המלחמה
השקטה

החוק שאושר סופית בכנסת ב-10 ביוני 2026, אחרי מאבק של שבע שנים בהובלת פורום ״יהלומי קרב״. החוק קובע תקרות לשכר הטרחה שגובים עורכי דין וחברות מימוש זכויות מנכי כוחות הביטחון, מחייב פריסת תשלומים ומקים מנגנון השבה. ברקע: הסכמים של עד 180 אלף שקל והחתמות ליד מיטות בבתי חולים. לכתבה

ארגון המאבק של הלומי והלומות הקרב, בראשות נדב וירש. הוביל את עתירת ההכרה בלוחמים שהתאבדו כחללים, את חוק הגבלת שכר הטרחה ואת המחאות מול הכנסת. הפורום מציג לפחות 74 מקרי התאבדות בעקבות השירות — בעוד המדינה מכירה בכ-15 בלבד — נוסף על 279 חיילים ששרדו ניסיונות אובדניים. לכתבה

ההבחנה שקבעה ועדת אלמוז: מי ששם קץ לחייו אחרי שחרורו יוכר לכל היותר כ״נספה בעקבות השירות״ — לא כחלל צה״ל. המשמעות: הבדל בהנצחה, במעמד המשפחה ובתגמולים. עתירת פורום ״יהלומי קרב״ נגד ההבחנה נדונה בבג״ץ. לכתבה

תביעת הכרה מוגשת לקצין התגמולים, שמפנה לאבחון — לרוב ביחידת ה-Combat PTSD בשלוותה — ומחליט. עד להכרה אין מימון טיפול מהמדינה, וההמתנה נמשכת חודשים ולעיתים שנים. לפי דוח הממ״מ שפורסם ב-2025, רק כ-36% מהפונים בגין פגיעה נפשית מאז תחילת המלחמה הוכרו. לנתונים

תגובה נפשית חריפה בזמן אירוע הלחימה או מיד אחריו — להבדיל מ-PTSD, שמתפתח בהגדרה כחודש אחרי האירוע. עדויות מילואימניקים שאספנו מראות שלוחמים משוחררים אינם יודעים איך מזהים תגובת קרב שדורשת התערבות ולמי פונים. לכתבה

30% מהלוחמים ששמו קץ לחייהם מתחילת המלחמה הם חיילים בודדים — שיעור חריג ביחס לחלקם בצבא, שמעיד על היעדר מעטפת משפחתית תומכת ברגעי המשבר. לנתונים

לוחמים בסדיר ובמילואים שמפסיקים להתייצב על רקע נפשי — בלי הצהרה פוליטית. צה״ל מסרב לחשוף את היקף התופעה גם מול בקשות חופש מידע, ועמותת ״הצלחה״ עתרה יחד איתנו לחשיפת הנתונים. לכתבה

הארגון היציג של נכי מערכת הביטחון. הלומי קרב טוענים שהוא לא מייצג אותם: בעתירת האפליה בבג״ץ נטען לניגוד עניינים של העומד בראשו, ובדיוני הכנסת הוטחה בו ביקורת על ״מונופול״ בייצוג מול אגף השיקום. לכתבה

תגובה נפשית הנגרמת מחשיפה ממושכת וחוזרת לפגיעה — פיזית או רגשית — להבדיל מ-PTSD שמקורו באירוע מובחן. מתמודדים איתה חווים את העולם בצורה שונה ולעיתים מנוכרת, והיא עדיין לא מוכרת מספיק גם בקרב מטפלים. להרחבה

הוועדות שקובעות את אחוזי הנכות לאחר ההכרה — השער למעמדים כמו ״נכה נצרך״. בג״ץ קבע עוד ב-2017 שאין להן סמכות להורות על חקירות סמויות נגד נבדקים, ובכל זאת תועד מערך מעקבים. לתחקיר

אלירן מזרחי, שאובחן כפוסט-טראומטי אחרי שירות בעזה, שם קץ לחייו בנשק שקיבל במסגרת ההקלות ברפורמת הרישוי. חשפנו שמההליך הוסר שאלון למניעת אובדנות. לכתבה

תגובת קרב היא תגובה נפשית חריפה בזמן אירוע או מיד אחריו; הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מתחילה להתפתח, מעצם הגדרתה, כחודש אחרי האירוע, ומוגדרת ב-DSM-5 לפי ארבעה אשכולות תסמינים: תסמינים חודרניים כמו פלאשבקים וסיוטים (B), הימנעות (C), שינויים בקוגניציה וברגש (D) ועוררות יתר (E). היקף התופעה במלחמה הנוכחית חסר תקדים: מתוך כ-12,500 פצועים שפנו לאגף השיקום עד דצמבר 2024, ל-5,200 תגובות נפשיות — 43% מהפצועים, לעומת 26% במלחמות קודמות. רוב הלומי הקרב בישראל כלל אינם מוכרים על ידי המדינה. לחשיפה

אגף שיקום נכים במשרד הביטחון הוא הגוף שמכיר בנכי מערכת הביטחון — חיילים, אבל גם שוטרים וסוהרים — ומממן את טיפולם ותגמוליהם. קצין התגמולים מחליט על הכרה או דחייה וקובע לאן יישלח הפונה לאבחון; עד להכרה אין מימון טיפול מטעם המדינה, וההמתנה יכולה להימשך שנים (באחד המקרים שתיעדנו: הגשה ב-2016, הכרה רק ב-2020). העומס קיצוני — עובד סוציאלי אחד לכל 850 מטופלים, וההערכה היא שעד 2030 יהיו כ-100 אלף נכי צה"ל, מחציתם מתמודדי נפש. לסיקור

