ועדת הכלכלה בראשות חה״כ דוד ביטן (הליכוד) התכנסה אתמול (ב׳) לדון בהשבתם של עשרות אלפי הישראלים שעדיין נותרו מעבר לים, ובשאלת חוקיות איסור היציאה מהארץ שהוטל על ישראל, בעקבות מבצע ״עם כלביא״. במהלך הדיון נחשף כי אין כל קריטריון-סף המתעדף בין מאות אלפי הנוסעים ביציאה מהארץ, וכי אזהרות המל״ל על מעבר יבשתי דרך ירדן – שנמצאת בדרגת אזהרת המסע הרביעית והגבוהה ביותר – ״מרודדת״ כאשר מדובר במעבר שאינו לצורך תיירות.
את הדיון נערך יזמו חברי הכנסת מירב בן-ארי (יש עתיד), אפרת רייטן (העבודה), עודד פורר (ישראל ביתנו), ואחמד טיבי (תע״ל), שחתום על חוק שירותי תעופה (״חוק טיבי״) לפיצוי נוסעים על ידי חברות התעופה בגין עיכוב או ביטול של טיסות. למרות שהייתה אמורה הוועדה להקדיש חלק משמעותי לשאלת חוקיות איסור היציאה האווירי מהארץ, רוב רובו של הדיון עסק בסוגיית החזרת הישראלים שנתקעו מחוץ לגבולות ישראל, בהם כ-1,200 בני אדם שהגישו לחברת אלעל בקשה הומניטרית על בסיס רפואי ומשפחות חטופים, לדוגמה.
״אנחנו מייצגים את הצרכנים. חברות התעופה דואגות לרווח שלהן״, אמר בתחילת הדיון חה״כ טיבי. ״משרד התחבורה אסר על אזרחים לצאת מהארץ, וטיסות החילוץ יוצאות ריקות וחוזרות מלאות אז מחיר הכרטיס מוכפל ומשולש״. לדיון זומנו גם נציגי החברות אל על, ישראייר, ארקיע ואייר-חיפה, אולם רק אלו של אל על הצטרפו.
חוק טיבי קובע שנוסעים שטיסתם בוטלה או נדחתה זכאים לזיכוי כספי מחברת התעופה או לכרטיס טיסה חלופי בשווי הכרטיס המקורי, ולעיתים אף לפיצוי. על פי החוק, על החברות לשלם את מלוא הצרכים של הנוסעים בעת הביטול או הדחייה של הטיסה, לרבות תשלום על מזון ושתייה, שירותי לינה, שיחות טלפון והודעות. בימי שגרה מדובר בחוק הכרחי, אולם במהלך קרוב לשנתיים, מאז פרצה המלחמה, ביטולי הטיסות הלכו ונעשו תכופים יותר ויותר, אולם עדיין לא ברור מי יפצה את מי ועל מה.
״משרד התחבורה אסר על אזרחים לצאת מהארץ, וטיסות חילוץ שיוצאות יוצאות ריקות וחוזרות מלאות. מחיר הכרטיס מוכפל ומשולש״
אל על אמנם קיבלה צל״ש מחברי הוועדה על תפקודם ועל כך שלא עשקו את החוזרים והמחולצים במחירי הטיסות (בין 99 ל-300 דולר מאירופה), אך יש לזכור שלאורך כל חודשי מלחמת ״חרבות ברזל״ הקפיצה החברה את מחיריה, והעלתה את רווחיה ב-37 אחוז בשנה החולפת. ״לא אאשר הטבות לחברות האלה שלא טרחו אפילו להגיע לדיון והקפיצו מחירים״, אמר ביטן בהתייחס לשאר חברות התעופה. ״הן לא יקבלו הטבה כשהן עושקות את הציבור. גם האוצר לא יכול ליהנות מזה שהאזרח או חברת התעופה משלמים – וצריך לחשוב על מתווה פיצוי״.
נמלטים
בליל ה-13 ביוני צה״ל החל לתקוף באופן נרחב באיראן, בין היתר, באישורה של חברת הקבינט המדיני-ביטחוני ושרת התחבורה מירי רגב. המבצע באיראן הוביל לסגירה מוחלטת של המרחב האווירי של ישראל, ביטול כלל הטיסות היוצאות והנכנסות, וכתוצאה מכך כ-150 אלף ישראלים נתקעו מעבר לים. יחד איתם עוד עשרות אלפי תיירים זרים, דיפלומטים, וישראלים שהיו אמורים לצאת מהארץ ומצאו עצמם תחת סגר אווירי, וכאוס וחוסר בהירות באשר למעבר בגבולות היבשתיים או דרך הים.
