ביולי קיימה ועדת העבודה, רווחה ובריאות של הכנסת דיון מעקב אחר טיפול אגף השיקום בפצועי צה"ל ממבצע צוק איתן. הישיבה כונסה ביוזמתם של ח"כ עופר שלח ומאיר כהן (יש עתיד), בשל תלונות של פצועים רבים על התנהלות אגף השיקום.
אחת התלונות המרכזיות שהושמעו בוועדה ובתקשורת התמקדה בהתנהלותו של מערך הוועדות הרפואיות. הפצועים התלוננו על התמשכות ההליכים בעניינם, שנה ויותר לאחר הפציעה, על קביעת אחוזי נכות שאינם תואמים את מצבם הרפואי, על יחס משפיל ומזלזל, ועל הצגת תלונותיהם כבלתי אמינות. תלונות אלו אינן חדשות והן מקבלות ביטוי, חדשות לבקרים, בפסקי דין של בתי המשפט הדנים בערעורים של נכי צה"ל על קביעותיהן של הוועדות הרפואיות בעניינם.
- ״נראה לך שאני צריך את זה?״ הוא צועק ומפנה את ראשו כלפי כיסא הגלגלים
- נכים וארוטיקה: לא כל אחד יכול לגעת בעצמו
- נכי צה"ל, תפסיקו להשוויץ במכוניות חדשות
ד"ר אורי זנדבנק, הממונה הארצי על הוועדות הרפואיות המחוזיות, נכח בדיון וטען כי בוועדות הרפואיות מכהנים רופאים מומחים מהשורה הראשונה, "מנהלי מחלקות הכי בכירים בארץ". רופאים אלה מוכנים לכהן בוועדות רק אחרי תחנונים, בהתנדבות כמעט, שכן שכרו של רופא בוועדה הוא כזה "שהוא עושה אותו בחצי שעה אצלו בקליניקה הפרטית".
עם זאת, לדברי ד"ר זנדבנק, נכי צה"ל לא נפגעו: "אמרנו להם (למנהלי המחלקות) שהפעם הם מוכרחים לשתף פעולה והם עשו זאת". ד"ר זנדבנק דייק בדבריו. לצד רופאים אחרים, מכהנים בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון מטובי המומחים בארץ. אלא שמומחיות רפואית קלינית, טובה ככל שתהיה, אינה תנאי מספיק לכהונה בוועדה רפואית. ודאי שאי אפשר "לשלוף" רופא כלשהו, אף לא מנהל מחלקה, לצורך מילוי תפקיד בוועדה הרפואית.
מדובר בתפיסה מוטעית של תפקידי הוועדה הרפואית ושל הכישורים הנדרשים מחבריה. למרבה הצער, פצועי צוק איתן אינם לבד בתלאותיהם. הם מצטרפים לאוכלוסייה גדולה וותיקה של נכי צה"ל, הסובלים מהתנהלותן של הוועדות הרפואיות כבר שנים רבות.
לא לחינם סבר חבר ועדת גורן, השופט (בדימוס) ד"ר גבריאל קלינג, כי הוועדה שגתה משלא דנה והמליצה על השינויים הנדרשים במערך הוועדות הרפואיות של אגף השיקום, נוכח הביקורת שנמתחה על תפקודו. בדומה קבע צוות הבדיקה מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשותו של ח"כ ישראל חסון, כי דרושה רוויזיה עמוקה ויסודית בוועדות הרפואיות של אגף השיקום.
יש נכים ויש נכים שווים יותר
זכויות נכים בישראל קבועות במערכת חקיקתית רחבה ומקיפה. ואולם, בעוד שכל חוק מעניק סל אחר של זכויות לנכים שבטיפולו, עניין אחד משותף לכל החוקים המסדירים. על נכה המבקש לממש את זכויותיו לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תקבע את נכותו ואת שיעורה, בהתאם למבחנים שנקבעו בתקנות הרלוונטיות לגביו.
אין להקל ראש בתפקידן של הוועדות הרפואיות, גופים מנהליים מקצועיים המפעילים פונקציות כמו-שיפוטיות, המתכנסות ודנות בענייניהם של עשרות אלפי איש בשנה – באגף השיקום, במוסד לביטוח לאומי וברשות לזכויות ניצולי השואה. החלטותיהן משליכות על חיי הנכים, לא רק מבחינת גובה התגמול החודשי, אלא גם על איכות הטיפול הרפואי שיקבלו, שיקומם ואיכות חייהם.