"נצרך" הוא מעמד של נכה שאינו מסוגל להשתקם ולהתפרנס. הלום קרב כמעט לעולם לא יגיע ל-100% נכות ("מאה פלוס") כי לא נפגע פיזית — וכך נחסמות ממנו ההטבות הגדולות, כמו מענקי דיור של מיליוני שקלים שמקבלים נכים פיזיים. בדצמבר 2025 חשפנו את סירוב האגף להכיר כנצרך בהלום קרב שהשתתף במחאה. לכתבה

יחידה במרכז לבריאות הנפש שלוותה, שהוקמה ב-2021 עבור אגף השיקום בהתקשרות בפטור ממכרז. אליה מופנים מבקשי הכרה ליום אבחון מרוכז הכולל ראיון קליני (CAPS-5), שאלוני דיווח עצמי (PCL-5, BSI), מבחנים ממוחשבים ומבחן SIMS. תחקיר השוטרים שלנו חושף דפוס שבו גם נבדקים שנמצאו אמינים לחלוטין יוצאים עם אבחנת "חרדה" במקום PTSD. [קישור לתחקיר לאחר הפרסום]

PCL-5 הוא שאלון שממלא הנבדק בעצמו; CAPS-5 הוא ראיון קליני מובנה שמעביר מאבחן, והוא נחשב בספרות לכלי המהימן ביותר לאבחנה פורמלית. במסמכים שהגיעו לידינו חוזר דפוס: ה-PCL-5 מצביע על פוסט-טראומה מלאה, וה-CAPS-5 מאפס את אשכולות הליבה — והאבחנה נדחית.

SIMS הוא שאלון סינון בן 75 שאלות לאיתור התחזות או הגזמה בתסמינים. ציון חורג מתפרש כ"האדרת תסמינים" — הגזמה בדיווח. עורכי דין טוענים שמי שסובל ממצוקה קשה עלול לקבל ציון גבוה דווקא בגלל חומרת מצבו: "במקום לזהות את המצוקה, המבחן מעניש עליה".

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון. תחקיר שלנו מיולי 2025 חשף שמחלקת החקירות של המלמ"ב קיבלה מונופול על חקירות נגד נכי צה"ל והלומי קרב — אף שבג"ץ קבע עוד ב-2017 כי לוועדות הרפואיות אין סמכות להורות על חקירות סמויות. בשנים 2016-2014 תועדו 55 מעקבים של חוקרים פרטיים מטעם אגף השיקום, בעלות של כ-3 מיליון שקל בשנה. משרד הביטחון מכחיש. לתחקיר

תיקון משנת 2017 שצמצם את ההכרה במחלות שהתפתחו בשירות: "מחלת שירות" מוכרת רק אם היא ברשימה סגורה. PTSD נכלל כ"חבלה", אבל חרדה, דיכאון, פיברומיאלגיה וסוכרת נדחו גם כשנגרמו משירות מבצעי. רק ביוני 2025 הוכר לראשונה קשר בין פוסט-טראומה לשבע מחלות כרוניות. [מקור: תחקיר השוטרים — קישור לאחר הפרסום]

הוועדה שקובעת את אחוזי הנכות של שוטרים וממליצה על פרישה רפואית מהמשטרה. ההליך אינו רק רפואי אלא גם תקציבי: מכסת הפורשים הרפואיים בכל שנה כפופה להקצאות משרד האוצר. נכון ליוני 2026, למעלה מ-1,500 שוטרים ממתינים לדיון.

קב"ן — קצין בריאות נפש; מע"ן — מערך עזרה נפשית במשטרה, הפועל תחת אגף משאבי אנוש. קצין מע"ן רשאי להפנות שוטר לעשרה מפגשים טיפוליים במימון המשטרה, אבל ההליך אינו חסוי לחלוטין: בסיומו מועבר למע"ן סיכום הכולל אבחנה והערכת כשירות. עד כמה המערך לא מצליח להגיע למי שזקוק לו? לפי נתוני צה"ל שחשפנו, 75% מהחיילים שהתאבדו לא היו בטיפול קב"ן כלל. בסיכום 2025 דיווח צה"ל על 21 חיילים שהתאבדו — רק 5 מהם היו מוכרים לגורמי הטיפול; ופורום "יהלומי קרב" הציג בבג"ץ, במאי 2026, לפחות 74 מקרי התאבדות בעקבות השירות. לנתונים

ועדת אלמוז קבעה שלוחם שהתאבד אחרי שחרורו לא יוכר כ"חלל צה"ל" אלא לכל היותר כ"נספה בעקבות השירות". פורום "יהלומי קרב" עתר לבג"ץ נגד המסקנות: המערכת מכירה בכ-15 לוחמים שהתאבדו בלבד, בעוד העותרים מציגים לפחות 74 — ועוד 279 חיילים ששרדו ניסיונות אובדניים. לכתבה

רפורמה שאומצה בהחלטת ממשלה 981 במאי 2021, בעקבות הצתתו של איציק סעידיאן. דוח המבקר חשף כי 62% מהתקציב לא נוצל, ומתקציב הלומי הקרב נוצלו 14% בלבד. הרפורמה הרחיבה טיפולים אלטרנטיביים וטיפול נפשי לבני משפחה. לסיקור