בפעם הראשונה בהיסטוריה של ארה״ב, אישה מועמדת מטעם מפלגה גדולה לנשיאות, ולא רק זה, אלא שהיא בעלת סיכויים לנצח ולהפוך לנשיאת ארה״ב. בהתאם, התמקד נאום הניצחון של הילארי קלינטון הלילה בניו יורק בפנים הממוגדרים של חייה; קלינטון דיברה על זכויות נשים, על אמה דורותי, בתה צ׳לסי, ועל עצמה כאישה.

ניכר שקלינטון נחושה שלא לחזור על טעויותיה מ-2008. אז, כשהתמודדה בפריימריס מול המועמד השחור הראשון, החליטה שלא למנף את הקלף המגדרי יתר על המידה. מדוע? היא רצתה שיצביעו לה כי היא טובה, לא כי היא אישה. כעבור 8 שנים, בהן הספיקה קלינטון להיות הסנטורית מניו יורק ושירתה כמזכירת המדינה במשך 4 שנים, היא כבר לא חוששת לצעוק: הצביעו לאישה. ולא רק אישה, אלא המתאימה ביותר לתפקיד.

Don’t let anyone tell you that great things can’t happen in America. pic.twitter.com/dtgjwmcfMm

— Hillary Clinton (@HillaryClinton) June 8, 2016

"אמי היתה הדמות המשפיעה ביותר בחיי", אמרה אתמול בנאומה. "היא היתה הסלע שלי מן היום בו נולדתי ועד שעזבה אותנו. היא התגברה על ילדות קשה ונטישה, והצליחה לצמוח להיות אישה שאינה מרירה או שבורה. היא האמינה שמשמעות החיים הינה לסייע לאחרים, והיא לימדה אותי לעולם לא להיכנע לאיזה בריון. מסתבר שזו היתה עצה טובה. ביום שבת האחרון חל יום הולדתה ה-97. היא נולדה ב-4 ביוני, 1919 וחלקכם יודעים מה היא משמעות התאריך. בדיוק ביום בו נולדה אמי בשיקגו, הקונגרס אישר את התיקון ה 19 לחוקה, שנתן לנשים את הזכות להצביע. הלוואי ואמא שלי יכלה להיות כאן היום".

קלינטון לא הזכירה ולו במילה את בעלה, הנשיא לשעבר ביל קלינטון, וגם לא את יו אלסוורת׳ רודהם, אביה או את שני אחיה, יו וטוני. היה זה נאום טוטלי על מגדר של מי שמנכסת את הרגע ההיסטורי לטובת הקמפיין שלה.

I keep saying Hillary is the ultimate changemaker, and tonight she proved it. I couldn't be more proud. History made. #ImWithHer

— Bill Clinton (@billclinton) June 8, 2016

כשנכנסה לאולם בברוקלין, ליווה אותה הוידאו הבא, עם התמונות ההיסטוריות ממאבקן של הסופרג׳יסטיות:

בעוד קלינטון פרגנה לסנדרס בדבריה – ״הוא ניהל מולי עימות נמרץ שהועיל למפלגה הדמוקרטית״, סנדרס, שעלה לנאום כמה שעות אחריה, החמיץ פנים והתקשה לפרגן להישג ההיסטורי. הוא הודיע לתומכיו כי הוא ממשיך לפריימריס בוושינגטון די.סי. (אחד המקומות הקטנים ביותר בארה״ב במונחים של גבולות עירוניים וזכות הצבעה). סנדרס הצהיר גם שהוא מתכוון להגיע עם הויכוח הכלכלי-אידיאולוגי שלו עד לפילדלפיה, לועידה הדמוקרטית.

ההחלטה של סנדרס נראתה תמוהה. לרגעים במהלך הנאום שלו, נדמה היה שהוא מנסה למקד את הכוח הפוליטי האדיר שהוא השיג בחודשים של קמפיין – למאבק האמיתי, מול טראמפ. אבל סנדרס, לא טיפוס פרגמטי, מכוון לעבר יעד לא ברור במהלך פוליטי אחרון העשוי אף לפגוע בו. מי יזכור לו את השיח הכלכלי החדש אם הוא ימשיך לתת מכות אגרוף לתוך קיר בטון? אולי טראמפ ימחא לו כפיים בסוף.

במקביל, אתמול פורסם שסנדרס פיטר כמחצית מאנשי הקמפין שלו. הקמפיין הסתיים, ומעבר לוושינגטון די.סי., אין יעדים חדשים אליהם ניתן לשלוח את הצוותים, היועצים והמתנדבים. נדמה כי סנדרס ממשיך מכוח האנרציה, אבל האופציה היחידה העומדת בפניו היא להרים טלפונים לצירי-על של המפלגה ולנסות לשכנע אותם להמיר את תמיכתם בקלינטון בתמיכה בו. אותם צירי העל, אשר מראש לא התכוונו לתמוך בו.

מחר אמור סנדרס להגיע לבית הלבן לפגישה אישית עם הנשיא ברק אובמה. יתכן שהוא זקוק לעוד יום-יומיים כדי לרדת בחן מן הבמה, ואולי הכל נעשה כדי להכין את השטח ואת הצעירים התומכים בו, שלא יכעסו וינטשו בזעם, אלא יבינו שאין לו ברירה אחרת אלא לפרוש מהמירוץ.