אלא שבמשך שנים מושמעת ביקורת חריפה כלפי כלל הוועדות בכלל הגופים הרלוונטיים, על שבשל חוסר ידע ובקיאות מספקת בהיבטים המשפטיים (הלבר-רפואיים) של תפקידם, מתגלים ליקויים בעבודת רופאי הוועדות. ביניהם: אי התאמה בין ההחלטה לבין ממצאי הבדיקות הקליניות, קביעת נכות לפי תקנות או פסיקה לא מעודכנות, ואף החלטות בחוסר סמכות ממש. התוצאה היא לא רק פגיעה בזכויות הנכים, אלא גם ריבוי ערעורים והליכים משפטיים, המלווים בעלויות כבדות, לנכים ולמערכת עצמה.
הדברים נכונים בין שהוועדה טועה לחובת הנכה (כמו במרבית הפעמים), ובין שלזכותו. בשני המקרים האינטרס הציבורי נפגע וקופת הציבור ריקה.
בשל טענות אלו הגיע המוסד לביטוח לאומי למסקנה, כי אין די בהכשרתם הרפואית של רופאי הוועדות ויש להכשירם במיוחד לתפקיד. על פי תיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת 2009 והתקנות מכוחו, לא יכהנו רופאים כחברים בוועדה רפואית, אלא אם עברו הכשרות ייעודיות לתפקידם, וכן הכשרות המשך, אחת לחמש שנים.
הכשרות אלו מועברות במוסד אקדמי מוכר, על פי תוכנית שאושרה מראש במשרד הבריאות. הן מתמקדות בהיבטים רפואיים, משפטיים ומנהליים של קביעת הנכות ושיעורה בתחומי הרפואה השונים, לרבות היכרות מעמיקה של הדין והפסיקה הרלוונטית, הסמכויות והחובות של הוועדות, הכרת כללי האתיקה ועקרונות האיסור על ניגוד עניינים.
כך בביטוח הלאומי, לרבות לגבי רופאים בוועדות העוסקות בקביעת שיעורי נכות של נפגעי פעולות איבה, שההכרה בהם והזכויות הנלוות להם זהות לגמרי לאלה של נכי צה"ל. ומה במשרד הביטחון?
בדיונים בבית המשפט העליון ובכנסת אישר משרד הביטחון, כי מערך הוועדות הרפואיות שבאחריותו לקוי וכי הרופאים המכהנים בו אינם מבצעים מלאכתם כראוי. השכל הישר מורה, כי ההסדר החקיקתי החל על רופאי הביטוח הלאומי יחול גם על רופאים המכהנים בוועדות רפואיות העוסקות בקביעת נכות ודרגת נכות של נכי צה"ל.
בעניין אחר קבע בית המשפט העליון, כי בכל הקשור לטיפול ולבדיקת תביעות נכות, על המדינה להקפיד על אופן טיפול שווה באוכלוסיות הנכים.
במשרד הביטחון עסקים כרגיל. אמנם, בהופעתו בוועדת גורן1 (ינואר 2010) הודיע ד"ר זנדבנק חגיגית, כי משרד הביטחון ישלב את רופאיו בתוכניות ההכשרה של המוסד לביטוח לאומי, אבל מי זוכר? גם כיום, רופאי הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון אינם מחויבים בהכשרות ייעודיות, משל היו נכי צה"ל נכים מדרג ב'.
אל תהייה פראייר, ערער לוועדה העליונה
המצג העולה מדף הזימון לוועדה הרפואית ששולח משרד הביטחון לנכים, מטריד לא פחות. עולה ממנו שהוועדות הרפואיות מקצועיות ואחראיות, מצוי בפניהן כל המידע הדרוש, ואין כל סיבה לפקפק במעשיהן ובהחלטותיהן. הן פועלות ממש לפי הספר:
"חברי הוועדה הרפואית הם רופאים מומחים המתמנים ע"י שר הביטחון, עצמאיים ובלתי תלויים בדיוניהם והחלטותיהם הן על יסוד הממצאים הרפואיים והתאמתם למבחנים לקביעת דרגת נכות (…) ראוי כי תדע שקביעת דרגת הנכות אינה החלטה שרירותית של רופא או ועדה רפואית כי אם החלטה המבוססת על ממצאי הבדיקה, ואשר לפיהם מתאימה הוועדה הרפואית את פגימתך, או מצבך הרפואי למבחן מוגדר שבקובץ המבחנים (…). ורק על פיו נקבעה דרגת הנכות".
עד כדי כך מבקש משרד הביטחון לטעת בלב הנכה את התחושה כי עניינו מסור בידיים נאמנות, עד שהוא מנחה אותו לצמצם בדבריו. במלים אחרות, אל תבלבל את המוח. חסוך בתלונות. אנחנו יודעים מה טוב בשבילך.
