השקיעו
בעיתונות עצמאית
  • אודות
  • צרו קשר
יום חמישי, דצמבר 18, 2025
לתמיכה בכל סכום
המקום הכי חם בגיהנום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • חם
  • דעות
  • תחקירים
  • מגזין
  • וידאו
  • פרויקטים
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה בכל סכום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה

דגל שחור בדרום תל אביב

לייב מהפגנת שכונות דרום תל אביב

עינת פישביין ❘ עינת פישביין
05/10/2014
| מבקשי מקלט

משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך


8:04: מאי גולן מחזיקה שידור: עכשיו בפיה קריאה "ליפי הנפש: אם היה איכפת להם מפליטים היו מתייחסים לעשרות פיליפינית שנאנסו – אבל הם עובדים בשביל הקרן החדשה לישראל, שאני קוראת לה 'הקרן להשמדת ישראל'. הלוואי שיגנו עלינו ככה בדרך מכאן הביתה – הפקירו אותנו".
הם מסיימים בשירת התקווה, וגולן מוסיפה: "בג"ץ לא ייקבע מדיניות בדרום תל אביב!". 
בן-ארי תופס את המיקרופון, משפט אחרון מפיו: "אני יושב עם אנשים ושומע סיפורים שהדגל הזה לבן לעומתם. איבדנו את המדינה, אשה לא יכולה לצאת עם תינוק, נערה לגינה, אנשים לא יוצאים עם הכלב!
"שאלו אותי: 'למה דגל שחור? אתם דאעש?' ואני אומר: 'דאעש עושה את זה בגלוי – בג"ץ עושה את זה בהתחסדות. אנחנו מתחייבים לילדים האלה! הם יקומו בבוקר למדינה יהודית!".
נואם אחרון עולה להזכיר ש"היחיד שתמך בנו בימים הקשים הוא ד"ר בן-ארי! תזכרו את השם הזה: ד"ר בן-ארי!".
נותרו כאן מעטים. הם מוחאים כפיים. עכשיו מבטיחים כאן ליווי הביתה לכולם.
אחרי שהכל נגמר הפעילים שהגיעו מבחוץ שרים, כשיר סיום, תחליף ל"התקווה": המלים אומרות: עוד כהנא חי.
 
בצד השני של הגינה, בחושך, עומדים כמה עשרות מבקשי מקלט עומדים ומסתכלים על ההפגנה המתפזרת, מחכים לראות אם יקרה משהו מעניין. "הכל בסדר" אומר אחד מהם. "אם מכל האנשים בישראל זה מה שהגיעו- הכל בסדר."
 
 
7:46: איש אחד מבטיח לתפוס מסתנן ולהרביץ לו מול העיניים של השוטרים – "הם לא יעצרו אותי!".
באיחור מגיע בנצי גופשטיין, מנהיג הארגון "להבה". כשכולם מתעייפים נראה ששלו דווקא יש הרבה מרץ. בן-גביר מנסה למשוך זמן עד לשידור החי שלו. המיקרופון עובר ביניהם. 
גופשטיין קורא: "בירושלים החבר'ה שלנו מסתובבים ולא רואים בני מיעוטים! מעניין למה! אז אולי אנחנו נתחיל להסתובב כאן וגם את אלה לא נראה. באנו חושך לגרש!" 
 
 
19:39: בן גביר טוען במגאפון שמסתנן ניסה לתקוף את מיכאל בן-ארי. כשהוא חוזר הצידה אני שואלת אותו: "אתה רציני? ניסה לתקוף?" והוא עונה: "לא יודע, אני לא ראיתי. ככה שמעתי."
 
19:23: מאי גולן מרימה את דגל ישראל על תורן ואז מורידה אותו, מניפה דגל שחור ומכריזה על מותה של דרום תל אביב. לאחר שלוקחת מעט אוויר היא מוסיפה: "אבל בקרוב תבוא תחיית המתים".

 

 
7:15: איתמר בן-גביר הגיע. לדבריו הוא לא מאוכזב מהמספר הנמוך של המפגינים. "כל יום יש אירוע, זה מה שחשוב". אנשים מספרים את הסיפורים שלהם, איש מבוגר אחד מסתובב ושואל מי יכול לדבר איתו על סודאנים שגרים אצלו. "קח ממנו פרטים", פוקד בן-גביר לעוזר, והאיש ממשיך בדרכו, מנסה למצוא מי שיקשיב לו. 
זה ארוע עצוב, של אנשים שחיים בשוליים, בקושי אמיתי וגדול, ששינוי האוכלוסייה בדרום תל אביב בטח לא תרם לו, ויש הבדל גדול בין הכאב שלהם לאנשים שהגיעו מבחוץ ומנסים לנצל את זה, לא ברור אפילו לאיזו מטרה. קשה להבין אם מאי גולן, למשל, מהמנצלים או המנוצלים. אנשים בוכים, אין להם כוח אמיתי כדי להתארגן.
בן-גביר, בן ארי ומרזל נראים אדישים כלפיהם, הם באו לעשות פה את היומית שלהם: מנסים לארגן את השנאה של קומץ אנשים, אין פה אפילו 200, הרבה מהם ילדים. הימין הקיצוני לא בא הנה כדי לשנות את מה שטעון שינוי –  אלא לחפש כאב שמתורגם לשנאה לשם שנאה. הקהל הוא אותם אנשים שמגיעים להפגנות כבר שנים, לפי האירוע של הערב- אין שום התעוררות. אני מזהה אותם כמו שאני מזהה את קומץ השמאלנים בצד שני.
 
