כשלושה חודשים מאז נכנסה הפסקת האש לתוקף, ישראל ממשיכה לעצור פלסטינים מעזה. כך עולה מעדכון המדינה, שנמסר במסגרת עתירת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (לב״חים, ס״ת). 

ֿבהודעה המעדכנת שהגישה לבג"ץ חשפו נציגי המדינה כי 41 פלסטינים מעזה מוחזקים מכוח צווי כליאה זמניים בלבד כלומר הם נעצרו לאחרונה, לאחר כניסתה של הפסקת האש לתוקף. המדינה הודתה בהודעתה כי המעצרים מכוח החוק נמשכים "גם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש". 

ההודעה חושפת עוד נחשף כי מתוך כלל העצורים, 1,239 כלואים במתקני שירות בתי הסוהר, בעוד שרק 48 נותרו במתקני הצבא. עצם קיומם של עשרות עצורים חדשים מרצועת עזה, המוחזקים בסטטוס זמני ללא ביקורת שיפוטית מיידית גם לאחר סיום הקרבות העצימים, מעלים חשש כי נעשה שימוש שרירותי בחוק ככלי למעצר נרחב של אוכלוסייה אזרחית, שאינו תלוי בקיומה של לחימה פעילה בשטח. 

המעצרים נמשכים

על פי הנתונים שמסרה המדינה, נכון לסוף חודש דצמבר הוחזקו בישראל 1,287 עצורים תחת חוק זה. הנתונים הללו, מאששים את החשש של הארגונים כי חוק הלב"חים הפך מכלי חירום זמני להסדר קבע. בתוך כך, עולה כי גם לאחר חילופי השבויים והאסירים מחודש אוקטובר, ישראל ממשיכה לכלוא אזרחים מכוח חוק הלב"חים ללא ייצוג, ביקורים, או ביקורת שיפוטית – אף על פי שהמצב המלחמתי שבחסותו הצדיקה את השימוש בחוק הדרקוני הסתיים. 

חוק הלב"חים נחקק ב-2002 כמעקף לפסיקת בג"ץ בפרשת "קלפי המיקוח", בה קבע בית המשפט כי לא ניתן להחזיק בבני אדם כבני ערובה ללא הוכחת מסוכנות אישית. עם פרוץ המלחמה הממשלה העבירה בהוראת שעה עדכון לחוק שהאריך את משך הזמן בו ניתן להחזיק את האסירים ללא ביקורת שיפוטית וללא ייצוג. 

בחודש שעבר האריכה הממשלה את תוקף החוק עד לסוף חודש מרץ. בניגוד לטענות שיקריות של נבחרי ציבור, הטוענים כי מדובר במחבלים האחראים לטבח ה-7 באוקטובר, בהגדרתם הלב״חים הינם אזרחים עזתים שנעצרו בשטחי הלחימה ברצועה ולא שייכים לארגון טרור או ארגון צבאי כלשהו. על פי הפרסום של רויטל חובל במקום הכי חם בגיהנום, 43 אחוז מהעזתים שנעצרו במלחמה שוחררו על ידי צה״ל לאחר שהתברר שאכן אינם קשורים בטרור. 

כלואים בלתי חוקיים

בפברואר 2024 עתרו לבג״ץ שורת ארגוני זכויות אדם, בהם הוועד הציבורי נגד עינויים, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, גישה ועדאלה. הארגונים בדרישה לבטל את תיקוני המלחמה הדרקוניים לחוק. הארגונים טענו כי התיקונים, המאפשרים החזקת עצורים ללא ביקורת שיפוטית עד 45 ימים ומניעת מפגש עם עורך דין לתקופה מצטברת של עד 180 ימים, יוצרים "חור שחור" משפטי המבטל הלכה למעשה את הזכות לחירות ולייצוג ומעלה חשש כבד לשימוש בעינויים. 

המדינה דחתה את טענות הארגונים: "ההסדר הקבוע בחוק ובתיקוניו הוא הסדר מאוזן ומידתי הנגזר מנסיבות המלחמה הייחודיות״. עוד הוסיפו נציגי המדינה כי כלל הכלואים מוחזקים "בהתאם להוראות הדין ותחת פיקוח שוטף", תוך מתן מענה רפואי וזכויות בסיסיות ככל שהנסיבות המבצעיות מאפשרות זאת. 

דוח "רופאים לזכויות אדם" מנובמבר האחרון, חשף כי בשנתיים האחרונות מתו לפחות 94 פלסטינים במתקני כליאה בישראל – מאז אוקטובר 2023. לאחר כתיבת הדוח נוספו לפחות עוד 7 מקרי מוות נוספים של אסירים: 4 במהלך אוקטובר ו-3 במהלך דצמבר. עוד על פי הדוח – ישראל פירקה את מנגנוני הגנה שהיו קיימים במערכת הכליאה, והחליפה אותם בשיטות הכוללות מכות קשות, חשמול, שימוש בכלבים ואלימות מינית. 

״המלחמה הסתיימה על הנייר בלבד. בפועל, ישראל מוסיפה לכלוא עצורים מכוח הוראת שעה שתוקפה אמור היה לפוג, ולהחזיק בהם בתנאים בלתי אנושיים העולים לכדי עינויים ויחס אכזרי״, אמרה מנכ״לית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, עו״ד שרי בשי. ״אנו עוקבים בדאגה גם אחר מספר העצורים המוצאים את מותם בבתי המעצר, מספר שעל-פי הערכות של קהילת זכויות האדם חצה את ה- 100 מאז תחילת המלחמה – זאת בשל חשש למניעת טיפול רפואי, רעב ומוות בעינויים".