"רכז את עיקרי טענותיך והערותיך שברצונך להשמיע. קח בחשבון שהאינפורמציה הבסיסית אודות פציעתך/מחלתך ידועה ליו"ר הוועדה הרפואית, ולכן חשוב כי רק תשלים את האינפורמציה בפרטים מעודכנים".
בעוד הנכה מתבקש לשים מבטחו בתקינות פעולותיה של הוועדה הרפואית, השמיע ד"ר זנדבנק דברים שונים בתכלית בדיוני וועדת גורן. בעדותו בוועדה ציין, כי במובחן מהדיון בוועדה מדרג ראשון – הנמצאת באחריותו – עניינו של נכה צה"ל זוכה לדיון מעמיק (רק) בוועדת הערעורים:
"צריך להבין שהוועדה המחוזית, ועדה מדרג ראשון, היא פחות נכנסת לעומק, מטבע הדברים. כי שם, בדרך כלל, זה ההתחלה. אין לנבדק מספיק מסמכים, הוא עוד לא הלך להביא חוות דעת. בדרך כלל, בוועדה – למרות שעכשיו זה קצת משתנה, כלומר בתקופת עוה"ד – אבל בדרך כלל הדיון המעמיק הוא בוועדה העליונה (…). צריך להבין שוועדת הערעורים העליונה לא בודקת את הנכה רק על סמך המסמכים שהוא מסר לוועדה המחוזית (…) ולכן, הוועדה העליונה, למעשה עושה עבודה של לא רק ערעור, אלא למעשה היא בודקת אותו והרבה פעמים מוצאים דברים שבכלל לא מצאו בוועדה המחוזית. (…) לכן, בוועדה העליונה הדיונים הרבה יותר מעמיקים. הולכים לספרות הזו, מצטטים, מזמינים מומחים. העסק מאוד מאוד רציני".
מעדותו של הממונה הארצי על הוועדות הרפואיות באגף לשיקום נכים במשרד הביטחון עולה אמת אחת, עגומה ומקוממת במיוחד. על נכה צה"ל המבקש לקבל את זכויותיו על פי החוק, להצטייד על חשבונו בחוות דעת רפואית, לשכור עורך דין ולערער על כל החלטה של ועדה רפואית מדרג ראשון (ועדה מחוזית) שעסקה בעניינו. רק בוועדה העליונה "הדיונים מעמיקים", "העסק רציני", ו"הרבה פעמים מוצאים (כדבר שבשגרה) דברים שבכלל לא מצאו בוועדה המחוזית".
כך משרד הביטחון מוליך שולל את הנכים והציבור, ומסתיר את העובדה המדהימה כי הוא עצמו רואה בוועדה הרפואית מדרג ראשון סוג של תחנת מעבר. טרקלין בדרך ההכרחית אל הוועדה העליונה, שלולא ערעור אליה חשוף הנכה לקביעה רשלנית של אחוזי נכותו, ופגיעה חמורה בזכויותיו לשיקום ולאיכות חיים סבירה.
ומה המליצה ועדת גורן בנוגע למערך הוועדות הרפואיות? כלום. הוועדה, שבין חבריה היו נשיא בדימוס של בית משפט מחוזי (גורן), מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי (דומיניסיני), קצין רפואה ראשי לשעבר (דולב), וקצין בכיר שהוא נכה צה"ל ואמור להיות בקיא בפגמי המערכת (קהלני), החליטה שלא להידרש לסוגיה והסתפקה באמירה כי מן הראוי לדון בה בעתיד.
היחיד שהרים את הכפפה היה השופט בדימוס ד"ר קלינג. בהערה נפרדת מטעמו הפנה לביקורת הנרחבת שהושמעה בוועדה על תפקודן של הוועדות הרפואיות, לרבות על ידי בעלי תפקידים במערך זה בעבר ובהווה, והדגיש כי תוצאתו של המצב הקיים היא פגיעה בנכים הנאלצים להתמודד עם המערכת: "הפגיעה בנכים אינה פגיעה בזכויותיהם בלבד, אלא גם בכבודם ובמעמדם כמי שזכאים ליחס מיוחד בשל תרומתם למדינה. מן הראוי היה שהוועדה תדון בדרך קביעת הנכות ותגבש המלצות גם בעניין כאוב זה".
אבל למי אכפת?
עו"ד ורואה חשבון קובי זכאי הוא נכה צה"ל. הוא אינו עוסק בייצוג נכי צה"ל, בהליכי הכרה או בוועדות רפואיות