בן ארי נצפה מעלה חומרים לאתר של "אל-יהוד".
 

צילום: אורי פינר
 

6:57: "זה רגע נדיר שאנחנו הולכים כאן ככה – ביום כיפור לא היה חג, בראש השנה לא היה חג, עם ישראל תתעורר", קוראת מאי גולן. כל כמה דקות נשמעות הקריאות הקצובות "ביבי – הביתה". בכל פעם שנראה אפריקאי באזור נוצרת התקהלות קטנה, אבל השוטרים במאסה ענקית ממהרים וישר סוגרים אנשים בתוך חנויות. בגינת לוינסקי מקדמים את פני המפגינים שני שוטרים ישובים על הסוסים שלהם. מישהי צועקת ש"זה מרגיש כמו עמונה", ואחר כך מוסיפה ש"בחיים אין בשבילנו כזאת הגנה". אנשים נכנסים לגינה וצועקים "מלחמה, מלחמה מל-ח-מה". אבל זה באמת קומץ וזה יותר עצוב ממפחיד.

מישהי צועקת: "הם הולכים כאן בביטחון מלא! יום יבוא שלא נוכל גם להפגין! המשטרה שלהם!". השוטרים מותחים סרטים כדי לתחם של ההפגנה – אבל אנשים מתפזרים להם בגינה. ״משטרה טפשה״, אומר בן-ארי לאחד מאנשיו. מאחד הכיוונים מגיעים אפריקאים, נושאים בידיהם זרי פרחים אדומים. בן-ארי פולט לעברם בבוז: "הם מביאים לנו פרחים, הם נחמדים". מאי גולן צורחת: "לא רוצים פרחים". היא קולטת שם פעילת זכויות אדם וצועקת לעברה "יא מנוולת!".

6:46: המיקרופן עובר מאדם לאדם – כל אחד מתנה את הכאב שלו: "אין לנו בתי ספר ולהם יש, גני ילדים בחינם, כל לידה שלישית באיכילוב זה שלהם, פרצו לנו לבית". מאי גולן לוקחת את המיקרופון לידיה: "לא באנו לצעוק סודאנים לסודאן אלא לצאת נגד בג"ץ, להגיד בג"ץ – הביתה. אנחנו באריתראה פינת סודאן, לא בישראל. יש פה אלפים שמקיפים אותנו. בג"ץ הוא שלטון של דיקטטורה. בג"ץ שווה מדינת מסתננים", וכולם מצטרפים אליה בשירה.

הרבה ילדים לא מבינים מה הם בדיוק עושים כאן  – אז הם סתם צועקים ונדחפים למצלמות. שוטרת סמויה נותנת לשוטרת הצלמת הוראות – את מי לצלם. 

ברוך מרזל צועק "לכו הביתה" על חבורת אפריקאים שעומדת על רחוב לוינסקי, רק שאז מזהה כיפה על ראשו של אחד מהם ומישהי צועקת לו "אלה אתיופים!". הוא מזמין אותם להצטרף לצעוד אתו. 


צילום: אורי פינר

6:39: מפגינה אחת צועקת בכאב: "אתם אטומים לסבל שלנו. מה לגבי חופש וחירות וזכויות האדם של תושבי דרום תל אביב?"

הווליום קצת עולה: "הם לא פליטים הם מסתננים", קורא מפגין במגאפון, "הם שיכורים, הם אונסים, הם השתלטו לנו על הבית".

על גשר ההגנה שוטרים מעכבים שני אפריקאים ומבקשים שלא יזוזו עד שכל ההפגנה עוברת אותם, שלא ייפגעו. הם עומדים בשקט ומסתכלים.  עוברים ליד תחנת אוטובוס מלאה באפריקאים. הווליום עולה עוד קצת: "אתם לא פליטים אתם מסתננים", צועק מישהו. ואחר קורא "זבל!". המשטרה מקיפה את התחנה, כדי שאיש לא ייפגע. הצעדה ממשיכה הלאה. 

 

Post by ‎המקום הכי חם בגיהנום‎.

6:31: צועדים במורד רחוב ההגנה, לכיוון גינת לוינסקי, צועקים "הבג"ץ חורבן. הבג"ץ הביתה". "סודאנים לסודאן" – זה כבר יותר מלהיב. "אריתראים לסודאן" – פחות קליט. צועקים "בג"ץ שווה מדינת מסתננים", ולא למגאפון – "כושים הביתה". אחד הנואמים דורש "שיקחו אותם מהמתקן לאזורי המחייה של שופטי בג"ץ. לא לכאן,  התשתיות שלנו קורסות".