״כל חברי הכנסת מקבלים מיום שישי הודעות מאנשים במצוקה נוראית״, אמרה חה״כ בן ארי. ״יש לי חבר ששילם 3,500 יורו לסירה שתיקח אותו לישראל, אבל איפה הספינות שלנו? מדוע ביום היציאה למבצע לא הועמדו ספינות להחזרת אזרחים? הטסתם את המטוסים ליעדים בטוחים, למה לא באותו בוקר הטסתם אנשים?״. חברי הוועדה דנו בין היתר בשאלה מדוע לא נערכה הממשלה עם תוכנית סדורה להחזרה והטסה של אזרחים מישראל, ולו רק לנוסעים ההומניטרים בלבד.
״כשפוגעים בזכות חוקתית זה צריך להיות מכוח החוק והולם את ערכיה של מדינת ישראל. איפה החלטת הממשלה הרלוונטית? איפה החוק? איפה המסמכים שעושים סדר?״
התשובה נעוצה באיסור שהטילה השרה רגב על טיסות החוצה מישראל, שלטענתה הסיבות לכך הן ביטחוניות בלבד. בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נקבע כי ״רשאי כל אדם לצאת מגבולות ישראל״ וכן כי רשאים אזרחי ישראל לחזור לגבולותיה. מוקדם יותר השבוע פנתה האגודה לזכויות האזרח לדרורית שטיינמץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה, בטענה שמדובר בפגיעה בזכות יסוד חוקתית – הזכות לחופש תנועה. במענה לפנייה ציינה עו״ד יעל כהן, היועמ״שית למשרד התחבורה, את הטעמים לאיסור, שגם עלו בדיון הוועדה, בהם: מניעת התקהלות בשדות התעופה, והעדר גישה למרחב מוגן עבור נוסעים בנחיתות המצריכות נסיעה בשאטלים אל הטרמינל.
״כשפוגעים בזכות חוקתית זה צריך להיות מכוח החוק והולם את ערכיה של מדינת ישראל״, אמרה חברת הכנסת רייטן. ״איפה החלטת הממשלה הרלוונטית? איפה החוק? איפה המסמכים שעושים סדר? מאיזה כוח חוק נאסר על אזרחים לצאת מהארץ?״. לכאורה החוק שעונה על שאלותיה של רייטן הוא חוק ההתגוננות האזרחית, המסדיר את הפעילות האזרחית בעת התקפה על העורף. החוק מאפשר בין היתר לפיקוד העורף להכריז על הגבלות התקהלות בעת חירום, כאשר כל חריגה מהן מחייבת אישור מוקדם. ״למותר לציין כי תפעול שדה-תעופה לטובת טיסות נוסעים מסחריות מחייב מטבעו חריגה ממגבלת ההתקהלות ׳הרגילה׳״, כתבה עו״ד כהן.
סכנה בטוחה
עוזי יצחקי, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה שמונה לפרויקטור מבצע ״חזרה בטוחה״, חשף בדיון שכבר במוצאי שבת האחרונה, לפני שיצאה הודעה מסודרת לציבור, כרטיסים לטיסות יוצאות החלו להימכר על ידי חברות התעופה. לדרישת פקע״ר מספר האנשים המורשים לעלות על כל טיסה יוצאת הוגבל ל-50 נוסעים בלבד, אולם לא נקבע עבורם כל קריטריון המתעדף בין נוסעים על פי דחיפות או מדרג כלשהו. למעשה הנוסעים יאלצו להתחרות זה בזה על מקום בטיסה, כאשר אין כל ערובה למי שנזקק לטיפולים רפואיים או צריך להגיע ללידה מעבר לים במסגרת הליך פונדקאות, למשל, שיזכו לצאת את גבולות הארץ, על פני מי שטס למטרות פנאי, לדוגמה. 50 הנוסעים ברי המזל יצטרכו לחתום כי הם מודעים שלא יוכלו לחזור ארצה במהלך שלושה שבועות, זאת על מנת לאפשר את החזרתם של עשרות אלפי הישראלים שנתקעו בחו״ל.
במל״ל בחרו שלא להוציא הודעה רשמית על רידוד דרגת הסיכון של המעבר דרך עקבה, וייצרו כר פורה לניצול המצב על ידי חברות ואנשים פרטיים
נציג המטה לביטחון לאומי (מל״ל), אמיר ענבר, טען במהלך הדיון שהסיכון ביצאה מהארץ דרך מעברי הגבול היבשתיים אל ירדן או מצרים, מדינות עליהם קיימת אזהרת מסע בדרגה הרביעית והחמורה מכולן, דווקא בטוחה. ״אזהרת המסע קיימת גם במצרים וגם בירדן. הן נסגרו עם גופי המודיעין והן בעינן עומדות״, הסביר ענבר. ״אני לא נכנס לאיך ולמה בוצע, אבל לגבי ירדן השתכנענו שכשאזרח נוחת בעקבה ונוסע למעבר רבין זה סיכון מופתח״. אזהרות המסע שמפרסם המל״ל, הן על ירדן והן על מצרים, ״אין להגיע למדינה זו ובמקרה של שהייה יש לעזוב את המדינה״. לאור חשש כי ״גורמי טרור ינסו לפגוע בישראלים״, על רקע מלחמת "חרבות ברזל".
