הילדים של כולנו, בבוקרשט, עם הילדות של מישהו אחר

ועוד משהו

הילדים של כולנו, בבוקרשט, עם הילדות של מישהו אחר

ורד לוי-ברזילי
דווקא השאלות נטולות הביקורת של הכתב חשפו את האמת: זו הנורמה

הילדים של כולנו גילו את בוקרשט.

צעירים ישראלים מבתים טובים, ילדים טובים, חיים של אמא, נשמה של אבא, בוגרי הצבא המוסרי ביותר בעולם, מתארגנים חבורות חבורות ונוסעים באלפיהם לרומניה לשתות עד אבדן חושים, להמר בקזינו, ולצרוך שירותי מין מזונות רומניות.

מי הזמין את הלימוזינה ואת נערת הליווי שחיכו לגברים בבוקרשט?

זה כבר ברמה של קאלט - הם טסים וחוגגים שם את מסיבות הרווקים הידועות ערב החתונות שלהם. עד לא מזמן, נהגו הבחורים הטובים לקיים את מסיבות הרווקים בארץ, להזמין "חשפניות" ו"נערות ליווי", כלומר, נשים בזנות צעירות מקומיות, לשתות עד אבדן חושים, תוך שהם מבצעים וידוא הריגה, אופס. סליחה. וידוא חדירה; שהחתן המיועד אכן "יתפרק" בתוך גופה של הבחורה עד הסוף, כמו שצריך. הלא זה כל הרעיון, סביב זה גובש הקונספט כולו, זוהי ליבת ההתכנסות, שכן זהו ערב רווקותו האחרון.

כבר ידוע שבמסיבות רווקים רבות מספור, על הדרך -  ובלי קשר לשאלה אם הם רווקים או נשואים טריים – גם כל שאר הנוכחים "מתפרקים" בתוך גופה של אותה בחורה או לחליפין בגופן של כמה חברות שלה שהוזמנו גם הן לאירוע.

אלא שמרגע שנודע לבחורינו שחבילת תיור וזיונים דומה ואולי אף משודרגת תעלה להם בבוקרשט פחות ממסיבת רווקים ממוצעת במלון בארץ, נפתח בפניהם עולם קסום. מיהרו והמירו את הסוויטה של המלון הישראלי בחבילה הרומנית המושלמת, מה שבטוח בטוח; בכל זאת, האירוע עלול לצאת משליטה ולסבך אותם בביצה המקומית. אם בלהט האלכוהול הם, נניח, קצת יתפרעו  יתר על המידה וישחיתו את הצורה של החדר או את הצורה של הבחורה. עדיף ברומניה, וסיסמתם: "מה שקורה בבוקרשט נשאר בבוקרשט".  

כתב אולפן שישי בערוץ השני, עמרי קרונלנד, הצטרף לחבורה אחת כזו לכמה ימים והביא תמונות ומילים מהיותר מעציבות שנראו על המסך לאחרונה.  

רק לשבת ולצפות בתדהמה במה שנפלט לצעירים האלה מהפה.

הם מספרים שהביאו איתם במזוודות 15 בקבוקי אלכוהול מהדיוטי פרי, וזה בטוח לא יספיק. הם מסבירים לו איזה מגניבות הכוסיות הרומניות, הן לא כמו הישראליות, הן זורמות, הן מבינות ענין, הן אוהבות באמת סקס, הן עושות את זה בכיף, בהנאה, בלי לעשות ענין גדול... אפשר ממש להתבלבל ולחשוב שהם מדברים על מערכות יחסים שהם הולכים לבנות עם נשים מקומיות ולא על מין שנקנה בכסף עם נשים בזנות.  

בפנים גלויות, בציפייה מוצהרת, הם מתראיינים לכתבה שתשודר בפריים טיים הישראלי ביום שישי בערב, ומפרטים בדיוק מה הם הולכים לעשות, בלי שמץ של מבוכה, היסוס או בושה.

בושה? הם גאים בעצמם.

הם יודעים שהמשפחות שלהם צופות בזה – האבות שלהם, האמהות, הסבתות והסבים, האחים והאחיות הקטנים שלהם. החברים שלהם.

מה הבעיה?

חלקם נשואים, הם אומרים את זה. הנשים הצעירות שלהן צופות בזה.

מה הבעיה?

אין בעיה.

איך אין בעיה?

סוף סוף התעורר הכתב מהתרדמת שלו ושאל שאלה.

והם עונים לקרונלנד בפשטות: הנה לדוגמה, האישה הצעירה, הטריה, של אחד מהם בהתחלה באמת לא אהבה את הרעיון. אז הוא סגר איתה דיל, תשלום כופר, לפני הטיסה לרומניה, יטוסו שניהם לבד לברצלונה. היא השיתה עליו קנס נוסף – 5000₪ עבורה לבזבוזים בברצלונה. הוא קיבל עליו את הדין באצילות. הם כבר אחרי הטיול ההוא. עכשיו הוא יכול לצאת למסיבת הרווקים שלו בלב שקט ובנפש חפצה.

קל ופשוט.

ובתרגום חופשי: כמו שקונים את הזונות בתל אביב ובבוקרשט, ככה אפשר לקנות גם את האישה. הפרינציפ אותו פרינציפ (כל הנשים זונות, לא? את זה כבר דן בן אמוץ קבע לפני המון שנים).

זה עובד. עובדה.

אז  מה הבעיה?

