דימוי: מתוך סדרת האנימציה היפנית Kuroko no Basuke

1.

קודם כל – ברכות. מצאו שלך יש הכי פחות דירות בלתי מוסברות מכולם, אז הגיע לך בצדק להיות נשיא (אבל בעיה אחת קטנה:)

2.

זה שלא מצאו לך דירות נחבאות, זה בגלל שאתה הכי פראייר, או הכי תחמן? בכל מקרה, זה מעיב על מוסד הנשיאות שאלו הן שתי האפשרויות היחידות (אז?)

3.

אז עשינו חושבים, כאן אצלנו בעם, והגענו למסקנה שאתה צריך להתפטר מיד. ואז לקנות דירה בהלוואה שתקבל מאוליגרך עם קשרים למאפיה הרוסית ולנמל אשדוד. ואז, ורק אז, לחזור להיות נשיא. שנדע, שלא יהיה ענן, זה מטריד, החוסר ידיעה הזה (ויש תמיהה:)

4.

אם כבר כל המירוץ לנשיאות הוא תחרות בהנמכת ציפיות, למה להסתפק בחברי כנסת? יש עוד אנשים שלא עשו שום דבר מיוחד בחיים, בדיוק כמו רובי ריבלין, ויש להם אפילו פחות דירות ממנו (מי למשל?)

5.

אני, אני, אני יכול להיות נשיא!

הצהרת הון? אחרי כל המשפטים, לא נשאר לי כלום, ברוך השם (אולמרט)

6.

גם אני יכול להיות נשיא. אין לי דירות ואין לי הלוואות ואין לי חברים מיליונרים, וחוץ מזה שאני האנס האתלטי הכל בסדר (האנס האתלטי. שהוא גם – מן הסתם – הכי בריא מכל המתחרים. אבל רגע, הנה מגיע מתחרה מבטיח:)

7.

אין לי דירה, ואין לי אוטו, אין לי אפילו אופניים, ומבחינה פלילית אני נקי לחלוטין, חוץ מהתחלקות אחת קטנה בנובמבר 95', וגם זה אוטוטו אני מקבל חנינה (יגאל עמיר. אבל רגע לפני סגירת המירוץ, מגיע המתחרה האולטימטיבי)

8.

אין לי דירות, ואין לי מניות, ואין לי זהב בכספות של בנק לאומי, ואם יבואו לפרוץ לי אותן כמו שעשו לפואד הם מקסימום ימצאו ערימה של דרישות תשלום מבנק לאומי עבור השימוש בכספת –

שהייתי שמח לשלם, אם היה לי מלכתחילה מה לשים בכספת –

אבל יש סיבה לכל זה, והיא: שאני עצלן.

מצטער. פשוט עצלן, שלא עשה כלום בחיים, ואני מבטיח שכשאהיה נשיא אמשיך לעשות שום דבר, פשוט שום דבר, רק לנוח. תחשבו על זה לפני שאתם פוסלים. נשיא נח. נשיא שלא מעיק. בקושי תראו אותי.

ונכון, היה עדיף שאהיה שר ביטחון, כי שר ביטחון שנח זה שיחוק בינלאומי. זה ירגיע את כל המזרח התיכון, בבת אחת; שלא לדבר על שר אוצר שנח, שלא יעביר ימים שלמים במחשבה איך להעלות לכם עוד ועוד מסים ולתת פחות ופחות שירותים; שלא לדבר בכלל על ראש ממשלה שנח. שזה, תודו, סטארט-אפ ששווה פרס נובל. ראש ממשלה שאסור להעיר אותו. ראש ממשלה ששותה מיץ ורואה טלוויזיה ורק מדי פעם מוציא את הראש ושואל, מה העניינים? ואסור להגיד לו שמשהו לא בסדר, כי זה יפריע לו לנוח. הו, כמה שאתם צריכים אותי. אתם צריכים שאני אעבור אחד אחד את כל התפקידים הבכירים במדינה, ואנוח בהם.

תחשבו רק על החיסכון בכוח אדם בפרקליטות (ויש גירוד בראש:)

9.

בכלל , ממתי נהיה שחברי כנסת צריכים להיות נשיאים? ממתי נהיה שנשיא חייב להיות אחד שכל החיים בילה בלעשות טובות ולגבות טובות מאחרים?

ואם כבר גובי-טובות, למה רק חברי כנסת? למה לא, נגיד, טייקונים?

שלדון אדלסון, למשל. אני בטוח שיש לפחות עיתון אחד שיתמוך בנשיאות שלו. או האחים עופר – בגלל שהם אחים הם יכולים לעשות שבוע שבוע, בבית הנשיא, כמו טבחים בצבא. מאוד יקל על העומס.

או, נגיד, הסינית החמודה הזאת שעכשיו היא המפקדת של תנובה – זאת שהתראיינה ואמרה שלא נפחד, ושתנובה תישאר תמיד תנובה – למה שהיא לא תהיה נשיאה? גם אם יש לה דירה או שתיים, זה בבייג'ינג, מי סופר שמה (ויש מחשבה מרחיקת לכת:)

10.

זה רעיון לא רע, למכור את הנשיאות לסינים. קודם כל יש להם הרבה יותר מועמדים – זה לא רק דליה איציק ופואד. ברוך השם יש מלא מהם. ובכל העולם יכבדו אותם, כי היי, סינים, לך תדע מה הם אומרים, אולי זה חשוב (ויש הפתעה לסיום:)

11.

הפתעה! (חבל שאין פירוט יותר, אבל זה מה יש. החיים הם לא תמיד צפיחית בדבש, גם קוץ ודרדר בם)