מותו של הנער האפרו-אמריקני, טרייבון מרטין בן ה-17 בפלורידה ב-2012, וזיכויו של מתנדב המשמר השכונתי שירה בו למוות ב-2013, סימנו נקודת המפנה בחברה האמריקנית כולה; תוך שעות ספורות מרגע הזיכוי, התפשט ברחבי הרשת ההאשטאג BlackLivesMatter#, ובעקבות ההיסחפות האדירה שהתלוותה אליו, קמה תנועה תחת אותו שם.
עד היום, אמריקנים רבים מתקשים להבין כיצד להתייחס לתנועה וכיצד להכיל את האקטיביסטים, הזועמים על אלימות המשטרה כלפי אפרו-אמריקנים. ואילו התנועה הספורדית, המובלת על ידי פעילים ברחבי ארה״ב, ארגנה מאז הפגנות רבות. חלקן הידרדרו לאלימות (כמו בהפגנה בפרגוסון, מיזורי, באוגוסט 2014), אבל דווקא ההפגנה האחרונה, בדאלאס, שהתקיימה בתגובה לשני מקרי הרג נוספים של גברים שחורים – אלטון סטרלינג בלואיזינה ופילנדו קסטייל בסנט פול, מינסוטה – התחילה שקטה. אף אחד לא הכין את משתתפי ההפגנה לתפנית החדה שחלה בה.
התומכים ב-BLM ברחבי ארה״ב נותרו בהלם אחרי שהצלף מיקה חביאר ג׳ונסון רצח חמישה שוטרים וחוסל על ידי כוחות המשטרה. הפגנת BLM בדאלאס היתה אמנם אקט שליו, אך סביב הפעילות שלהם בשנים האחרונות נוצרו מחאות קשות. וגם אתמול בלילה, בכל רחבי ארה״ב הפגנות מרובות הסתיימו ב 50 עצורים.
התמונה הזו של אחד מראשי BLM דיראיי מק׳קיסון תחת מעצר בבאטון רוז׳, לואיזיאנה, הציפה ביום ראשון האחרון (10.7.16) את הרשתות החברתיות. בתום 24 שעות במעצר, הוא שוחרר.
#BlackLivesMatter leader @deray arrested while protesting #AltonSterling death https://t.co/WlBcLKFw04 pic.twitter.com/8B0zdc34ra
— The Hill (@thehill) July 10, 2016
השידורים החיים, באמצעות פייסבוק או וידאו מהיר ברשתות, בשני המקרים האחרונים – סטרלינג וקסטייל – והעובדה שהכל מתרחש על רקע של מערכת בחירות אלימה, קשה ורווית שנאה, מלהיטה עוד את הרוחות. עבור אפרו-אמריקנים רבים בארה״ב, מדובר במאבק של ׳או שאתם איתנו, או שאתם הורגים אותנו׳. הטקסטים של הפעילים שרצים ברשת הם חריפים וקשים. קשה לפספס את העוינות והאגרסיביות כלפי כל מי שלא תומך בהם באופן מוחלט, במיוחד אם מדובר בלבנים. אך המפלגה הדמוקרטית אימצה החלטה, כבר לפני שנה, שהם תומכים בתנועה. הרפובליקנים – מתנגדים להם.
נתונים שפורסמו בארה״ב בשנים האחרונות מצביעים על כך שמספר מקרי ההרג של אפרו-אמריקנים גדול פי 2.4 משיעורם באוכלוסייה. מדובר בנתונים שקשה לעכל; אם היה מדובר באפליה הממוסדת הקיימת בתחום שוק התעסוקה, ניתן היה לנתח את הנתונים בצורה אנליטית ו"קרה". אך אירועי הירי של שוטרים נגד אפרו-אמריקנים קשים לעיכול; בהסתמך על הנתונים, 31.8 אחוז מן האנשים שנורים על ידי המשטרה, הם אפרו-אמריקנים. שיעורם באוכלוסייה הוא 13.2%. כלומר, הם נורים באופן חסר פרופורציות.
מהיכן זה מגיע? אפרו-אמריקנים מעוכבים, נעצרים, מתושאלים בשיעורים גדולים יותר ואם פונים לנתונים של מעצרים בארה״ב, גם הם תומכים במידע הנ״ל: 28.9 אחוזים מכלל המעצרים בארה"ב הנם של אפרו-אמריקנים.
ולא רק שהנתונים האלה מציגים תמונה קשה במיוחד, אלא שמחקרים מראים שהנתונים שמצויים בידי המשטרה לוקים בחסר. כלומר, יש הרבה יותר מקרי הרג של אפרו-אפריקנים על ידי המשטרה מאלה שמדווחים. מחקרים אחרים טוענים דווקא שלצד העובדה שישנם אירועי ירי מרובים באפרו-אמרקנים, קשה לקשור את האירועים לגזענות.
רצח חמשת השוטרים בדאלאס הוא נקודת השבר הגדולה ביותר של הארגון בן השלוש שנים. הם לא נאלצו להתמודד, עד עתה, עם תוצאות מהסוג הזה. האם המפלגה הדמוקרטית תמשיך לתמוך בהם? סגן המושל של טקסס, דן פטריק, האשים את BLM ביצירת אווירה אלימה, וחבר קונגרס מקומי, ביל זדלר, צייץ, "הרטוריקה של תנועת BLM בוודאות עודדה את הצלף שירה בשוטרים".
@Bill_Zedler Delete your account.
— Andy Odom (@AndyOdom7) July 8, 2016
בעקבות אירועי דאלאס, המשטרה הודיעה על שינוי ההסדרים לאבטחת ההפגנות שתוכננו לוועידה רפובליקנית בקליבלנד, שתיפתח בדיוק עוד שבוע, על רקע חשש שנדמה שהופך יותר ויותר ריאלי: האם אירועי המחאה נגד המלחמה בווייטנאם מול הוועידה הדמוקרטית בשיקגו, 1968, במסגרתם הציפו כמויות אדירות של צעירים את רחובות העיר, יחזרו על עצמם – הפעם, בתגובה לאלימות משטרתית כלפי אפרו-אמריקנים?
Peaceful #BlackLivesMatter protest in #NYC from last Fridayhttps://t.co/5jjYmrLR9R pic.twitter.com/kQlcxKHq4d
— The Nubian Times (@TheNubianTimes) July 11, 2016
