בתזמון מושלם מבחינת קלינטון, הודיע אמש ברני סנדרס שהוא מתייצב לצידה, תומך בה באופן מוחלט ויעשה כל שיוכל על מנת שהיא תנצח בנובמבר.
״היתה לי ההזדמנות המדהימה להיפגש עם קבוצות גדולות וקטנות של אמריקאיים ברחבי ארה״ב", הוא אמר, "והמסקנה היא שהקמפיין הוא לא עליה או טראמפ, אלא זה קמפיין על הצורך של האנשים במדינה להתמודד עם המשבר הקשה של האמריקאיים והיא היחידה שיכולה להוביל את זה".
סנדרס התייחס למימון הקמפיין שלו, באמצעות תרומות קטנות בלבד ולא באמצעות בעלי הון. הוא אמנם לא הדגיש זאת בדבריו, אך קלינטון ניצחה אותו, בין השאר, באמצעות הכסף הגדול אליו היא מחוברת מאז ומעולם.
אנשים שנכחו באירוע צייצו שאחרי שסנדרס סיים לנאום, חלק מתומכיו עזבו את המקום כשהם בוכים. קבוצות המאוכזבים של סנדרס כבר זוכים בארה״ב לכינוי The Sanders Blues (בתרגום חופשי המדוכאים הכחולים).
One man listening to @HillaryClinton with his back turned. pic.twitter.com/RP69R2WVPb
— Brad Mielke (@TheBradMielke) July 12, 2016
More Sanders fans leave as @HillaryClinton takes the mic, some of them in tears. pic.twitter.com/7MrfDQtHy8
— Brad Mielke (@TheBradMielke) July 12, 2016
קלינטון עלתה לנאום אחרי סנדרס, והתייחסה בדבריה בהרחבה לאלימות נגד שוטרים ואלימות נגד אפרו-אמריקאים. היא פרגנה לסנדרס, החמיאה לתכנית העלאת שכר המינימום שלו וכמובן: כיסחה את טראמפ. ״סורי דונלד, אם אתה צופה בשידור, אנחנו לא נחתוך בשכר מינימום. ההפך. אנחנו נעלה את שכר המינימום״.
קלינטון כינתה את הרעיונות הכלכליים של טראמפ ״כלכלת-וודו״ (Voodoo Economics). ״הוא משתמש בכל מיני תארים גדולים כדי לתת תשובות כלכליות. ללא שום פירוט. אתם מכירים את המשפט המפורסם שהיינו אומרים בארקנסו: אתם יכולים לשים ליפסטיק על חזיר, זה עדיין חזיר.״
בעת שידור הנאום של קלינטון, תיבת הדואר שלי התמלאה בהודעות מייל של דונלד טראמפ. על כל מילה בנאום של קלינטון, היה מייל מוכן בצד השני של השרת. והוא שוגר: ״סנדרס הוא חלק מן השיטה המושחתת״, ״סנדרס אמר שקלינטון אינה עקבית בנושא שכר מינימום״, ״סנדרס תקף את קלינטון על הקשרים שלה עם וולסטריט". חשבון הטוויטר שלו דווקא נדם באותו הזמן.
***
בינתיים, העיר קליבלנד נערכת לקראת הוועידה הרפובליקנית שתיפתח ביום ב׳ הקרוב.
משיטוט באתרים מקומיים מצאתי כמה נתונים מעניינים:
ה-RNC & DNC מודעים לתסריט הידוע מראש – הפגנות רבות, מעצרים, מעורבות שוטרים, חשש לאלימות משטרתית. ב-2004, 1800 אקטיביסטים ופעילים נעצרו במהלך הפגנות בוועידה הרפובליקנית בניו יורק. האירועים ההם הסתיימו בעלות של 19 מיליון דולרים לעיר ניו יורק בתשלום פיצויים ומימון הליכים משפטיים על מעצרי שווא. לא כדאי לעצור אנשים סתם, הם עוד עלולים לתבוע.
מפגינים בניו יורק, 2004
ובכל זאת: נדמה שהפעם החשש מאלימות קשה גדול מתמיד וההיערכות בהתאם.
שתי הוועידות – הראשונה בקליבלנד והשנייה בפילדלפיה – הוגדרו כ-National Special Security Event . העיר קליבלנד צופה את הגעתם של כ 25 אלף איש: צירים, משלחות פוליטיות, לוביסטים, פעילים, עיתונאים, סקרנים ותמהונים. וכן, גם גזלנים (לא בטוחה אם יש לזה מילה תואמת באנגלית, אך התופעה שלנו, ה׳גזלן׳, קיימת גם שם).
כדי לשלוט באירועים, החליטה המשטרה שההפגנות יתרחשו כולם באזור מגודר. מפגינים היו צריכים להשיג רישיונות מראש, ויותר להם לצעוד בין שמונה וחצי בבוקר ועד 1 וחצי בצהריים, במרחב של כמה רחובות וכל זה מספיק רחוק מאצטדיון הועידה כך שצירי הועידה לא ירגישו.
לשכת עורכי הדין של קליבלנד הודיעה שהם גייסו עשרות עורכי דין מתנדבים האמורים לנהל הליכי ערבות (Bail) מהירים, ולבצע ביקורי עצורים פרו-בונו. לשכת עורכי הדין של קליבלנד ציינה שהם גם יפעילו ׳Legal Observers׳ שיתעדו את התנהלות השוטרים מול עצורי הפגנות.
משטרת קליבלנד, גם מתנהלת תחת היערכות מיוחדת. הם צירפו כוחות שיטור מרחבי ארה״ב שיגיעו לסייע. המשטרה המקומית נמצאת תחת תשומת לב לאומית כיוון שלפני שנתיים נפתחה חקירה פדרלית בנוגע להתנהלות כושלת של משטרת קליבלנד (הכשרות לא הולמות, מדיניות לא ראויה ועוד).
על כל צרה שלא תבוא, עיריית קליבלנד הכפילה את הכיסוי הביטוחי של העירייה לסך תביעות של עד 50 מיליון דולר (כלומר, תביעות שיוגשו בהקשר של רשלנות עירונית).
