דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) חושף נתונים קשים על היקף ההתאבדויות בצה"ל. לפי הדוח בין השנים 2017 ליולי 2025 שמו קץ לחייהם 124 חיילי צה"ל בשירות חובה, קבע ובשירות מילואים פעיל. מהנתונים עולה כי מאז 2023, שברבעון האחרון שלה החלה המלחמה, נרשמה עלייה חדה במספר המתאבדים בכלל, ובפרט בקרב משרתי המילואים והלוחמים. הנתונים אינם כוללים חיילים שסיימו את שירותם, גם אם התאבדו זמן קצר לאחר מכן.
עוד חושף הדוח כי צה"ל החל לאסוף נתונים על ניסיונות התאבדות באופן שיטתי רק החל משנת 2024. משרד הביטחון, האחראי על אגף השיקום שמטפל בפצועי הגוף והנפש של כלל מערכת הביטחון לדורותיה, לא נענה לבקשות הממ"מ לקבלת נתוני ההתאבדויות בפילוחים שונים ומטעמו נמסרו נתונים חלקיים בלבד.
בחינת הנתונים לאורך השנים חושפת שתי מגמות מדאיגות שהתפתחו מאז פרצה המלחמה. בין השנים 2017 ל-2022 התאבדו 124 מחיילי צה"ל. 84 מהם (68 אחוז) היו בשירות חובה, 14 בשירות קבע ו-26 בשירות מילואים פעיל. בשש השנים שנבדקו התאבד חייל מילואים אחד בממוצע כל שנתיים. מספר משרתי הקבע שהתאבדו נע בין 2-0 מידי שנה, ומרבית החיילים שהתאבדו היו חיילי חובה – עם מספר קשה כשלעצמו שנע בין 8 ל-14 מתאבדים בשנה.
זינוק בהתאבדויות משרתי מילואים
משנת 2023 גדל חלקם של משרתי הקבע ומשרתי המילואים בין המתאבדים. בשנת 2023, התאבדו ארבעה משרתי קבע וחמישה משרתי מילואים. בשנים 2024 ועד יולי 2025 ירד מספר אנשי הקבע שהתאבדו, אולם מספר משרתי המילואים שהתאבדו גדל – 11 בשנת 2024, ואחד בחודש בשנת 2025.
במשרד הביטחון נמסר בתגובה לפניית הממ"מ כי "מספר המתאבדים בצה"ל באופן יחסי לא גדל". כותבי הדוח מציינים יש בכך רמיזה לכך שיש לבחון את המספרים על רקע הגידול העצום בהיקף משרתי המילואים מאז אוקטובר 2023. אולם, הם מדגישים, "היות שנתוני הייחוס על מספר משרתי המילואים הפעילים אינם מפורסמים לציבור – אין באפשרותנו לבדוק עד כמה העלייה במספר המתאבדים מקרב משרתי המילואים תואמת את הגידול במספר המשרתים".
מגמה נוספת היא העלייה בשיעור הלוחמים מקרב המתאבדים. בעוד שבשנים 2017-2022 שיעור הלוחמים מכלל המתאבדים נע בין 42 ל-45 אחוז, בשנת 2023 צנח שיעורם ל-17 אחוז, אך בשנת 2024 חל מהפך חד, ו-78 אחוז מכלל החיילים שהתאבדו הם לוחמים.
279 ניסיונות התאבדות של חיילים
הדוח חושף כי צה"ל החל באיסוף שיטתי של נתונים על ניסיונות התאבדות רק בשנת 2024, "לצורך תחקור פנימי ולמידה". לפי הנתונים שנמסרו, מינואר 2024 ועד יולי 2025 תועדו 279 ניסיונות התאבדות של חיילים. המשמעות היא, לפי הדוח, ש"על כל חייל שהתאבד בצה"ל תועדו עוד שבעה ניסיונות התאבדות".
בתקופה שנבדקה – 2024 עד יולי 2025 – רק 17 מהחיילים שהתאבדו "פגשו קב"ן בחודשיים שלפני ההתאבדות"
בצה"ל חילקו את הניסיונות ל"חמורים" (סה״כ 12 מהמקרים), שהוגדרו כמעשה ש"יכול היה להביא למותו של האדם או לפציעה משמעותית", ולניסיונות "בינוניים" (88 מהמקרים), שהוגדרו כ"מעשים אובדניים בעלי פוטנציאל סיכון נמוך". מצה"ל נמסר לממ"מ כי "מדובר בקטגוריות פנימיות, וכי אין קטגוריות כאלו בספרות". עוד עולה מהדוח כי בתקופה שנבדקה – 2024 עד יולי 2025 – רק 17 אחוז מהחיילים שהתאבדו "פגשו קב"ן בחודשיים שלפני ההתאבדות". בדוח צוין כי לא ניתן להשוות נתון זה לשנים קודמות עקב שינוי בהגדרות שחל ב-2023.