״אתם צריכים להגיד לאנשים (שתקועים – א״פ) בחו״ל שזה בטוח״, נזף ביטן. ״לעבור דרך עקבה יותר בטוח מלנחות בישראל עם הטילים״. מסיבה שאינה ברורה במל״ל בחרו שלא להודיע לעשרות אלפי האזרחים שנתקעו ברחבי העולם על ״רידוד הסיכון״, כפי שהגדיר זאת ענבר. בכך נוצר כר פורה לניצול המצב על ידי חברות ואנשים פרטיים, כמו במקרה של בעלי יאכטות שהציעו הפלגות חילוץ ב-2.5 עד 10 אלף שקל לאדם, או חברת ארקיע, שהקפיצה מחירי טיסות במאות דולרים.
אתמול, בעקבות הדיון, פרסם המטה לביטחון לאומי באתר הרשמי שלו כי ״במסגרת תכנית ״חזרה בטוחה״ בהובלת משרד התחבורה להשבת ישראלים השוהים בחו״ל לישראל נפתח ערוץ נוסף לחזרה, באמצעות טיסות לשדה התעופה עקבה, בירדן״. באשר לחצי האי סיני נכתב כי ״מומלץ לנוסעים שחוזרים לישראל דרך סיני לבחור לנחות בשדה התעופה טאבה ומשם ישירות למעבר טאבה (הנמצא בקרבת השדה)״. ועם זאת במל״ל הדגישו: ״מומלץ לנוסעים המגיעים במסלול זה להגיע ישירות משדה התעופה למעבר הסמוך״ ולא להישאר בירדן או בסיני. במל״ל הוסיפו בהודעתם כי ״מומלץ להצניע כל סממן/ישראלי יהודי״. יודגש כי מלבד אותו סייג, רמת אזהרת המסע של המל״ל לירדן ולחצי האי סיני נותרה ברמה 4: איום גבוה והמלצה שלא להגיע למדינה.
אז מסוכן בירדן או לא? תלוי את מי שואלים. נראה שביטחון הנוסעים איננו השיקול המרכזי שהוביל להפחתת הסיכון למעבר ישראלים במצרים וירדן או לבחירה לא להודיע על כך לציבור. מדובר בהתנהלות חריגה עבור מערכת הביטחון, שמציבה סימן שאלה על מידת המסוכנות האמיתית של חזרה לישראל דרך מדינות אלו, ובעיקר על הרקע והלחצים שהובילו לשינוי המדיניות.
מבצע ״עם כלביא״ מגיע לאחר 614 ימים למלחמה שעודנה מתנהלת במספר חזיתות, ובכל זאת, בממשלה שאישרה את היציאה למבצע ואת פתיחתה של מלחמה בזמן מלחמה, תופסים את הראש בהפתעה
היעדר מדיניות מוסדרת של משרד התחבורה ב-12 ימי הלחימה האחרונים הוביל עשרות אלפי אזרחים להוציא סכומי עתק בניסיון להגיע ארצה או לצאת ממנה. כעת עולה סימן שאלה גדול באשר למי, אם בכלל, יסייע לאזרחים אובדי העצות להחזיר עלויות של ימים ארוכים של שהייה לא מתוכננת בחו״ל, בהם עלויות שהות ולינה, מזון, תחבורה, רפואה וביטוח, וגם בממשלה לא ידעו מה להשיב.
נזכיר כי ימי הלחימה האחרונים ומבצע ״עם כלביא״ מגיעים לאחר 614 ימים למלחמה שעודנה מתנהלת במספר חזיתות, ובכל זאת, בממשלה שאישרה את היציאה למבצע ואת פתיחתה של מלחמה בזמן מלחמה, תופסים את הראש בהפתעה. בתום הדיון הודיע היו״ר ביטן על קיומו של דיון מעקב בעוד עשרה ימים, אבל עד אז החשבון גדל. אף אחד ממרוויחי המשכורות המנופחות שאמורים לעבוד בשירות הציבור לא הצליח לעשות את המינימום שבמינימום – לייצר מוקד שירות וידע או לפחות לספק כתובת שתתן מענה על שאלות. ומי ישלם את החשבונות התופחים? נדמה כי גם הפעם אלו יהיו בראש ובראשונה אנחנו, האזרחים.