הסיכוי שאליפות ההיאבקות של טקסס לנערות תספק כותרת שתופיע בעמוד הראשי של אתר הספורט המוביל ESPN בימים כתיקונם הוא קרוב לאפסי, אבל השבוע קרה שם משהו יוצא דופן: בתחרות הנערות ניצח נער. מאק בגס, טראנסג'נדר ששאף להתחרות באליפות הנערים, אולם בגלל תקנות הענף – הקובעות כי על המתחרים להתחרות בקטגורית המין בה נולדו – נאלץ להתחרות מול הנערות. לאחר הניצחון, בגס התחבק עם מאמנו והודה: "לא הייתי עומד כאן היום בלי החברים שלי לקבצה, בכנות – הזרקור צריך להיות עליהם, על העבודה הקשה שהשקענו באימונים, התאמנו בכל ויום – את הזרקור צריך להפנות לשם, לא אליי".
למרות המילים היפות, קשה להסיר את הזרקור מבגס. לאורך כל התחרות ריחפה עננה מעל ראשו – שמא הטסטוסטרון שהוא מקבל כחלק מהטיפול לשינוי מין מעניק לו יתרון לא הוגן על פני המתחרות. איגוד הספורט האוניברסיטאי המפקח על תחרויות ספורט הנערכות בבתי ספר בטקסס בחר להתעלם מהאירוע הייחודי. לדבריהם, אין לאיגוד סיבה לשקול מחדש את התקנות שחייבו את בגס להשתתף באליפות הנערות.
מאק בגס מוכרז כמנצח באליפות ההיאבקות של טקסס לנערות
הזכייה של בגס באליפות הנערות מגיעה בתזמון מאוד מעניין –לאחרונה הודיע ממשל טראמפ כי בכוונתו לבטל את ההיתר הפדרלי שניתן בכהונת אובמה לתלמידים ותלמידות טראנסג'נדרים לבחור להשתמש בתאי שירותים לפי העדפתם האישית. יתרה מכך, נשמעים במדינה טקסס קולות בעד אימוץ החוקים האנטי-להט"בים שעברו בשנה שעברה במדינת צפון קרולינה – חוקים שבמחאה נגדם ברוס ספרינגסטין ביטל הופעות במדינה וליגת ה-NBA העבירה ממנה את אירועי האולסטרס. בתוך האווירה המתוחה הזאת, הניצחון של בגס הוא עוד תזכורת לאינסוף הקשיים איתם נאצלת להתמודד הקהילה הטראנסית בארה"ב.
בסוף העשור הקודם האצנית הדרום אפריקאית קסטר סמניה עמדה בלב סערה דומה, ונאלצה לעבור מסכת ארוכה של השפלות וחשדות שהעמידו בספק את נשיותה. הכל התחיל באליפות העולם באתלטיקה בברלין ב-2009, שם הפכה סמינה לאלופת העולם בריצת 800 מטרים. רק אחרי שהוכרזה כאלופה, נחשף כי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית דרשה ממנה, עוד לפני האליפות, לעבור בדיקה שתוכיח שהיא אישה. תוצאותיה של אותה בדיקה מסתורית נשארו חסויות, וחרושת השמועות סביב סמינה רק הלכה וגדלה. היא הושעתה לתקופה קצרה מתחרויות, וחזרה למסלול ב-2010, אבל התקשתה לחזור לעצמה.
Caster Semenya is set to have her 2012 Olympic Silver medal upgraded to Gold – https://t.co/1V3DnpimmE pic.twitter.com/Eo4bTDwLL2
— Good Things Guy (@GoodThingsGuy) February 13, 2017
באליפות העולם הבאה באתלטיקה, ב-2011 בטגו שבדרום קוריאה, סמניה הגיעה רק למקום השני, כך גם באולימפיאדת לונדון 2012. בזמן שהחשדות על יתרון גברי ו"לא הוגן" ריחפו כענן כבד מעל ראשה של סמינה, הזוכה במדליית הזהב בשתי התחרויות הייתה מריה סבינובה – אצנית רוסיה ששמה הופיע ברשימות הספורטאים הרוסים שנחשדו בשימוש בסמים אסורים. הסוכנות למניעת שימוש בסמים בספורט אף המליצה לאסור עליה להתחרות לכל החיים. אגב, אותה סבינובה אמרה לאחר הניצחון הראשון ההוא של סמניה ב-2009 "פשוט תראו אותה" כרומזת לגבריות בה הואשמה סמניה.