הצועדים שרים "עם ישראל חי". הרבה ילדים רק רוצים לדעת אם זה לחדשות, ושוטרת מז"פ הולכת ומצלמת את המפגינים. 

18:28: לפני קהל של הרבה עיתונאים, יותר שוטרים וקומץ מפגינים מבטיח מיכאל בן-ארי שמחר בבוקר ״נקום למדינה יהודית״ . מבקש לשמור על הוראות המשטרה, ומעודד את נושאי הדגלים השחורים להרים אותם גבוה למעלה – "עד שנניף מחדש דגל ישראל". 



18:00: תושבי שכונות הדרום והימין הקיצוני החליטו לצאת בהפגנה נגד החלטת בג"ץ לשחרר את אסירי חולות. ההזמנה להפגנה שהופצה בפייסבוק כללה ביטויים כמו "סמל החרפה והחורבן בחסות הבג"צ". אתמול היתה הפגנה כזאת, בהשתתפות מאות מתושבי השכונות ומעט פוליטיקאים חיצוניים. היום היחס הפוך. 

שתף

  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp
  • לחיצה לשיתוף ב-Telegram (נפתח בחלון חדש) Telegram
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק

אהבתי

אהבתי טוען...

אולי יעניין אותך גם...



הסיפור הקודם

השפה השוודית, גרסת 2014

הסיפור הבא

כלי משחק על לוח הרוס

עינת פישביין

עינת פישביין

[email protected]

הסיפורים החמים

אלעד רפאלי, פלאש 90
חם

בג״ץ ביטל את הנוהל המשטרתי שאפשר עיכוב אזרחים על בסיס ״תחושת בטן״ של שוטרים

❘ סיון תהל

בפסק דין תקדימי החליטו שופטי בג״ץ כי יש לבטל סעיפים בנוהל המשטרתי המאפשר דרישת הזדהות בלא חשד לעבירה. אחרי שנים של תיוג ואפליה, פסק הדין מבהיר כי נוהל משטרתי לא יכול להיות מרחב לפרשנות סובייקטיבית של שוטרים

הסיפור המלאDetails

״כושית שמנה״: קיש מזרים עשרות מיליונים בשנה לסלקציה נגד מזרחים. כשלא מדובר בהשתמטות בש״ס שותקים  

צילום: פלאש 90

צ׳יינה טאון קריית־ארבע חברון: כך סין מממנת את מפעל ההתנחלויות

אילוסטרציה | הוכן באמצעות בינה מלאכותית

בן 57 נורה 18 פעמים, 8 מתוכן כשכבר שכב על הקרקע. צה״ל: "סיטואציה מבאסת"

הכובע של חייל המילואים יובל בן ארי, שנרגם באבנים על ידי מתנחלים בתקופת המסיק | צילום: יובל בן ארי

שלושה ח״כים הוצאו מדיון על אלימות מתנחלים. גם חייל מילואים שנרגם באבנים לא הצליח לגרום להם להקשיב

הסיפור הבא

כלי משחק על לוח הרוס

30 טיפות הולידול

מגשר אחד רחוק מדי

Themed Share Widget

אהבתם? שתפו את הכתבה

וואטסאפ X טלגרם אימייל העתק קישור

הכי חם בטוויטר

הציוצים שלי
המקום הכי חם בגיהנום

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish

אנחנו מחויבים לעיתונות קשובה, ביקורתית ומאוזנת, אבל היא לעולם לא חפה מתפישת עולם. עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי. עיתונות חוקרת, חפה מפחד וממורא, שאינה חוששת לקחת צד, שומרת על פרופורציות, אינה מתלהמת, נצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים. עיתונות סקרנית ובודקת את עצמה.

  • מי אנחנו
  • צרו קשר
  • תנאי שימוש באתר
  • תמכו בעיתונות עצמאית

כאן עושים עיתונות אמיתית*

*עיתונות חוקרת, סקרנית ובועטת, שנצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים. דווקא בימים החשוכים שעוברים על כולנו, ולנוכח שתיקתם של גופי התקשורת, אנו גאים לעמוד בחזית הערכית של העיתונות בישראל, ומחויבים לעקרונות של דמוקרטיה, שיוויון, קדושת חיי האדם וצדק.

×
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • ראשי
  • מדיני-בטחוני
    • צבא
    • יהודה ושומרון
    • עזה
    • מלחמת אוקטובר 23
      • מחדל ה-7 באוקטובר
  • משפט ופלילים
    • שחיתות
    • משטרה
    • דמוקרטיה במשבר
    • אלימות מינית
  • כלכלה וחברה
    • צדק חברתי
    • בריאות הנפש
    • רווחה
    • חינוך
  • פוליטיקה ותקשורת
    • פוליטי
  • המקומון
    • סביבה
    • תכנון
צרו קשר
מי אנחנו

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish

%d