במסגרת הכנת הדוח פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד הביטחון בבקשה לפילוחים נוספים של הנתונים, אך "אלו לא נמסרו". זו הייתה הפעם השלישית בשנים האחרונות שהממ"מ פונה למשרד בנושא; שתי הבקשות הקודמות (בשנים 2021 ו-2022) "לא נענו כלל".
רשימת הפילוחים ש"לא נמסרו" כוללת נתונים קריטיים להבנת התופעה: אמצעי ההתאבדות (לדוגמה, בנשק חם), מיקום האירוע (ביחידה או מחוץ לה), פילוח דמוגרפי: גיל, דת, ארץ לידה (בדגש על יוצאי אתיופיה ועולים חדשים), ותק בשירות. פילוח לפי סטטוס: חיילים בודדים, זכאות לתנאי שירות (ת"ש), הכרה כפוסט-טראומתיים, בעלי סעיף נפשי, או חיילים לאחר נפקדות או עריקות. הממ"מ מציין כי ביקש פילוחים אלה "על רקע נתונים פחות עדכניים" שהראו כי קבוצות אלו "בלטו לרעה".
״חייל שמעוניין שיפנה למפקד״
בנוסף הדוח מצביע על ״אי-בהירות״ בנתונים שמסר משרד הביטחון לגבי שנת 2024, שכן המשרד השיב שלושה נתונים שונים ביחד למספר המתאבדים – לפי אחד התרשימים שמסר התאבדו 20 חיילים, על פי הדוח הקליני שצורף לאותה תשובה התאבדו 23 חיילים, ובהמשך דיווחו במשרד – גם הפעם נדגיש, במסגרת אותו מענה – על 21 מתאבדים. בממ"מ ציינו: "איננו יודעים מה הסיבה להבדלים אלו", וניסו להעלות השערות למקור הפער. אלא ש״בדיון שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ב-15 בספטמבר – יותר מתשעה חודשים אחרי אחרונת ההתאבדויות לשנת 2024״, הבהירו כותבי הדוח, ״נמסר לוועדה כי בשנת 2024 התאבדו 21 חיילים״. על פי הדיווח של סיון תהל, כתבת המקום הכי חם בגיהנום, נציגת אגף כוח אדם בצה״ל שהשתתפה באותו דיון העידה כי בשנת 2024 היו 24 מקרי התאבדות של חיילים בסדיר, מילואים ובקבע.
הדוח מציין כי תשובת משרד הביטחון בנוגע לפעולות למניעת אובדנות הייתה "חלקית ביותר". בצה"ל דיווחו על פתיחת מוקד סיוע טלפוני (*6690, שלוחה 3) בסוף אוקטובר 2023, שלפי התשובה פועל "בכל שעות היממה". אולם, בדיקה של הממ״מ העלתה תמונה שונה: "התקשרנו למוקד ומצאנו כי מדובר במוקד של חיל הרפואה. שלוחה 3. מפנה לייעוץ עם צוות רפואי. שאינו פועל בכל שעות היממה". שלוחה 4, המיועדת לבריאות הנפש, "שם הודעה מוקלטת מבהירה שחייל המעוניין לפנות לטיפול מתבקש לפנות למפקדו הישיר".
צה"ל דיווח גם על תגבור קציני בריאות הנפש (קב״ן), ובכללו גיוס 800 קב״נים במילואים, חיזוק החוסן ביחידות קדמיות ומתן כלים למפקדים לזיהוי מצוקה. עם זאת, הדוח מציין כי לא ברור אם תהליכי העיבוד כוללים תומכי לחימה שנחשפו לאירועים מלחמתיים, בין היתר, כפי שסוקר בהרחבה במקום הכי חם בגיהנום, של מפעילי כטמ״ם. בנוסף נטען כי הכלים שצה״ל פיתח עבור המפקדים לשם זיהוי מצוקה לא רלוונטיים לאנשי מילואים שחוזרים לביתם ומפקדיהם לא יידעו אם הם במצוקה.
