רבקה קדוש מתגוררת בדירת "עמידר" בדימונה עם שתי בנותיה, חיילת בת 19 ובת 15. כבר 18 שנים שהיא דיירת של הדיור הציבורי, כמו רבים נוספים בעיר מגוריה. בדירה ישנם ליקויים חמורים, אך "עמידר" מסרבת לטפל בהם בטענה שלקדוש יש חוב לא משולם.

במקלחת בבית משפחת קדוש אריחי הקרמיקה מתפרקים וישנה רטיבות חמורה לאורך כל הקירות. במטבח התקרה כולה במצב מזעזע, הצבע נסדק לאורך הקירות והתקרה מרוב רטיבות, ובמספר נקודות בבית החשמל חשוף. נקודות החשמל החשופות והרטיבות המשתלטת על כל אזור המקלחת והמטבח יוצרות סכנת חיים של ממש. לדברי קדוש, היא חווה קצרי חשמל באופן קבוע כתוצאה מהמגע בין החשמל למים.

כבר 6 שנים שהיא מבקשת שיטפלו בליקויים. פניותיה לרכזת האכלוס שלה לא זכו למענה. ניסיונותיה לברר מהו אותו חוב שבגינו נמנע ממנה השיפוץ לא צלחו. לטענתה, שילמה סכום סמלי עבור שכר דירה בעת שהייתה נשואה, אך לאחר הגירושים העלתה "עמידר" את גובה שכר הדירה. קדוש מתקשה להבין מדוע, מאחר שבעקבות הגירושין ירדו הכנסותיה באופן משמעותי. כיום הכנסה עומדת על 4,000 שקלים בחודש, שכר הדירה עומד על 1,000 שקלים.

בנוסף לחוב שצברה קדוש בתשלומי שכירות הצטבר לה חוב עתק בחשבונות המים. לפני הגירושים ההשתתפות העצמית שלה עמדה על 250 שקלים, אך מאז עלתה ל-1,000 שקלים ואז ירדה ל-500. הרקע לשינויים לא ברור לאור הכנסתה הנמוכה. קדוש חייבת גם סכום גבוה לתאגיד המים המקומי, וזאת בעקבות הנזילות החמורות מצינורות המים בדירה לאורך השנים. החוב צבר ריבית פיגורים נשכנית. קדוש נמצאת כעת בחקירת יכולת בעקבות החוב הכבד.

קדוש מספרת שבקשותיה לתקן את התקלות בדירה ולספק לה הסברים הולמים על החוב אינן נענות. כשפנתה לרכזת נענתה באיום: אם לא תסדירי את התשלום עליך לצפות בכל רגע לצו פינוי. הרכזת שאמורה "ללוות" את רבקה במגעיה מול "עמידר" לא הודיעה לה ולו פעם אחת שקיימת אפשרות להגיש בקשה ל"וועדה בין משרדית". הוועדה הזו דנה בחובות של דיירים ויש בסמכותה להפחית מהחוב את סכומי ההצמדה והריביות (לעתים אלפי שקלים) ואף למחוק אותו אם השתכנעה שקיימים קשיים כלכליים רבים, כמו במקרה של קדוש. על האפשרות לפנות לוועדה למדו הנאבקות למען הדיור הציבורי ומחוסרי קורת גג בדימונה בעת שליוו נאבקת אחרת ודרשו ליצור קשר עם הנהלת החשבונות של "עמידר".

מיד לאחר שביקשנו מ"עמידר" תגובה לטענותיה של קדוש מיהרה החברה לשלוח לה מכתב המתריע על "סיום יחסי שכירות בין חברת 'עמידר' לדיירת". המסר לקדוש ולדיירות אחרות במצבה ברור: מי שהחליט לצאת למאבק מסכן את קורת הגג שמעל ראשו. כמו לרוב דיירי הדיור הציבורי לרבקה קדוש אין לאן ללכת, והיא נתונה לחסדיה של החברה המשכנת. עוד בת ערובה של הבירוקרטיה המשפילה, עוד קורבן לתרבות ארגונית קלוקלת.