זה לא רצח רבין והשנה היא לא 1996: הפעם יש מוצא, והוא עובר דרך הציבור הערבי

אחרי שהתברר ש״הליכוד״ הוא המפלגה הגדולה ביותר, תומך ״הדמוקרטים״ אמר לי שהוא מרגיש אבוד כמו אחרי רצח רבין. לאחרים זה הזכיר את בחירות 1996, כאשר הלכנו לישון עם מדגמים שהבטיחו ששמעון פרס יהיה ראש ממשלה, וקמנו עם בנימין נתניהו. אפשר להבין את האכזבה, אלא שטעות בידיהם. נקווה שמנהיגי ״גוש השינוי״ יזהו אותה ויסיקו את המסקנה המתבקשת. הכיצד? בשונה משני המקרים הללו, הפעם יש מוצא.

את רצח רבין אפשר לראות כאירוע נקודתי – שילוב של יורה נחוש וכשל מערכתי, שמעידים בעיקר על עצמם. אמנם היה הלך רוח מסוים, אבל אלמלא הכשל, המצב היה שונה. התוצאה הפעם מעידה ש-7 באוקטובר, יוקר המחיה, בידוד בינלאומי גובר, חשש מעיצומים משתקים – כל אלו לא משנים לנאמני הליכוד בראשות נתניהו. בשונה מרצח רבין, לא מדובר בתקלה אלא בתופעה. בתקדים השני, הניצחון של נתניהו היה זעום אבל ברור – בבחירות אישיות לראשות הממשלה, רק אחד מנצח.

הישג אחד

כעת רק צריך להתבונן בתוצאות כדי להבין שלא מדובר בסופיות של מוות או בנחרצות של תחרות בין שני מתמודדים. כל בר דעת מבין שעם 53 מנדטים אין לגוש נתניהו ניצחון. מה יש? הוכחה שהאיש שגורר כישלונות בכל תחום מצטיין בהישג אחד – הגדרת השיח הציבורי. לפי השיח הזה, יש גוש נתניהו, יש גוש נגדי, ויש גוש שלא שייך – הערבים הישראלים, ישות מנותקת מכל היתר, מכל מה שקורה פה.

בשונה מרצח רבין, לא מדובר בתקלה אלא בתופעה.

מילא, שבעוד חיים בינינו אנשים שחוו על בשרם את נחת זרועם של גזענים בגולה, מנהיגים במדינה כביכול דמוקרטית פוסלים באופן גורף חמישית מהאוכלוסייה בגלל השתייכותה הקבוצתית. מילא, שהם לא שואלים את עצמם כיצד הם היו מגיבים ל״לא נשב עם יהודים״, ומה היו מצפים מהעולם הנאור לעשות בתגובה לדמוניזציה כזו. מילא, לגלות שיהודים לא פחות גזענים מכל אחד אחר.

אבל איפה השכל הישר? ההיגיון הפוליטי? כל מנהיגי ״גוש השינוי״ מבינים שנתניהו מוביל את ישראל לאבדון. כעת עומדת בפניהם בחירה. הם יכולים לדבוק בעמדה שמדירה חלק משמעותי מהאוכלוסייה, וכך נותנת לנתניהו רישיון להמשיך לחסל את כל מה שנוצר כאן בדם, יזע ודמעות, ובתושייה, יצירתיות ונחישות. לחילופין, הם יכולים להכיר בכך שבדמוקרטיה כל האזרחים שווים, ושיש ביכולתם – של מנהיגי ״גוש השינוי״, בסיוע אותו ציבור מודר – להציל את ישראל מהגורל שראש הממשלה המכהן מתווה לה.

כל מנהיגי ״גוש השינוי״ מבינים שנתניהו מוביל את ישראל לאבדון.

עליהם להפנים שהעם אמר את דברו. אין סיבה לאפשר לנתניהו להמשיך לעמוד בראש המדינה, בין בעוד קדנציה במסווה של ״אחדות״, ובין בהליכה לעוד מערכת בחירות, שתותיר את ממשלת המעבר בראשותו על כנה. עומדת בפני מנהיגי הגוש האפשרות לא רק להתנער מגזענות מבישה, אלא גם להיפטר מהממשלה הרעה הזו. יאיר גולן אמר את דברו. איזנקוט, בנט ולפיד, ליברמן – גורל המדינה בידיכם.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ, שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ ולאחר מכן הייתה שגרירת ישראל לדרום אפריקה. מחברת הספר "גברתי השגרירה"