ספורטאית אחרת שהתמודדה עם האשמות דומות מצד חברותיה לענף הייתה הטניסאית הצרפתית אמילי מורסמו. לינדזי דבנפורט האמריקאית אמרה עליה בתחילת שנות האלפיים שהרגישה כשהתמודדה מולה שהיא "משחקת מול גבר", ותהתה כיצד צמחו הכתפיים הרחבות שלה למימדיהן. מרטינה הינגיס האגדית אמרה עליה שהיא "היא חצי גבר חצי אישה", כשהתייחסה להצטרפותה של מי שהייתה בת זוגה של מורסמו לאחד הטורנירים בסבב. בניגוד לקולגות שסירבו להישאר אדישות למבנה גופה ולהעדפותיה המיניות, הספונסרים נייקי ודאנלופ קפצו על ההזדמנות ונעמדו מאחורי מורסמו גם לאחר היציאה שלה מהארון.
מרטינה הינגיס האגדית אמרה עליה שהיא "היא חצי גבר חצי אישה". אמילי מורסמו
בריו 2016 נסגר המעגל, וסמניה עמדה על הפודיום כשעל צווארה מדליית הזהב. לפני כמה חודשים היא התחתנה עם אהובת לבה מימי התיכון – מה עוד אפשר לבקש? אולי שיתנו לספורטאים וספורטאיות להיות מי שהם? כנראה יעברו עוד הרבה שנים עד שנדע מה היה שם בבדיקות האלו ואיך נקבע לבסוף שסמניה היא "אישה לכל דבר" ובוודאי גם אז תעלה השאלה – מה בעצם מגדיר, מהו קו הגבול, איפה מסתיימת "האישה" ומתחיל "הגבר"? ומהו "יתרון לא הוגן"?
האצן (והרוצח) הדרום אפריקאי אוסקר פיסטוריוס עשה היסטוריה כשהתחרה באולימיאדת לונדון 2012 כשלרגליו פרוטזות, שהיו מי שטענו שהעניקו לו "יתרון לא הוגן" על פני אצנים עם שתי רגליים. היתרון הזה לא הביא אותו מעבר לחצי הגמר בריצת 400 המטרים באולימפיאדה, אולם במשחקים הפראלימפיים, שנערכו חודש לאחר מכן, הוא קטף את מדליית הזהב באותה הריצה, ואת מדליית הכסף בריצה ל-200 מטרים. הוא טען שהמנצח במדליית הזהב באותה ריצה ל-200 מטרים נהנה מיתרון לא הוגן שהעניקו לו הפרוטזות המיוחדות שלו, ולאחר מכן התנצל על דבריו.
פיסטוריוס לא סבל מההשפלה שהייתה מנת חלקה של סמניה – להיפך, המעבר שלו מהספורט הפראלימפי לאולימפי נחגג, מוסגר כניצחון הרוח ומופת של התגברות על מוגבלות. המסנגרים על סמניה נאלצו להשתמש בטיעונים מפולפלים על כך שלמעשה רבים מספורטאי העל הם "פריקים של הטבע": מוטת הכתפיים של מייקל פלפס עולה בהרבה על זאת של הגבר הממוצע, אצני המרחקים הקנייתים גדלו בגבהים שהעניקו לריאותיהם יכולות שילידי מישורים יכולים לחלום עליהן, ועוד ועוד. במקום פשוט להודות ולהגיד שהסיבה היחידה לרדיפה של סמניה היא אותה הסיבה שגרמה לטניסאיות ללכלך על מורסמו – היא לא עומדה בקריטריונים החברתיים להיחשב "אישה". סמניה שרירית מידי, מהירה מידי, חזקה מידי ואולי לסבית מידי בשביל הקהל הרחב – פשוט תראו אותה.
ומה עם בגס? מה בנוכחות של נער כמוהו מרתיע כל כך את ענף ההיאבקות? למה פיסטוריוס יכל להתחרות לצד ספורטאים "רגילים" ובאותו הזמן לצד ספורטאים פראלימפיים – כשבגס מוגבל לקטגוריית המין המופיעה בתעודת הלידה שלו?
אולי כי שינוי מין הוא לא תהליך שאנחנו רגילים למסגר כסיפור מעורר השראה של התגברות על קושי, כמופת של הרוח הספורטיבית, של התעלות הרוח על החומר? אולי כי בעולם הספורט, כמו בעולם בחוץ – מתעקשים להאמין שאם נתעלם מהקהילה הטראנסית אולי נצליח להאמין שהיא לא קיימת? אבל מאק בגס כאן, ואם הוא ימשיך לנצח, עולם ההיאבקות יצטרך לקבל החלטות. נשאר רק לקוות שבינתיים הקולגות של בגס בענף יהיו קצת יותר סובלניות כלפיו מהקולגות של סמניה ומורסמו, ולקוות שאנחנו לא נהפוך חשדות מהולים בהומופוביה לסיפור רכילותי.
פיסטוריוס רצח את מי שהייתה בת זוגו, ריבה סטינקאמפ, ולא נראה אותו על המסלול בקרוב. אבל התקדים שיצר כספורטאי אולימפי ופראלימפי בעת ובעונה אחת כאן כדי להזכיר שגבולות והגדרות נועדו להישבר לפעמים, ושמותר להיות "גם וגם".