1. מחיאות הכפיים של ראש הממשלה לעצמו אתמול בתום ההצבעה על מתווה הגז בכנסת, מעידות אולי על הסיפור כולו: סיפור שהוא הצגה אחת שלמה. כי ראש הממשלה עוסק לא רק בהעברת מתווה גז, הוא עוסק קודם כל בצריבת תודעה. ובהצגה הזו קודם כל "מתווה הגז אושר בכנסת" וראש הממשלה הוא מי שהצליח לקדם אתמול "השקעות", "פיתוח", "מיליארדים שייכנסו לקופת המדינה". המציאות קצת שונה, אבל איש לא מתבלבל כשצורבים תודעה.
2. הכותרת האמיתית של אתמול היא כזו: הממשלה נחלה מפלה בפעם המי יודע כמה שלה לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים והמתווה נותר תקוע; הממשלה הצליחה לסחוט מהכנסת תמיכה הצהרתית על מתווה הגז.
3. "אנחנו מסלקים מכשול אחר מכשול", אמר נתניהו אתמול לאחר ההצבעה על המתווה. תהיתי אם הוא מתכוון למחאה הציבורית (כי הציבור הוא הרי "מכשול"), או שמא לסילוק "מכשול אחר מכשול" כמו דייוויד גילה ואורית פרקש הכהן, הרגלוטורים שסולקו אחד אחרי השני.
4. "יהיה גז לישראל", הבטיח אתמול נתניהו. זה אולי המשפט הדוקר מכל, כי המתווה לא מבטיח גז לישראל. בדיוק ההפך.
5. האמת היא שאני לא בטוחה שאני יודעת להכיל כמות כל כך גדולה של שקרים והטעיות, כמו זו שראיתי אתמול בכנסת.
6. ח"כ אורלי לוי אבוקסיס עמדה אתמול על דוכן הכנסת לפני ההצבעה, וקרעה את המסכה מעל פני הצגת הדיון על מתווה הגז:
"כולנו שחקנים, או אם תרצו ניצבים, במבחן הנאמנות שראש ממשלה רוצה לעשות לחברי הקואליציה שלו – ש"ס וכולנו. באנו להיות תפאורה".
חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס שפיה וליבה שווים תמיד, כל כך מדוייקת היום במליאה בדיון חירום על הצבעת מתווה הגז. צפיית חובה…
7. ההצבעה אתמול לא היתה "ניצחון" של תומכי המתווה על מתנגדיו. ההצבעה לא הוכרעה על בסיס העניין המהותי – כן או לא מתווה. ההצבעה הוכרעה על דילים פוליטיים, על אינטרסים צרים, על פוליטיקה קטנה ועלובה. זו לא היתה הצבעה על המתווה. זו היתה הצבעה על שרידות הממשלה.
8. ראש הממשלה הנדס את חברי הכנסת של "כולנו" להפוך לפיונים צייתנים שנדבקו לכיסאם, ולא העלו על הדעת שלקום ולשבור את הכלים על משהו ענק כמו סיפור הגז – זה בדיוק הדבר המצופה ממי שהתיימרו להיות מנהיגים חברתיים. התגובות שקראתי אתמול בפייסבוק על אנשי "כולנו", היו אכזבה קשה של ציבור שהכניסו לו אגרוף ללב.
9. כשהסתובבתי אתמול במסדרונות הכנסת לפני ההצבעה, הרגשתי בחדות את קווי המתאר של ההצגה, את הזיוף. פתאום הרגשתי גל קור עולה במעלה הגב. הרגשתי שוב את הדיסוננס העצום בין המלים הגדולות והצבועות למציאות שכולה הפקרת האזרחים ומעילה באמונם.