אם עוד נותר הד בחלל הלימוזינה מהשאלה, חבר אחר מוסיף בצחוק שאולי אחרי מסיבת הרווקים ברומניה הם צריכים לנסוע לשבוע לאומן. להתנקות, עלאק. אבל זה סתם, בצחוקים. ברור לגמרי שהם לא רואים בעיה במה שעומד לקרות. הם שלמים לגמרי עם מסע ההימורים והזנות שלהם.

יותר מזה, הם מתפארים בו.

ומגיע הרגע שבו אני קולטת שהם יודעים מצוין שכל מה שמצולם ונאמר יפול  בסביבתם על כר נרחב פורה ואוהד. על אוזניים פתוחות וקשובות ומכילות.  אחרת הם לא היו משתפים פעולה. הם יוצאים למסע הרפתקאות בבוקרשט, להמר בקזינו, לשתות עד עלפון חושים ולשכב עם זונות – וכשעם ישראל יצפה בהם בטלוויזיה וכשהם יחזרו הביתה, הם ייצאו מהסיפור הזה הכי גברים-גברים.

וקרונלנד? הוא בהחלט לא נראה המום. לא נבוך. אולי, אפילו, קצת משועשע לעתים.   

לאחרונה, התמכרתי מחדש ל"סופרנוס", מודה. בהתחלה ראיתי רק פרק אחד, שניים. ואיכשהו, משם זה נהיה לערב ערב. כן, ערב ערב אני צופה בסדרת הזוועה המצוינת הזאת, ערב ערב אני נזכרת במה שהפך אותה לסדרה האלמותית שהיא, ערב ערב ה"חשפניות" במועדון המאפיונרים באדה בינג בניו ג'רזי רוקדות עירומות מול העמודים, ומאפשרות לטוני סופרנו ועשרות חבריו "להתפרק" איתן, בתוכן.

בפרק האחרון בשבוע שעבר, טרייסי, "חשפנית" בבאדה בינג, צעירה יפה ושברירית, אם לילד קטן, שהרתה לראלף המטורף, עלתה לו קצת על העצבים ובתגובה הוא רצח אותה במכות אגרוף איומות לפנים, על יד הדלת של המועדון. זה דגדג עצב רגיש אצל טוני סופרנו עד כדי כך שהוא הפר את הכלל של חברי המאפיה הבכירים והכה בעצמו את ראלף ליד כל החבר'ה.

למחרת בערב, יום שישי, אין סופרנוס. אני צופה בסדרת החיים כמו שהם, בכתבה של קרונלנד. תאומתה של טרייסי, עירומה כמעט לגמרי, יושבת בלימוזינה שאוספת לתוכה את חבורת הצעירים הישראליים. אחד מהם או כולם יזיינו אותה בעוד כמה שעות, זה קורה במציאות, מרחק שעות ספורות מכאן, ומי יודע (ולמי אכפת) איך היא תצא משם, אם היא תצא משם.

הכי מתחשק והכי מתבקש לרדת על אולפן שישי ועל קרונלנד (שזה בדיוק מה שעשו הבוקר עינב שיף בידיעות ושני ליטמן בהארץ ואלפי חברות וחברים ברשתות) ועל עורך המהדורה איתי דנקנר (האחראי הישיר לכל מה שמופיע על מסכנו באותה שעה): איך הכתב לא עימת את בחורינו עם הדבר שהם עומדים לעשות? איך הוא לא העמיד מולם נתונים על היותה של רומניה למעצמת זנות עם כמות מחרידה של קרבנות סחר בנשים למטרות מין?

אני לא יודעת אם עמרי קרונלנד הוא סתם בנאדם לא מודע או שהוא בחר בכוונה להביא את הכתבה כפי שהביא אותה. אבל לטעמי, דווקא שוויון הנפש היחסי שהפגין מול החבורה, הוא מה שהעניק לכתבה את כוחה המטלטל. הוא מה שגרם לי להתפלץ במשך 12 דקות ולשאול את עצמי שוב ושוב:

מי הם האנשים האלה? מי הם הבחורים הצעירים המעוותים האלה? איך הם גדלו להיות מה שהם? איפה הם גודלו?

מי הן האמהות והאבות שייצרו ליין דפוק אטום ואומלל כזה?

מי היא האישה הצעירה שהתחתנה לא מזמן, שבעלה זיין חשפנית במסיבת הרווקים שלו – בישראל או ברומניה, ושהתנתה את הנסיעה הזו שלו למסיבת רווקים בבוקרשט, באתנן, בנסיעה איתה לברצלונה+5000 ₪ לבזבוזים?

אלה הם "הילדים של כולנו"?

זאת ישראל?

מתי זה קרה?

אני מנסה לתת בהם סימנים. לא מצליחה. אין בהם שום דבר מיוחד, אופייני, יוצא דופן. סתם, חבורת בחורים צעירים ישראלים. מהשאלות של הכתב, מהאווירה הכללית בכתבה, מהעובדה שזה משודר בערב יום שישי כעוד כתבה אחת באולפן שישי, מהטקסט שבפיהם, ולא פחות מהסאב-טקסט, אני לאט לאט קולטת את הדבר הנורא מכל: שאין בזה משהו חריג.

זו נורמה.

אלה הם בנינו.

אלה הם פנינו.  

עוד באותו נושא: 

תגובות להילדים של כולנו, בבוקרשט, עם הילדות של מישהו אחר

תגובות להילדים של כולנו, בבוקרשט, עם הילדות של מישהו אחר

עזרו לנו להמשיך לעשות כאן עיתונות. עשו לנו לייק או שייר או ציוץ והכי טוב - הכל ביחד

x