. "ילדים מציקים לכלבים והכלבים נושכים אותם. ואז, כשהבעלים שלהם מביאים אותם אנחנו מחויבים להשאיר אותם בהסגר של עשרה ימים וזה יוצר לחץ גדול בכלביות. אני אומרת למשפחות שצריך לשים לב, כי גם לכלבים קשה בתקופה הזו מכיוון שאין להם את השקט שלהם".
גם אתי אלטמן מ"תנו לחיות לחיות" מספרת על נטישות, אם כי לדבריה היא לא חווה אותן באותו סדר גודל כמו שאר העמותות. כשהיא נשאלת לסיבות לנטישה, אלטמן מציינת את המצב הכלכלי. "אנשים פוטרו מהעבודה, נותרו בלי כסף והחגים מתקרבים", היא אומרת ומספרת שאחזקת כלב בריא, שאומץ מעמותה, עולה כ-150 שקל לחודש עבור שק של אוכל.
ירידה בתרומות
עניין הכסף משמעותי עבור העמותות עצמן, שם מספרים על ירידה משמעותית בתרומות. "אם לא יהיה לנו כסף לטפל בבעלי חיים זה יהיה אסון", אומרת אלטמן, ששוהה בימים אלו בבידוד. "זה הדבר שמטריד אותי יותר מכל בימים אלו. אנשים נמצאים בבידוד שבועיים, אבל יש כלבים שנמצאים בבידוד שנים, תחשבי כמה זה קשה".
"הציבור משותק ובפחד מפני הלא ידוע והוא חותך איפה שרק אפשר. בבת אחת נחתכו לנו התרומות וזה מאוד מלחיץ"
"אנשים התקשרו לבטל הוראות קבע של עשרה ו-15 שקלים", מוסיף ויטנר. "הציבור משותק ובפחד מפני הלא ידוע והוא חותך איפה שרק אפשר. אבל התרומות הם צינור החמצן היחיד שלנו, אנחנו לא מקבלים סיוע מהממשלה ומתקיימים אך ורק מטוב ליבו של הציבור. בבת אחת נחתכו לנו התרומות וזה מאוד מלחיץ".
בינתיים מה שעוזר לשמור את הראש מעל המים היא עלות סל האימוץ, שעומדת על כ-700 שקל. "מתנפלים עלינו בקטע של האימוצים", אומר ויטנר. "הוצאנו 25 כלבים לאימוץ רק השבוע, רגע לפני הסגר".
"אני מקווה שקורונה נתנה לנו על הראש והפכה אותנו לאנשים יותר רגישים ואכפתיים", אומרת אלטמן. "אני רוצה להאמין שכאשר המשבר ייגמר הכלבים ימשיכו בבתים המאמצים".